מפקד פלוגה

מפקד פלוגה או בקיצור מ"פ (קרי: מם פא), הוא תפקיד אשר ניתן לקצינים בצה"ל בדרגת סרן או רב-סרן, על מנת לפקד על פלוגת לוחמים.

בצה"ל מתייחס מונח זה למפקד יחידה הכפופה לגדוד חי"ר, שריון, הנדסה קרבית, איסוף קרבי חטיבת החילוץ ויחידות מובחרות. בחיל התותחנים ובמערך ההגנה האווירית מכונה מפקד הפלוגה מסו"ל (מפקד סוללה). דרגתו של מפקד הפלוגה היא בדרך כלל דרגת סרן, לעיתים רב-סרן ולעיתים נדירות יותר סגן. מפקד פלוגה לרוב השתלם בקורס מפקדי פלוגות^[1], ולעיתים נדירות יותר הוא גם בוגר תואר ראשון מהמכללה לפיקוד טקטי.

בחילות היבשה, למפקד פלוגה לוחמת כפופים ארבעה קצינים: סגנו ושלושת מפקדי המחלקות שתחתיו. לסגנו יש לרוב דרגת סגן ולמפקדי המחלקות יש דרגת סגן משנה. לרוב מפקד פלוגה אחראי על אחד עשר כלי רכב קרביים ועל כלי רכב מנהלי אחד. רכב קרבי ראשון (טנק, תותח מתנייע או נגמ"ש) הוא רכב בפיקודו הישיר. הוא משמש אותו ואת צוות החיילים הבסיסי הדרוש לו. הרכב השני נמצא תחת פיקודו של סגן מפקד הפלוגה וצוותו, ותשעת הנותרים מתחלקים בשלשות בין המחלקות. בכל מחלקה יש רכב קרבי אחד בפיקוד ישיר של מפקד המחלקה, אחד תחת פיקודו של הסמל המחלקתי ורכב שלישי תחת פיקודו של אחד ממפקדי הכיתות. את הרכב המנהלי מפעילים רב הסמל הפלוגתי, סגנו ונהגו ובו החובש הפלוגתי.

התקן לצוות טנק בצה"ל הוא ארבעה חיילים. לכן מפקד פלוגת שריון לוחמת אמור לפקד על 44 לוחמים (כולל עצמו) ועוד צוות מנהלי קטן. בחיל התותחנים המצב דומה לזה שבשריון. בנגמ"ש של חיל רגלים יכולים להיות בין שישה ל-12 חיילים. לכן מפקד פלוגת חיל רגלים לוחמת יפקד על 66 עד 132 לוחמים וצוות מנהלי קטן.