ניו יורק היא המדינה הרביעית בארצות הברית בגודל אוכלוסייתה, והיא המדינה שהובילה את הפוליטיקה, התרבות והכלכלה בארצות הברית. היא יעד ההגירה הנפוץ ביותר עבור הגירה חוקית לארצות הברית.[1][2][3] היא מכונה The Empire State – מדינת האימפריה. ניו יורק גם עשירה בהיסטוריה, שמתחילה באינדיאנים שכבשו את חופיה. המדינה נקראה על שם הדוכס של יורק ב-1660, אף על פי שערים ומקומות רבים במדינה זו מקורם עוד בזמן שהאזור היה בשליטה הולנדית. ניו יורק נכנסה לברית של ארצות הברית ב-26 ביולי1788 כמדינה ה-11 של ארצות הברית.
סימון מקוצר לשמה של ניו יורק (בין היתר, לצורכי משלוח דואר) הוא NY.
ההתיישבויות הראשונות בשטח בו מצויה כיום המדינה היו התיישבויות של מתיישבים הולנדיים במושבה שנקראה מאוחר יותר ניו אמסטרדם.אנגליה השתלטה על המושבה בשנת 1664 ושינתה את שמה ל"ניו יורק" על שמו של דוכס יורק – יורש העצר שהפך מאוחר יותר למלך ג'יימס השני.
ב-1 בנובמבר1683 התעגנה צורת הממשל במושבה וניתן לה שם רשמי פרובינציית ניו יורק, אשר הייתה מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית לשנים עשר מחוזות, שכל אחד היה מחולק לעיירות.גבולה המערבי של הטריטוריה לא נקבע באופן רשמי. שטח הפרובינציה היה גדול משטח המדינה של ימינו וחלק ממחוזותיה שייכים כיום למדינות ורמונט, מיין ומסצ'וסטס.
חלקה המערבי של המדינה היה מיושב על ידי שבטים אינדיאנים ובייחוד שש אומות האירוקוי החל משנת 1000 לספירה בערך. שבטים אלה עסקו הן בחקלאות והן בגידול ורעיית עדרי ביזון אמריקאי.
עם הקמת המושבה החלו המתיישבים לדחוק את רגלי האינדיאנים ולהתיישב יותר ויותר מערבה. האינדיאנים לחמו במלחמת העצמאות של ארצות הברית לצידם של האנגלים ונגד העצמאות האמריקאית. בשנת 1779 הגנרל ג'ון סליבן הביס את האינדיאנים, ושרף את כל כפרייהם במה שנקרא מסע סליבן (Sullivan Expedition). במהלך מסע זה התקדם סליבן לאור אגמי פינגר ומחוז ג'נסי ושרף את כל בתי האינדיאנים, יבוליהם ומטעיהם. פליטים אינדיאנים רבים ברחו לפורט ניאגרה ושם מרביתם מתו ברעב בחורף. לאחר תום המהפכה האמריקאית רבים מהם ברחו לקנדה.
במהלך המאה ה-19 נתיב התחבורה המסחרי העיקרי במדינת ניו יורק היה נתיב נהר ההדסון ונהר מוהוק שאפשרו העברת סחורות למרכז המדינה, וכן הנהר סנט לורנס שאיפשר העברת סחורות עד ימת אונטריו. לא ניתן היה להגיע מעבר לימה זו בשל העובדה שלא ניתן היה לעבור את מפלי ניאגרה. מסיבה זו, היה קושי רב להעביר סחורות לחלקה הצפון מערבי של מדינת ניו יורק. על מנת לפתור בעיה זו ב-1817 החלו בבניית תעלת אירי. העבודות הסתיימו בשנת 1825. בניית התעלה אפשרה הקמת נמל בבאפלו, ופיתוח מסחרי של מערב המדינה. תעלת וולנד שבנייתה הסתיימה בשנת 1833 איפשרה מעבר סחורות בין הימות אונטריו ואירי, תוך עקיפת מפלי ניאגרה.
במהלך מלחמת האזרחים, ניו יורק סיפקה יותר מ 370,000 חיילים לצבאות האיחוד. מעל 53,000 תושבי ניו יורק נהרגו בשירות, יחס של הרוג ל-7 חיילים שמשרתים.
העיר ניו יורק (ניו יורק סיטי) הנמצאת בפינתה הדרומית מזרחית של המדינה, בקצה הדרומי של עמק נהר ההדסון מהווה את מרכזה של המגאפוליס המשתרעת בין בוסטון לוושינגטון ואשר כונתה בוסווש לראשונה בכתביו של ג'ין גוטמן בשנת 1961.
אזור המדינה הנמצא צפונית לעיר ניו יורק מכונה "אפסטייט ניו יורק" – "Upstate New York".ולמעשה ניתן לחלק את המדינה לשני חלקים – העיר ניו יורק (בה נמצאים מחצית התושבים) ויתרת המדינה – בה נמצאת המחצית השנייה.ובעוד שהעיר ניו יורק היא אזור אורבני, רוב שטחה של יתר המדינה הוא אזור כפרי ופחות מאוכלס.
בצפון המדינה נמצאים הרי קטסקיל והרי אדירונדק ורכס שוואמגונק וכן אזור הימות הגדולות הכולל אגמים רבים ובהם אגם אוניידה אגמי האצבעות וזורמים ממנו נהרות רבים דרומה – הדלוור, הג'נסי, ההדסון, המוהוק והסוסקהאנה. הנקודה הגבוהה במדינה הוא הר מרסי שבהרי האדירונדק.במזרחה של מדינת ניו יורק מצוי לונג איילנד – "האי הארוך" שאורכו 190 ק"מ.
בניו יורק אקלים יבשתי עם ארבע עונות מובחנות. העונה החמה ביותר היא הקיץ, שהוא חם וגשום,[4] בעוד בחורף האקלים קר מאוד ומושלג.
עקב הקרבה לים, האקלים בדרך כלל לח. שינויים בסוג האדמה, בגובה ובקרבה למים משפיעים על מזג האוויר. לדוגמה, באזור החוף יותר חם מאשר בשאר המדינה, כאשר בצפונה קר מאוד בגלל האוויר הקר המגיע מקנדה. בינואר למשל הטמפרטורה נעה בין 9- מעלות צלזיוס בהרים עד ל-1+ בחוף. ביולי לעומת זאת, הטמפרטורה נעה בין 19 מעלות בהרים ל-25 מעלות בחוף.
בטרם שהחלה ההתיישבות האירופית באזור, היה רוב שטח המדינה מיוער. כיום, בשל הכריתה הרבה, 61% משטח היבשה מיוערים. יערותיה של המדינה משופעים בעצי מחט ועצים נשירים. העצים הנפוצים במדינה הם אורן לבן, אשוחית, אדר (מייפל), אשור, תרזה צהובה, קריה (עץ אגוז) ואלון.
בראש הרשות המבצעת עומד מושל ניו יורק. מושלת המדינה הנוכחית היא קת'י הוקול, ששימשה קודם לכן כסגני המושל אנדרו קואומו, שהתפטר ב-2021 בעקבות האשמתו בהתנהגות בלתי מוסרית.
הרשות המחוקקת של מדינת ניו יורק כוללת שני בתים – בית מחוקקים וסנאט. נכון ל-2020, בשני הבתים רוב גדול למפלגה הדמוקרטית.
בין השנים 1984–2004 לא הצליח בית המחוקקים להעביר את תקציב המדינה במועדו, וכן במשך שנים רבות לא הצליחו בתי המחוקקים לחוקק כלל. כך לדוגמה, בשנת 2002, הוצעו 16,892 הצעות חוק במדינה (יותר מכל מדינה אחרת ממדינות ארצות הברית ויותר מפעמיים מספר החוקים שהוצעו בבית המחוקקים של מדינת אילינוי – השנייה במספר החוקים המוצעים בבית המחוקקים שלה מבין כל מדינות ארצות הברית), ומהם רק 693 (4%) הפכו לחוקים (מספר החוקים הנמוך ביותר מבין כל מדינות ארצות הברית).
לבית המחוקקים של מדינת ניו יורק מספר העובדים הגדול ביותר מבין כל בתי המחוקקים של מדינות ארצות הברית – 3,428 עובדים (בפנסילבניה, בה מספר העובדים השני בגודלו – רק 2,947 עובדים, ובקליפורניה – בה מספר העובדים השלישי בגודלו – 2,359 עובדים). לבית המחוקקים מספר ועדות גדול יותר מאשר כל בית מחוקקים אחר במדינה.
מאז שנת 1988, במערכות בחירות לנשיאות ארצות הברית, נוטה מדינת ניו יורק לתמוך במועמדי המפלגה הדמוקרטית, וזאת בשל משקלה הרב של אוכלוסיית העיר ניו יורק, הידועה בתמיכתה הגורפת במפלגה הדמוקרטית, באוכלוסיית המדינה. לעומת זאת, המחוזות הכפריים של המדינה תומכים בדרך כלל במפלגה הרפובליקנית. מאז שנות השישים, הצביעה המדינה למועמד רפובליקני רק בשלוש מערכות בחירות; בזו של ריצ'רד ניקסון ב-1972, ובשתי מערכותיו של רונלד רייגן. בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012 זכה הנשיא ברק אובמה ב-63.35% ממניין הקולות במדינה. ב-2016 זכתה הילרי קלינטון ב-59%.
כלכלת העיר ניו יורק מהווה המרכיב העיקרי בכלכלת המדינה כולה.העיר מהווה מרכז בנקאות, פיננסים ותקשורת עולמית בכלל, ומרכז העסקים של ארצות הברית בפרט. בוול סטריט נמצאת הבורסה של ניו יורק (NYSE) המהווה בורסה המובילה את כל הכלכלה העולמית.בשנת 2007 התוצר המדינתי הגולמי היה 1.1 טריליון דולר אמריקאי, בכך מדינת ניו יורק שלישית בתוצרתה מבין מדינות ארצות הברית (אחרי קליפורניה וטקסס). התוצר הגולמי לנפש היה $46,364 (ניו יורק היא המדינה השישית בתוצר גולמי לנפש מבין מדינות ארצות הברית).
המוצרים החקלאיים העיקריים כוללים: חלב ומוצריו, בקר, גידול ירקות ותפוחים – המהווים סמל של המדינה.המוצרים התעשייתיים העיקריים הם מוצרי דפוס, מכשירים אלקטרוניים ומוצרים כימיים. ענף התיירות תורם מבחינה משמעותית לכלכלת המדינה.
העיר ניו יורק מהווה מרכז מסחר, פרסום ובנקאות ברמה עולמית. רבים מהתאגידים הגדולים בעולם ממקמים את משרדיהם הראשיים בעיר ניו יורק, או במחוז ווסטצ'סטר הקרוב לעיר.
לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי פועלת תעשיית דייג ענפה, ועיקר תוצרתה: צדפות, סרטנים, תמנונים, ודיונונים.
תחום הכרייה במדינה מתרכז בשלושה אזורים עיקריים – הראשון, בקרבת העיר ניו יורק, ומשמש מקום למחצבים המשמשים בבנייתה של המטרופולין, וכן, במחוז ווסטצ'סטר נמצאים מרבצי שמיר (emery) – אחד משני אתרים בארצות הברית בהם נכרה מחצב זה. באזור הרי אדירונדאקס נכרים במדינה טלק, אבני נופך ואבץ.
למעט גז טבעי, אין במדינת ניו יורק דלקים טבעיים. תפוקת החשמל מכוח המים נרחבת מאוד ומהווה 17% מתפוקת החשמל במדינה. תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהר סיינט לורנס היא מהגדולות בעולם. 52% מתפוקת החשמל מקורה בשריפת פחם, והיתרה מתחנות כוח גרעיניות.
תעשיית התחבורה היא מהחשובות במדינה. בשנת 2002 לניו יורק היו 183,497 ק"מ של כבישים מהירים, שמהם כ-2,600 ק"מ הם כבישים בין-מדינתיים. העובדה שהעיר ניו יורק בנויה ברובה על איים, יצרה את הצורך לחיבורים בין האיים, ביניהם גשרים ותעלות. מסילות הרכבת של ניו יורק הם באורך כולל של 6,000 ק"מ. במדינה נמצאים כ-13 נמלי תעופה, הידועים שבהם הם נמל התעופה הבינלאומי ניו יורק קנדי ונמל התעופה לה גוארדיה.