אסיה רולס
אסיה רולס (נולדה ב-1975) היא פסיכונוירואימונית ישראלית, וחוקרת המכון הרפואי הבינלאומי של הווארד יוז ופרופסור חבר באימונולוגיה וחברה במרכז למדעי המוח בטכניון. רולס עומדת בראש מעבדה הבודקת כיצד מערכת העצבים משפיעה על תגובות מערכת החיסון ובכך על הבריאות הגופנית. עבודתה האחרונה הדגישה כיצד מערכת התגמול של המוח מעורבת בתגובת הפלצבו וכיצד ניתן לרתום אינטראקציות בין המוח לבין המערכת החיסונית להפחתת גידולים סרטניים.
 | |
| רולס ב-2020 | |
| לידה | 1975 (בת 49 בערך) רוסיה |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכונוירואימונולוגיה |
| מקום מגורים |  ישראל |
| עיסוק | פסיכונאורואימונית וחוקרת |
| מקום לימודים | בית הספר הריאלי בחיפה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל מכון ויצמן למדע אוניברסיטת סטנפורד |
| מוסדות | טכניון |
| פרסים והוקרה | 2023- פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים 2019-פרס רפפורט 2017-פרס למחקר רפואי ע"ש הווארד יוז 2017-פרס קריל – קרן וולף 2017-פרס אדליס לחקר המוח 2009-פרס קרן קלור לנשים במדע |
| rolls | |
| תרומות עיקריות | |
| תפקיד מערכת הגמול של המוח בתגובת הפלצבו | |
ביוגרפיה
רולס נולדה ברוסיה. היא בוגרת בית הספר הריאלי העברי בחיפה בשנת 1993. סיימה את התואר הראשון במדעי החיים בטכניון המכון הטכנולוגי הישראלי[1]. לאחר שקיבלה תואר ראשון במדעים, נשארה במחלקה לביולוגיה בטכניון לתואר שני. לאחר התואר השני, המשיכה את לימודי הדוקטורט שלה במכון ויצמן למדע[2].
היא המשיכה במחקר בתחום הנוירואימונולוגיה בהדרכתה של פרופסור מיכל שוורץ במסגרת המחלקה למדעי המוח ופרופסור עופר לידר במחלקה לאימונולוגיה. עבודת הדוקטורט שלה התמקדה בחקר האופן שבו מערכת החיסון משפיעה על נוירוגנזה ותיקון מוח.[3]
רולס בחנה את התפקיד של קולטנים, שהם סוג של חלבונים השייכים למערכת החיסון המולד, בנוירוגנזה. היא מצאה כי קולטנים מסוג TLR2 ו-TLR4 אשר אחראים על בקרה על תהליכים במערכת החיסון קובעים את הגורל ההתפתחותי של תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס.[4] לשני קולטנים אלה תפקידים הפוכים, כך ש - TLR2 מקדם נוירוגנזה ו-TLR4 מעכב את תהליך הנוירוגנזה. התהליכים הללו בתאי הגזע מתווכים באמצעות איתות MyD88 Myeloid) differentiation primary response 88) - חלבון שבאדם מקודד על ידי הגן MYD88. לאחר מכן, רולס בחנה את הנוירוגנזה במהלך הריון, כדי להבין, אם ליקויי זיכרון השכיחים אצל נשים בהריון מתווכים דרך שינויים במערכת החיסון. רולס סיימה את הדוקטורט בשנת 2007.[1]
בשנת 2008 קיבלה את מלגת פולברייט ומלגת רוטשילד מקרן "יד הנדיב", שאפשרה לה להמשיך את הכשרתה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו, קליפורניה.[1]
היא עבדה במחלקה לפסיכיאטריה בהדרכתם של לואיס דה לסאה וקרייג הלר, לחקור את השפעת השינה על הומאוסטאזיס וחיזוק הזכרונות. רולס השתמשה לראשונה באופטוגנטיקה כדי לנתח את תפקיד השינה בחיזוק וייצוב הזיכרון. על ידי הפעלת נוירונים של אורקסין (orexin) בצורה אופוגנטית, רולס הצליחה לפרק את השינה לאחר הלמידה וגילתה שהדבר השפיע על הזיכרון למחרת.[5] הפגיעה בזיכרון התרחשה רק אם היחידה המזערית של שינה ללא הפרעה הייתה מתחת ל-62% מהנורמה. מאוחר יותר רולס בחנה את חשיבות השינה בהתגבשות זיכרון הפחד. היא מצאה, שמניעה ספציפית של סינתזת חלבונים במהלך השינה בשילוב עם ריח המזכיר חוויה טראומטית גרמה לירידות ביצירת זיכרון פחד המדגישה את תפקיד השינה בהתגבשות הזיכרון והפוטנציאל של השינה לשנות זכרונות ומחיקת טראומות מתוך שינה.
זווית אחרת בה עסקה רולס בקשר עם שינה ובריאות הייתה בחינת ההשפעה של שינה והשתלות מח עצם. רולס וצוותה בדקו את תפקיד השינה באיסוף והשתלת תאי גזע המטופויאטיים (HSC) בעכברים. הם מצאו שמחסור בשינה הפחית משמעותית את הביטוי של גן הקשור בנדידה ובהנחיה של HSC (Hematopoietic stem cells) למח העצם לאחר השתל. ממצאיהם הדגישו את חשיבות השינה בהצלחה של השתלת מח עצם.
בשנת 2012 מונתה רולס להוביל קבוצת מחקר בטכניון. כיום היא פרופסור חבר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בחיפה, והיא החוקרת הראשית של מעבדת רולס ("Rolls Lab").[6] המעבדה של רולס בוחנת את הקשר בין המוח למערכת החיסון. היא מתמקדת באופן ספציפי באיתור המנגנונים הביולוגיים בהם רגשות ומחשבות משפיעים על תפקוד המערכת החיסונית ועל הבריאות הגופנית. אחד החידושים שמעבדת רולס הייתה חלוצה בה הוא מיזוג טכנולוגיית DREADDs (קולט המופעל אך ורק על ידי מולקולה סינתטית) עם ציטומטריית מסה CyTOyF כדי לאפשר מדידות ברזולוציה גבוהה של מערכת החיסון לאחר גירוי ועיכוב עצבי.
רולס חברה באקדמיה הישראלית הצעירה.
מערכת תגמולים וחסינות
רולס הייתה בין הראשונים שביססו את הקשר בין מערכת התגמול של המוח למערכת החיסון[7]. העניין שלה בקשר זה נבע מאפקט הפלצבו. אפקט הפלצבו פועל מהתהליכים הקוגניטיביים שיוצרים ציפיות חיוביות, אך לא ידוע כיצד תהליכים אלה מובילים לריפוי או הרגשה טובה יותר. רולס גילתה כי הפעלת מעגלי תגמול במוח, מובילה לעלייה בתגובות מערכת החיסון והתמודדות טובה יותר אצל העכברים לאחר חשיפה למחלות חיידקיות.[7]
בהמשך למחקר זה, רולס הייתה מעוניינת לבחון את תפקידם של תהליכים מוחיים בהתמודדות עם גידולים סרטניים[8]. מכיוון שוויסות תפקוד החיסון חשוב בגישה לטיפולים פוטנציאליים בסרטן, רולס בחנה כיצד מעגל התגמול של המוח מסוגל לווסת את התמודדות מערכת החיסון מול הגידול. התגלה כי הפעלת תגמול המוח (על ידי שימוש בטכנולוגיית DREADD) מובילה לירידות בנפח הגידול וכי תאים מדכאים שמקורם בתאים מיאלואידים הם חיוניים לאפשר למערכת התגמול להשפיע על צמיחת הגידול.[8]
אפיון מערכת החיסון במוח
רולס הייתה חלוצה בשימוש בציטומטרייה (מדידת מאפייני התאים) של מסה של CyTOF באפיון אוכלוסיות תאים חיסוניות במוח[9]. לאחרונה היא וצוותה אפיינו אוכלוסיות T, B, Dendritic, ותאי NK במוח בשיטה זו וגילו כי CD44 הוא סמן נפוץ לחדירת תאי חיסון.
באמצעות שיטת אפיון של תאי מערכת החיסון CyTOF, רולס וצוותה מצאו כי לאחר מחסור בשינה, תאי B מתחילים לחדור לתוך המוח, ומדגישים את ההשפעות של מחסור בשינה על הסביבה החיסונית במוח[9].
זיכרון חיסוני במוח
במחקר שפרסמה רולס בשנת 2021 דווח כי קבוצתה הצליחה לזהות קבוצות תאי עצב באונה האינסולרית של המוח, המעצבבים את מערכת העצבים האוטונומית ומעורבים בהפעלת תגובה דלקתית ברחבי הגוף. ממצא זה חורג מהתפיסה הקלאסית לפיה זיכרון חיסוני אצור במערכת החיסון של הגוף.
פרסים והוקרות
- 2008 - Fulbright Scholar[10]
- 2009 - Clore Foundation’s Women in Science Award[11][12]
- 2009 - Rothschild Postdoctoral Fellowship[11]
- 2010 - NARSAD Young Investigator Award[11]
- 2015-2019 - FENS-Kavli Network of Excellence[3]
- 2017 - Adelis Brain Research Award
- 2017 - Howard Hughes Medical Investigator-Welcome International Research Scholar[13]
- 2017 - פרס קריל – קרן וולף[14]
- 2019 - פרס רפפורט.
- 2023 - פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים[15].
פרסומים נבחרים
- ·Tamar L Ben-Shaanan, Maya Schiller, Hilla Azulay-Debby, Ben Korin, Nadia Boshnak, Tamar Koren, Maria Krot, Jivan Shakya, Michal A. Rahat,Fahed Hakim & Asya Rolls. (2018) Modulation of anti-tumor immunity by the brain’s reward system. Nature Communications[16]
- ·Korin B, Dubovik T, Rolls A. (2018) Mass cytometry analysis of immune cells in the brain. Nature Protocols
- ·orin B, Ben-Shaanan TL, Schiller M, Dubovik T, Azulay-Debby H, Boshnak NT, Koren T, Rolls A. (2017). High-dimensional, single-cell characterization of the brain’s immune compartment. Nature Neuroscience.[16]
- · Ben-Shaanan T.L, Azulay-Debby H., Dubovik T., Starosvetsky E., Korin., Schiller M., Green NL, Admon Y., Hakim F., Shen-Orr S*., Rolls A*. (2016) Activation of the reward system boosts innate and adaptive immunity. Nature Medicine
- · Rolls A., Fang W*. Ibarra i*. Bonovien P., Colas D., Heller HC,. Weismann I., de Lecea L. (2015) Sleep Regulates Hematopoietic Stem Cell Trafficking. Nature Communications (*equal)
- · Rolls A., Makam M*. Kroeger D., Colas D., de Lecea L., Heller HC. (2013) Sleep to forget: context independent interference with fear during sleep. Molecular Psychiatry (*equal)
- · Rolls A., Colas D, Adamantidis A, Carter M, Lanre-Amos T., Heller HC. De Lecea L. (2011) Optogenetic Disruption of Sleep Continuity Impairs Memory Consolidation. PNAS.
- · Shechter R, Baruch K, Schwartz M*, Rolls A. (2010) Touch gives new life: mechanosensation modulates spinal cord adult neurogenesis. Molecular Psychiatry
- · Rolls A., Shechter R.*, London A., Segev Y., Jacob-Hirsch J., Amariglio N., Rechavi G. & Schwartz M. (2008) A dual role for chondroitin sulfate proteoglycan in spinal cord repair PLoS Medicine[16]
- · Rolls A., Schori H., London A. and Schwartz M. (2008) Decrease in hippocampal neurogenesis during pregnancy. Molecular Psychiatry
- · Rolls A., Shechter R.*, London A., Ziv Y., Ronen A., Levy R. and Schwartz M. (2007) Toll-like receptors modulate adult hippocampal neurogenesis. Nature Cell Biology.[16]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אסיה רולס (באנגלית)
- אסיה רולס, באתר גוגל סקולר
- אסיה רולס - פרס לחוקרת צעירה ומבטיחה
- אסיה רולס זכתה במענק יוקרתי לחוקרים מבטיחים
- בר חיון, מדען אורח - ד"ר אסיה רולס, באתר "אלכסון", 16 באפריל 2013