אל-מנסור עלי (ערבית: المنصور على בשמו המלכותי: الملك المنصور نور الدين علي بن أيبك - אל מליכ אל-מנצור נור א-דין עלי בן איבכ, נולד ב-1242, שנת פטירה לא ידועה) היה הסולטאן השני של האימפריה הממלוכית בין 1257 ל-1259.
בנו של אייבכ מאשתו הראשונה, שעלה לשלטון לאחר הירצחו. בתקופתו העוצרים היו סנג'ר אל-חלבי, סנג'ר אל ע'יתמי ובסופו של דבר קוטוז, שהדיח את הסולטאן הצעיר כשפלישת המונגולים נהייתה מוחשית והממלוכים רצו סולטאן חזק שיוכל בעצמו להתמודד עם האויב. לאחר הדחתו נעצר אל מנסור עלי ביחד עם אחיו ועם אמו במבצר במצרים וגורש לדמייטה, ואחר כך לאימפריה הביזנטית. גורלו לאחר מכן לוט בערפל.
| סולטאנים ממלוכים במצרים | ||
|---|---|---|
| סולטאנים בחרים | שג'ר א-דר • איבכ • אל-מנצור עלי • קטז • ביברס • ברקה חאן • סולמיש • קלאון • ח'ליל בן קלאון • מוחמד בן קלאון • קיטבוגה • לג'ין • ביברס אל-ג'אשנכיר | |
| סולטאנים בורג'ים | ברקוק • ברסבאי • ג'קמק • קאיתבאי • קאנסוה אל-ע'ורי • טומאן ביי | |
