אלכסנדר בטלר

נולד בפתח תקווה. בשנת 1970 סיים את לימודיו כעתודאי בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. לאחר שסיים בהצטיינות את קורס קציני הרפואה הסדיר בפברואר 1972,^[3] שירת כרופא בסיירת שקד ובסיירת מטכ"ל. בשירות המילואים היה מ"פ ואחר כך מג"ד של בית חולים שדה מטכ"לי 8134 בדרגת סא"ל. השתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה.

עם שחרורו משירות סדיר התמחה בקרדיולוגיה אצל פרופ' הנרי נויפלד במכון הלב שבמרכז הרפואי שיבא ואצל פרופ' ג'ון רוס ג'וניור במרכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. עם חזרתו לארץ שימש קרדיולוג בכיר במכון הלב של המרכז הרפואי שיבא.

אלכס בטלר היה מחלוצי השימוש בקרדיולוגיה גרעינית: ארגן כנס בינלאומי ראשון מסוגו לקרדיולוגיה גרעינית בתל אביב בשנת 1981,^[4] ועסק בפיתוחים לקרדיולוגיה גרעינית עם חברת אלסינט.

משנת 1989, פרופ' חבר בחוג לקרדיולוגיה בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1990 הקים במרכז הרפואי שיבא, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, את המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד, וניהל את המכון עד שנת 1993.^[5]

בשנים 1994–1998 ניהל את המערך הקרדיולוגי בבית החולים סורוקה אותו ייסד פרופ' משה גרון ז"ל. כמו כן היה מנהל המרכז לחקר הלב, פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה וברפואה פנימית ומופקד הקתדרה לקרדיולוגיה מונעת ע"ש אנדריי פהר בפקולטה לרפואה ע"ש גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בין השנים 1999–2013 הקים וניהל את המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין, הכולל בתוכו את המחלקות הקרדיולוגיות בבתי החולים בילינסון והשרון. במהלך תקופה זאת כיהן כפרופסור מן המניין לקרדיולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לקרדיולוגיה תאית ומולקולרית ע"ש דויד הלפרין, מנהל המעבדה לביולוגיה קרדיו-וסקולרית במכון למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין, ראש החוג לקרדיולוגיה וסגן דקאן.

כמנהל הקרדיולוגיה בבתי החולים סורוקה, בילינסון והשרון, הכשיר מתמחים בקרדיולוגיה וקידם רופאים לתפקידים בכירים בבתי החולים ובאקדמיה, חלקם מכהן כמנהלי יחידות או מחלקות.

אלכס בטלר מופיע כעד מומחה בבתי המשפט. בסדרת כתבות "רופאים להשכרה" בחדשות 13 נטען כי חוות דעת שהגיש לבית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם מסמכים שבהם התייחס למקרה הנדון.

תגובתו של פרופ' בטלר לכתבה הייתה כי כל מה שמופיע כביכול בהתכתבויות קודמות, איננו רלוונטי לחוות הדעת שניתנת בסופו של דבר לבית המשפט, והיא הקובעת.

אלכס בטלר נשוי לשושנה ואב לשלושה. מתגורר בהרצליה.

• 1996-1990 - יו"ר ועדת הבחינות לקבלת תואר מומחה בקרדיולוגיה, המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית.
• 1999-1997 - נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל. בתקופת כהונתו כנשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל התקבל האיגוד הקרדיולוגי בישראל כחבר מן המנין באיגוד האירופאי לקרדיולוגיה, שבו חברים עשרות אלפי קרדיולוגים מעשרות מדינות. בטלר היה הישראלי הראשון שנבחר כחבר במועצת המנהלים של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, כאשר שימש חבר מועצת המנהלים בשנים 2000–2004, והיה הישראלי היחיד שכיהן כיו"ר הוועדה לקשרי חוץ של האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה בשנים 2002–2004. בין תפקידיו האחרים באיגוד האירופאי לקרדיולוגיה: יו"ר הסקר האירופאי הראשון לתסמונות כליליות חריפות; חבר ועדת הסקרים; חבר ועדת הכנסים; ממקימי קבוצת העבודה האירופאית לטיפול נמרץ לב; וחבר ועדת המינויים.
• 2001-1999 - נשיא האיגוד הבינלאומי לפרמקוטרפיה קרדיו-וסקולרית.
• 2007-2002 - חבר הוועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות.
• משנת 2000 - יו"ר המועצה הלאומית למניעה ולטיפול במחלות לב וכלי דם במשרד הבריאות.
• 2010 - נבחר כחבר כבוד של האיגוד הקרדיולוגי בישראל וכחבר באיגוד הצרפתי לקרדיולוגיה.
• משנת 2020 - חבר בוועדות משרד הבריאות בנושאי השפעת הקורונה והחיסונים על הלב, ועל החזרה לפעילות גופנית-ספורטיבית של חולי קורונה.

אלכס בטלר פרסם יותר מ-300 מאמרים מדעיים, בין היתר על תוצאות מחקריו החלוציים ברפואה קרדיווסקולרית רגנרטיבית. ערך עם פרופ' יוני ליאור ספר על טיפול גנטי ובתאי גזע במסגרת הרפואה הרגנרטיבית.

ספרים:

• פרסומיו של פרופ' בטלר ב-Pubmed
• פרסומיו של פרופ' בטלר ב-Google Scholar
• שיטה חדשה: תחליף לניתוח השתלח מעקפים, חדשות, 25 בינואר 1990