פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 725 ערכים מומלצים מתוך 354,916 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 490 ערכים (0.2%) הוא ערך מומלץ.

ערכים מומלצים נבחרים

תיאור התמונה
תיאור התמונה

צ'ינדיטים הם כוחות מיוחדים של הצבא הבריטי שלחמו במהלך המערכה על בורמה במלחמת העולם השנייה. הצ'ינדיטים השתמשו בטקטיקות גרילה וקומנדו שפותחו על ידי מפקדם, אורד צ'ארלס וינגייט, שהתבססו בעיקר על חדירה עמוקה לתוך השטח שבשליטת הצבא היפני הקיסרי בבורמה לשם פגיעה בקווי האספקה ובדרכי התקשורת שלו. במהלך פעילותם ספגו הצ'ינדיטים אבדות כבדות שנגרמו לא רק מהלחימה נגד היפנים אלא גם ממחלות טרופיות, כגון מלריה ודיזנטריה, וכן מתת תזונה.

הצ'ינדיטים החלו את דרכם במרץ 1942 במסגרת הבריגדה ההודית ה-77 שכללה 3,000 איש. בפברואר 1943 יצאו בפיקודו של וינגייט למבצע בד ארוך, שבמהלכו פשטו על מסילות הברזל היפניות והסבו להן נזק. תוצאות המבצע שנויות במחלוקת, אולם עם חזרתם התפרסמו הצ'ינדיטים בכל רחבי העולם. בעקבות המבצע הזמין וינסטון צ'רצ'יל את וינגייט לוועידת קוויבק, במהלכה קיבלה טקטיקת החדירה העמוקה שלו אישור מהפיקוד העליון של בעלות הברית המערביות. לאחר הוועידה הוחלט להגדיל את הכוח הצ'ינדיטי לסדר גודל של דיוויזיה. במרץ 1944 יצאו הצ'ינדיטים לפשיטה שנייה מאחורי הקווים היפניים - מבצע יום חמישי. פשיטה זו הייתה גדולה ומורכבת בהרבה מקודמתה. במהלך המבצע נהרג וינגייט בתאונת מטוס, וולטר לנטיין מונה כמפקד הדיוויזיה החדש. עד סוף אוגוסט 1944 פונו כל הצ'ינדיטים מהודו, בעיקר עקב מצבם הבריאותי. בפברואר 1945 הוחלט על פירוק היחידה.

עוצמה סייסמית היא הערכת תאוצת הקרקע המקסימלית באתר מסוים בעת רעידת אדמה, על בסיס חומרת האפקטים הסייסמיים שנצפו בו. העוצמה הסייסמית מוערכת במחקר מאקרוסייסמי באמצעות סולמות הערכה מאקרוסייסמיים, להבדיל מסולמות מיקרוסייסמיים שמודדים גודל (מגניטודה בסייסמולוגיה) רעידות אדמה באמצעות סייסמוגרפים לפי סולם ריכטר, המומנט הסייסמי או דומיהם.

יש כמה וכמה סולמות להערכת העוצמה הסייסמית, והם נבדלים זה מזה על פי מאפייני הבנייה שאופייניים למדינה שמשתמשת בסולם זה או אחר. הסולמות החשובים הם הסולם שעושים בו שימוש בעיקר בארצות הברית אך לא רק, בעוד שבאירופה משתמשים בסולם הערכה שונה וביפן בסולם שונה משניהם. בישראל משתמשים בסולם האירופאי, מכיוון שהבנייה התקנית בה דומה לבנייה שם.הביטוי הנפוץ לשימוש בהערכת העוצמה הסייסמית הוא הכנת מפה איזוסייסמית, שמציגה חלוקה לאזורים שווי עוצמה סייסמית. המפה האיזוסייסמית משמשת להערכת המשתנים הכמותיים ברעידות אדמה היסטוריות שקדמו לעידן המכשירני. הערכה וחישוב המשתנים האלה אפשריים לאחר שבמחקרים על רעידות אדמה שהתרחשו במהלך המאה ה-20, התבררו קשרים אמפיריים בין מרכיבי המפה האיזוסייסמית לפרמטרים כמותיים כמו מגניטודת הרעידה, אורך ההעתק שפעל ברעידת האדמה, כמות ההסטה על מישור ההעתק זה ועוד. שימוש חשוב נוסף בעוצמה הסייסמית הוא חיזוי היקף הנזק הצפוי ברעידת אדמה עתידית בחתך איכויות המבנים ודרגות הנזק שנגרמו להם. קיימים מספר משתנים שקובעים מה תהיה דרגת העוצמה הסייסמית באתר מסוים בזמן רעידת אדמה. החשוב שבהם היא התשתית הגאולוגית של האתר, שבמקרים מסוימים, עלולה להביא לתגובת אתר סייסמית, ולהגדלה משמעותית בדרגת העוצמה הסייסמית שתתרחש שם.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

טרור ופשע: די. בי. קופר - פרשת תמאם שוד

אירופה: המהפכה הצרפתית - החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא
מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת סיני - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - אברהם ישעיהו קרליץ - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר