אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בשנת 1962 הציע ראש העיר הראשון של באר שבע, דוד טוביהו, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. התהליך לא היה פשוט ונמשך שנים אחדות. החל משנת 1962 התקיימו בבאר שבע הרצאות מטעם מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית. משנת 1963 פעלה בבאר שבע אגודה עות'מאנית במטרה לייסד אוניברסיטה בבאר שבע, שנקראה המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לצורך בחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה בנגב. עיריית באר שבע רכשה בשנת 1965 את "בית היאס", בניין ששימש בעבר כמלון, כדי שישמש לפעילותו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1965 התקיימה שנת הלימודים הראשונה במסגרת המכון להשכלה גבוהה בנגב. עברו עוד מספר שנים עד שהמכון הוסב בצורה רשמית לאוניברסיטה.

אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל בשנת 1969, ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל. בחודש יוני שנת 1971 שם המוסד, שהיה קודם לכן "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שונה באופן רשמי ל "אוניברסיטת הנגב". בשנת 1974, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.פרופסור חיים חנני מונה להיות הרקטור הראשון של האוניברסיטה בשנת 1969. פרופסור משה פריבס נבחר להיות הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1974.

אחד משעריה של האוניברסיטה הוא "שער השלום" דרכו עברו נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בא' בסיון תשל"ט, 27 ביוני 1979, היום הראשון ליישום הסכם השלום בין מדינת ישראל ומצרים. השער עוצב להנצחת הביקור ההיסטורי בקמפוס.

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו^[6].

אוניברסיטת בן-גוריון התפתחה בקצב מהיר, גם בגידול במספר הסטודנטים וגם בפיתוח מסלולי לימוד חדשים בהתאם לדרישות השוק (כגון הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה). בנוסף למסלולי הלימוד המבוקשים, סייעו המחיר הנמוך יחסית של הדיור והכלכלה בבאר שבע, האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים ובכלל זה קהילות סטודנטיאליות פעילות (דוגמת סגו"ל או הבאר) בהתפתחות המוסד.

לפיתוח האוניברסיטה סייעו, בנוסף למוסדות ממלכתיים ועירוניים, גם נדבנים דוגמת אברהם גולדשטיין-גורן וסוזן זלוטובסקי, שתרמו רבות בהקמת חלק מהמבנים וכן בסיוע אחר, דוגמת מלגות.

בינואר 2013 נחתם חוזה אוניברסיטת בן-גוריון ומינהל מקרקעי ישראל בו נכתב כי צפוי לקום קמפוס חדש בגודל של כ-230 דונמים^[7].

ביוני 2016 קיבלה האוניברסיטה תרומה של כ-400 מיליון דולר מזוג אמריקאי אשר מימן בעבר את מלגות המחקר שלה^[8].

בספטמבר 2019 פורסם על התקדמות העבודות להקמת הקמפוס הצפוני, אשר ממוקם מצפון מזרח לקמפוס הנוכחי. במקום יבנו בין היתר מעבדות מחקר, אולמות כנסים, מרכז סייבר, כיתות לימוד וכן כפר סטודנטים אשר יאכלס כמות של כ-570 יחידות דיור עם תכולה של 1,000 מיטות^[9].

בשנת 2022 הגישה האוניברסיטה למל"ג תוכנית רב שנתית לשנים תשפ"ג - תשפ"ח. על פי התכנית, היקף הסטודנטים אמור להגיע בהדרגה ל-21,329 סטודנטים בשנת תשפ"ח ביחס להיקף של 17,806 בשנת 2022. מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר אמור לעלות מ-798 חברי סגל ל-914 מרצים בשנת תשפ"ח^[10]. שבע תוכניות לימוד חדשות אמורות לקום בשלושת השנים הראשונות של התכנית: לתואר ראשון: מדעים להיי-טק; קיימות ושמירת סביבה; אינטראקציה אנושית עם טכנולוגיה ו-Sea Tech מדע וטכנולוגיות ימיות. תוכניות לתואר שני: תוכנית רב-תחומית בערים ותשתיות חכמות ולימודים אירופאיים בשיתוף עם האוניברסיטה הפתוחה. תוכניות לימוד בינלאומיות: משאבי טבע מתחדשים - תוכנית לתואר ראשון בינלאומי^[11].

לאוניברסיטה חמש פקולטות:

• הפקולטה למדעי הטבע - המכילה את המחלקות למדעי הגאולוגיה והסביבה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה וביולוגיה.
• הפקולטה למדעי ההנדסה - המכילה את המחלקות להנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חומרים, הנדסה גרעינית, הנדסה ביורפואית, הנדסה ביוטכנולוגית, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תוכנה והנדסת בניין.
• הפקולטה למדעי הרוח והחברה- המכילה מחלקות שונות כגון: גאוגרפיה ופיתוח סביבתי, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, פסיכולוגיה, חינוך ופוליטיקה וממשל (מדע המדינה); בלשנות, לימודי המזרח התיכון, לשון עברית, מקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום, היסטוריה (כולל החטיבות ללימודי עם ישראל, ללימודי מדינת ישראל וללימודי צבא וביטחון), פילוסופיה וספרות (מדעי הרוח).
• הפקולטה למדעי הבריאות - המכילה את בית הספר לרפואה ולרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים המכיל את המחלקות לסיעוד, פיזיותרפיה ורפואת חירום, בית הספר למעבדנות רפואית ובית הספר לרוקחות. כמו כן מכילה הפקולטה את תוכניות המוסמך במדעי הרפואה, בריאות הציבור וגרונטולוגיה (מדעי הזקנה).
• הפקולטה למדעי הניהול - המכילה את המחלקות ניהול, ניהול תיירות ומלונאות, ניהול מערכות בריאות, מנהל עסקים (לתואר שני ושלישי בלבד), ומנהל ומדיניות ציבורית (גם כן לתואר שני ושלישי בלבד).
• המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין - המכילים את בית הספר הבינלאומי ללימודי מדבר ובו תוכניות ללימודי הידרולוגיה ואיכות מים, לימודי מדבר ולימודי אקולוגיה, סביבה ושמירת טבע לתארים מתקדמים. במכונים נמצאים גם מכון צוקרברג לחקר המים והמכון השווייצרי לחקר אזורים צחיחים ואנרגיה.

לאוניברסיטה יש גם בית ספר בין-פקולטי לחקר המוח.

בנוסף, קיים באוניברסיטה בניין חוסידמן, בניין אשר מתנהלות בו תוכניות לנוער שוחר מדע.

לאוניברסיטה מספר מכוני מחקר, ביניהם:

• המכון הלאומי לחקר האוטיזם
• מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הממוקם בקמפוס שדה-בוקר^[12]. מכון זה מהווה למעשה מעין פקולטה בפני עצמה במסגרת קמפוס שדה בוקר.
• המכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין הממוקם בקמפוס שדה בוקר המתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים. גם מכון זה מהווה למעשה מעין פקולטה בפני עצמה במסגרת קמפוס שדה בוקר.
• המכון למחקר שימושי
• המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
• מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי (ננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון)
• מכון "הקשרים" לחקר הספרות העברית
• המכון הלאומי לביוטכנולוגיה

שלוחת האוניברסיטה באילת הוקמה כקמפוס נוסף על הקמפוס הראשי בבאר שבע ועל הקמפוס המחקרי בשדה בוקר. הלימודים בשלוחה נפתחו בשנת תשס"ג (2002/3) לאחר חתימת הסכם בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי במקום יתקיימו לימודים אקדמיים מלאים במקצועות שונים לרבות מקצועות ייחודיים שאינם נלמדים בקמפוס הראשי בבאר שבע כדוגמת ביוטכנולוגיה ימית.

בשנת תש"ע (2009/10) למדו במקום 760 סטודנטים. במקום מתקיימים לימודים אקדמיים מלאים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים רבים. הלימודים לתואר ראשון כוללים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, ניהול, וניהול מלונאות ותיירות. כמו כן, קיימת באילת מגמה של המחלקה למדעי החיים ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית שתלמידיה רשומים באילת. הם לומדים שנים א' ו-ב' בבאר שבע ומגיעים לאילת להשלמת התואר בתחום התמחותם במעבדות למדעי הים ברחבי העיר. קמפוס אילת מקיים גם לימודי הנדסה שנה א' שמטרתם לתת הזדמנות כניסה למועמדים שצריכים להוכיח את יכולותיהם לפני המעבר לשנת הלימודים השנייה בקמפוס הראשי בבאר שבע.

בקמפוס מתקיימים גם לימודים לתואר שני בתחומים הבאים: מגמת מינהל, חברה ומדיניות החינוך, MBA רב-תחומי ו-MBA מסלול מנהלים, עבודה סוציאלית, ומקרא ומזרח קדום. אוניברסיטת בן-גוריון הוסמכה להעניק גם תואר שלישי דרך בית ספר קרייטמן במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. הקמפוס מספק גם תוכניות עשירות ללימודים חוץ-אקדמיים לתושבי העיר ולחיילים המשוחררים הרבים שבאים לעבוד בה לאחר שירותם הצבאי.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה צעירה יחסית. בדירוג המיוחד שנקבע לאוניברסיטאות הצעירות מ-50 שנה, היא דורגה עד ליציאתה מהקבוצה הזו בשנת 2019, בין 50 האוניברסיטאות הצעירות הטובות בעולם. לדוגמה, בשנת 16–2015 דורגה האוניברסיטה במקום ה-31 בעולם מבין האוניברסיטאות הצעירות^[13].

על רקע דירוגה האקדמי הבינלאומי, קמו בשנת 2017 חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה, והעלו בסנאט האוניברסיטה את סוגיית ירידתה של האוניברסיטה בדירוגים הבינלאומיים^[14]. לטענתם, ההנהלה האקדמית הייתה אחראית לירידתה של האוניברסיטה בדירוגים הללו^[15]. ירידה זו התחילה בסוף שנת 2005 ונמשכה מאז. זאת על פי הדירוגים הבינלאומיים הבאים: דירוג שנחאי, דירוג QS, דירוג THE ודירוג ליידן^[16].

הנהלת האוניברסיטה הצביעה מנגד על מיקומה הגבוה של האוניברסיטה בדירוג 50 האוניברסיטאות הצעירות הטובות בעולם^[13], ועל ההיקף הגדול מאוד של מחקרים יישומיים בכל קנה מידה, לרבות היותה האוניברסיטה הישראלית היחידה שצוינה על ידי "הסוכנות למיזמי מחקר צבאיים מתקדמים של ארצות הברית" מטעם הפנטגון (DARPA) כנמנית עם עשר האוניברסיטאות הראשונות בעולם שהסוכנות משתפת איתם פעולה.

"דירוג שנחאי" לשנת 2021 החזיר את האוניברסיטה לקבוצת ה-401 - 500 הטובות בעולם^[17], אך דירוג THE החמיר עם האוניברסיטה באופן בולט^[18].

החל משנת 2011 קבוצת האוניברסיטה משתתפת בתחרות פורמולה סטודנט ובשנת 2015 זכתה במקום ה-8 כולל.

דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
	פרופ' משה פריבס	1973	1975
	יוסף תקוע	1975	1981
	אלוף (במיל') שלמה גזית	1982	1985
	פרופ' חיים אילתה	1985	1990
	פרופ' אבישי ברוורמן	1990	12/2005
	פרופ' רבקה כרמי	12/2005	12/2018
	פרופ' דניאל חיימוביץ	1/2019

רקטורים של האוניברסיטה

• פרופ' חיים חנני, 1969 - 1973
• פרופ' צבי פלח, 1973 - 1974^[19]
• פרופ' משה רוזן, 1974 - 1979
• פרופ' דוד וולף, 1979 - 1984
• פרופ׳ חיים אילתה, 1984 - 1986
• פרופ' אברהם טמיר 1986 - 1990
• פרופ' דב בהט, 1990 - 1994
• פרופ' נחום פינגר, 1994 - 2002
• פרופ' ג'ימי וינבלט, 2002 - 2010
• פרופ' צבי הכהן, 2010 - 2018
• פרופ' חיים היימס, 2018 -

• אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• אוניברסיטאות בישראל
• אוניברסיטה ציבורית

• יהודה גרדוס ויצחק (יאני) נבו (עורכים), מדע ורוח בנגב: אוניברסיטת בן-גוריון ותולדותיה בראי המחקר, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד
  • דניאל י. לסקר, המחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין–גורן
  • עמוס אלטשולר ומיכאל לין, תולדות המחלקה למתמטיקה תשל"א-תש"ע (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine)
  • רון אבני, הביקורת הפנימית באוניברסיטה והחופש האקדמי - בין התנגשות להרמוניה. עמ' 581 - 589.
• זאב הדרי והילה טל, פרקים בתולדות האוניברסיטה, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד 1984
• חיוטין אדריכלים (עורכים), מחזון למציאות: אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

• אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (בעברית, באנגלית ובערבית)
• אתר המועמדים - למידע נוסף על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• משולם עד, אוניברסיטה מזנקת בנגב, דבר, 15 בספטמבר 1969
• סקירה אדריכלית על כיכר דייכמן והמבנים התוחמים אותה באתר 'חלון אחורי', 9/10.
• סקירה אדריכלית על הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן באתר 'חלון אחורי', 11/10.
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין ספריית רפואה ומדעי הבריאות, באתר 'חלון אחורי', 8 בנובמבר 2014
• מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין מדעי התנהגות, באתר 'חלון אחורי', 18 בנובמבר 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית מצולמת של בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, באתר 'חלון אחורי', 1 בדצמבר 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 6 בפברואר 2016
• יהושע בראון וחיה לוסקי, ‏הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב על-שם דוד טוביהו, קתדרה 20, יולי 1981
• שלמה גבעון, כך נולדה אוניברסיטה בנגב, מעריב, 9 בינואר 1966
• אוניברסיטת בן גוריון בנגב, דף שער בספרייה הלאומית

• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית פייסבוק
• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ביישום טלגרם
• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית אינסטגרם
• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברשת החברתית LinkedIn
• אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סרטונים בערוץ היוטיוב