אליזבת בואן נולדה בדבלין, אירלנד. הוריה הנרי צ'ארלס קול בואן ופלורנס קוֹלי בואן הביאו אותה אחר-כך לבואנס קורט (Bowen’s Court) בפראהי (Farahy), ליד קילדוררי, מחוז קורק, שם שהתה בימי הקיץ. כשאביה לקה בנפשו ב-1907, עברו היא ואמה לאנגליה, ולבסוף התיישבו בהייד. לאחר פטירתה של אמה ב-1912, גידלו את בואן דודותיה. היא למדה בבית הספר דאון האוס, אותו ניהל אוליב ויליס. לאחר שלמדה זמן מה בבית ספר לאמנות בלונדון, החליטה שכישרונה טמון בכתיבה. היא בילתה בחברתה של קבוצת בלומסברי ונהייתה חברתה הקרובה של רוז מקאולי, שסייעה לה למצוא מוציא לאור לספרה הראשון, אסופת סיפורים קצרים בשם Encounters (1923).
ב-1923 נישאה לאלן קמרון, מנהל במערכת החינוך שעבד אחר-כך בBBC. הנישואים תוארו כ"נטולי מין, אבל כזוגיות מספקת." היא ניהלה רומנים שונים מחוץ לנישואים, בכללם רומן עם צ'ארלס ריצ'י, דיפלומט קנדי שהיה צעיר ממנה בשבע שנים, שנמשכו למעלה משלושים שנה. היה לה רומן נוסף עם הסופר האירי שון או'פוליין ומערכת יחסים עם המשורר האמריקאי מאי סרטון. בואן ובעלה התגוררו בתחילה ליד אוקספורד, שם התרועעו עם מוריס בורה, ג’ון ביוקן וסוזן ביוקן, ושם היא כתבה את הרומנים הראשונים שלה, בכללם The Last September (1929). בעקבות פרסומו של To the North (1932), הם עברו לקלארנס טאראס 2, ריג'נטס פארק, לונדון, שם בואן כתבה את The House in Paris (1935) ואת The Death of the Heart (1938).
ב-1930 הייתה בואן האשה הראשונה שירשה את ארמון המפטון קורט, אולם המשיכה להתגורר באנגליה והרבתה לבקר באירלנד. במהלך מלחמת העולם השנייה היא עבדה בשביל משרד המידע הבריטי, דיווחה מדיניותה של אירלנד, במיוחד בנושא הנייטרליות האירית.[1]השקפתה הפוליטית של בואן הייתה ברקיאנית-שמרנית.[2][3]במהלך ואחרי המלחמה היא כתבה ספרים על חוויותיה בזמן המלחמה בלונדון The Demon Lover and Other Stories (1945) ו- The Heat of the Day (1948). הוענק לה התואר מפקדת מסדר האימפריה הבריטית ב-1948.
בעלה יצא לפנסיה ב-1952 והם התיישבו בארמון המפטון קורט, מקום בו אלן קמרון נפטר מספר חודשים אחרי-כן. מאז שירשה אותה ביקרו אותה סופרים רבים בארמון המפטון קורט, בכללם וירג'יניה וולף, יודורה וולטי, קרסון מק'קאלרס ואייריס מרדוק. במשך שנים נאבקה בואן על מנת לשמור על הבית והרצתה בארצות הברית על-מנת להרוויח כסף. ב-1957 ידידה פטריק הנסי צייר את דיוקנה בארמון המפטון קורט. היא נסעה לאיטליה ב-1958 כדי לחקור ולהכין את A Time in Rome (1960), אולם בשנה שאחרי-כן אולצה בואן למכור את ארמון המפטון קורט האהוב עליה. הוא נהרס ב-1960. אחרי שהייתה כמה שנים בלי בית קבע, התיישבה בואן לבסוף ב'קארברי', צ'רץ' היל, הייד ב-1965.
הרומן האחרון פרי עטה, "אוה טראוט" (1968), זכה בפרס לזכרו של ג'יימס טייט ב-1969 והיה מועמד סופר לפרס מאן בוקר ב-1970. אחר-כך, היא הייתה בין השופטים (ביחד עם ידידה סיריל קונולי) שהעניקה את פרס מאן בוקר לג'ון ברגר על ספרו G. היא שהתה בחג המולד של 1972 בקינסייל, מחוז קורק ביחד עם חבריה רב-סרן סטפן ורנון וליידי אורסולה ורנון (בתו של דוכס וסטמינסטר) אולם אושפזה עם שובה לביתה. שם ביקרו אותה ישעיה ברלין, סיריל קונולי, אורסולה ורנון, רוזמונד ליהמן, הסוכן הספרותי שלה ספנסר קרטיס בראון, וצ'ארלס ריצ'י.[4]
אליזבת בואן הלכה לעולמה כתוצאה מסרטן הריאה בבית החולים לונדון ב-22 בפברואר 1973, היא הייתה בת 73 במותה. היא קבורה ביחד עם בעלה בחצר כנסיית פראהי, בסמוך לשער של ארמון המפטון קורט. יש שלט זיכרון לזכרה (שנושא את מילותיו של ג'ון ספארו) בכניסה לכנסיית סנט קולמן בפראהי, שם נערך יום לזכרה מדי שנה.
ב-1977 ויקטוריה גלנדינינג פרסמה את הביוגרפיה הראשונה על אליזבת בואן. ב-2009 פרסמה גלנדינינג ספר אודות מערכת היחסים בין ריצ'י לבואן, המבוסס על יומניה ומכתביה אליו.
אליזבת בואן התעניינה במיוחד ב"חיים בהעמדת פנים ומה קורה כשמורידים את העמדת הפנים", בתמימות של החיים הרגילים ובכוחות שלא ניתן לרסנם ושלבסוף משפיעים על נסיבות חיינו. בואן גם בחנה את הבגידה ואת הסודות שמסתירה מסכת המהוגנות. סגנון כתיבתה משוכלל מאוד והוא שואב הרבה מהספרות המודרנית. היא העריצה סרטים והושפעה מהטכניקה הקולנועית של ימיה. האפיזודות בהם בואן ממקמת את סיפוריה רוויים בתיאורים פסיכולוגיים ובעלילה סבוכה. הרומן המלחמתי של בואן, The Heat of the Day (1949), מתאר בצורה מורכבת מאוד את האווירה בלונדון במהלך ההפצצות עליה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
The Bellman (Seán Ó Faoláin): "Meet Elizabeth Bowen" in The Bell Vol. 4 (September 1942)
David Daiches: "The Novels of Elizabeth Bowen" in The English Journal Vol. 38, No. 6 (1949)
Elizabeth Hardwick: "Elizabeth Bowen’s Fiction" in Partisan Review Vol. 16 (1949)
Bruce Harkness: "The Fiction of Elizabeth Bowen" in The English Journal Vol. 44, No. 9 (1955)
Gary T. Davenport: "Elizabeth Bowen and the Big House" in Southern Humanities Review Vol. 8 (1974)
Martha McGowan: "The Enclosed Garden in Elizabeth Bowen’s A World of Love" in Éire-Ireland Vol. 16, Issue 1 (Spring 1981)
Seán Ó Faoláin: "A Reading and Remembrance of Elizabeth Bowen" in London Review of Books (4-17 March 1982)
Antoinette Quinn: "Elizabeth Bowen’s Irish Stories: 1939-45" in Studies in Anglo-Irsh Literature (1982)
Harriet S. Chessman: "Women and Language in the Fiction of Elizabeth Bowen" in Twentieth Century Literature Vol. 29, No. 1 (1983)
Brad Hooper: "Elizabeth Bowen’s 'The Happy Autumn Fields': A Dream or Not?" in Studies in Short Fiction Vol. 21 (1984)
Margaret Scanlan: "Rumors of War: Elizabeth Bowen’s The Last September and J. G. Farrell’s Troubles in Éire-Ireland Vol. 20, Issue 2 (Summer 1985)
Phyllis Lassner: "The Past is a Burning Pattern: Elizabeth Bowen’s The Last September" in Éire-Ireland Vol. 21, Issue 1 (Spring 1986)
John Coates: "Elizabeth Bowen’s The Last September: The Loss of the Past and the Modern Consciousness" in Durham University Journal, Vol. LXXXII, No. 2 (1990)
Roy F. Foster: "The Irishness of Elizabeth Bowen" in Paddy & Mr Punch: Connections in Irish and English History (1993)
John Halperin: "The Good Tiger: Elizabeth Bowen" in Eminent Georgians: The Lives of King George V, Elizabeth Bowen, St. John Philby, and Nancy Astor (1995)
Declan Kiberd: "Elizabeth Bowen: The Dandy in Revolt" in Éibhear Walshe: Sex, Nation and Dissent in Irish Writing (1997)
Carmen Concilio: “Things that Do Speak in Elizabeth Bowen’s The Last September” in Moments of Moment: Aspects of the Literary Epiphany edited by Wim Tigges (1999)
Neil Corcoran: “Discovery of a Lack: History and Ellipsis in Elizabeth Bowen’s The Last September” in Irish University Review Vol. 31, No. 2 (2001)
Elizabeth Cullingford: "'Something Else': Gendering Onliness in Elizabeth Bowen's Early Fiction" in MFS Modern Fiction Studies Vol. 53, No. 2 (2007)
Elizabeth C. Inglesby: "'Expressive Objects': Elizabeth Bowen's Narrative Materializes" in MFS Modern Fiction Studies Vol. 53, No. 2 (2007)
Brook Miller: “The Impersonal Personal: Value, Voice, and Agency in Elizabeth Bowen's Literary and Social Criticism” in Modern Fiction Studies, Vol. 53, No. 2 (Summer 2007)
Sinéad Mooney: “Unstable Compounds: Bowen's Beckettian Affinities” in Modern Fiction Studies, Vol. 53, No. 2 (Summer 2007)
Victoria Stewart: "'That Eternal Now': Memory and Subjectivity in Elizabeth Bowen's Seven Winters" in MFS Modern Fiction Studies Vol. 53, No. 2 (2007)
Heather Bryant Jordan: "A Bequest of Her Own: The Reinvention of Elizabeth Bowen" in New Hibernia Review Vol. 12, No. 2 (2008)
Céline Magot: "Elizabeth Bowen’s London in The Heat of the Day: An Impression of the City in the Territory of War" in Literary London (2008)
Éibhear Walshe: "No abiding city." The Dublin Review No. 36 (2009)
Jessica Gildersleeve: "An Unnameable Thing: Spectral Shadows in Elizabeth Bowen’s The Hotel and The Last September" in Perforations
John D. Coates: "The Misfortunes of Eva Trout" in Essays in Criticism 48.1 (1998)
Patricia J. Smith: "'Everything to Dread from the Dispossessed': Changing Scenes and the End of the Modernist Heroine in Elizabeth Bowen's Eva Trout" in Hecate 35.1/2 (2009)
James F. Wurtz: "Elizabeth Bowen, Modernism, and the Spectre of Anglo-Ireland" in Estudios Irlandeses No. 5 (2010)
Patrick W. Moran: "Elizabeth Bowen's Toys and the Imperatives of Play" in Éire-Ireland Vol. 46, Issue 1&2 (Spring/Summer 2011)
Kathryn Johnson:"'Phantasmagoric Hinterlands': Adolescence and Anglo-Ireland in Elizabeth Bowen’s The House in Paris and The Death of the Heart" in Irish Women Writers: New Critical Perspectives, ed. Elke d’Hoker, et al. (2011)
Tina O’Toole: "Unregenerate Spirits: The Counter-Cultural Experiments of George Egerton and Elizabeth Bowen" in Irish Women Writers: New Critical Perspectives, ed. Elke d’Hoker, et al. (2011)