מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן הוא המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת 1934 מכון דניאל זיף (כתיב ארכאי של "זיו"), הוקם ביזמתו של חיים ויצמן. ויצמן שאף להקים מכון מחקר שימצא תהליכים כימיים ליצירת דשנים שיאפשרו גידולים באזורים צחיחים, וכן יחקור תהליכים כימיים אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן, הלורד ישראל ורבקה זיו, ממייסדי רשת החנויות "מרקס אנד ספנסר", והוא נקרא על שם בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר.

המכון הוקם ברחובות בסמוך לתחנת מחקר חקלאית "המכון לחקר החיטה". מכון זיף נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. חיים ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של כעשרה מדענים שעבדו במכון בשנים הראשונות; וגם פעל לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו.

במהלך מלחמת העצמאות פעלה במכון יחידה של חיל המדע בעידודו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. רבים מראשי יחידה זאת, הכוללים את האחים אפרים ואהרן קציר, ישראל דוסטרובסקי ועמוס דה-שליט, היו מאוחר יותר ממקימי מכון ויצמן.

לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל ב-1944, פעילים ציוניים מארצות הברית בראשותו של מאיר וייסגל הקימו ועדה לשם גיוס כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון, תוך שינוי שמו, בהסכמת משפחת זיו, ל"מכון ויצמן למדע". לשם כך נאסף סכום עתק באותם הימים, מיליון דולר. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים אבא אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר.

לאחר הקמת המדינה ב-2 בנובמבר 1949, יום הולדתו ה-75 של ויצמן, נחנך הבניין הראשון של המכון (כיום בניין זיסקינד). מכון זיף, בראשותו של ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. תפקידי ראשי המחלקות הנוספות של המכון החדש הוצעו למדענים בעלי שם מרחבי העולם, ואולם רק אחד מהם, חיים לייב פקריס הסכים לתפקיד ועלה לשם כך ארצה. בראש המחלקות האחרות הועמדו, תחילה כמינוי זמני, מדענים אשר חונכו בישראל: ישראל דוסטרובסקי בראשות המחלקה לאיזוטופים, אהרן קציר בראשות המחלקה לפולימרים, ואפרים קציר (לימים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל) בראשות המחלקה לביופיזיקה. מאיר וייסגל, פעיל ציוני ומפיק מחזות זמר בעברו, הפך למנהל הטכני של המכון ולימים הוגדר תפקידו כיושב ראש חבר הנאמנים של המכון.

בשנת 1958 הותקן במכון מאיץ חלקיקים מסוג מחולל ואן-דה-גראף. בשנת 1965 הותקן מאיץ חלקיקים מתקדם יותר, מסוג טאנדם ואן-דה-גראף.^[4] בשנים 1976–2010 פעל במכון המאיץ ע"ש קופלר, במגדל שהפך לסימן היכר אדריכלי של המכון.^[5]

המכון מנוהל על ידי מועצה בינלאומית שבראשה עומד יושב ראש נבחר, וכן על ידי מועצת מנהלים שבראשה עומד יו"ר נבחר. מועצת המנהלים בוחרת את נשיא המכון שממנה את סגן הנשיא, וכן סגן נשיא לפיתוח משאבים, סגן נשיא למינהל ולכספים, וסגן נשיא ליישומים טכנולוגיים. לצדם פועלים הדיקנים, וכן ראש המועצה המדעית של המכון הכוללת את כל מדעני המכון, ויושב ראש מועצת הפרופסורים, המחליטה על קבלתם של מדענים למכון ועל קידומם.

מכון ויצמן כולל חמש פקולטות: לביולוגיה, לביוכימיה, לכימיה, לפיזיקה ולמתמטיקה ומדעי המחשב. הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוספים מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים בלבד. בתחילת דרכה למכון לא הייתה הסמכה לתת תואר אקדמי לכן תלמידים כמו אברהם בלאוגרונד עשו מחקר במכון אך תואר אקדמי קיבלו מאוניברסיטה אחרת. כמו כן, במכון ישנה מחלקה להוראת המדעים ויחידה לארכאולוגיה מדעית.

תקציב התפעול השנתי של המכון עומד על יותר ממיליארד שקלים. ממשלת ישראל מקציבה למכון כרבע מסכום זה. השאר מכוסה ממענקי מחקר, תרומות, וכן מתמלוגים על העברת ידע טכנולוגיה מפיתוחי עובדי המכון. חברת "ידע" של מכון ויצמן, העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון הוקמה בשנת 1959. מאז הייתה מעורבת ברישום של כ-1,400 משפחות פטנטים. מאז שנת 1973 חתמה "ידע" על 169 הסכמים עם חברות ישראליות לניצול הפטנטים השונים, והקימה 42 חברות (21 מתוכן הוקמו משנת 2000 ואילך).

בזכות זאת, שיעור הכנסות המכון המגיע מתקציב המדינה הוא הנמוך ביותר (בהפרש ניכר) מכל האוניברסיטאות בישראל, ועומד על 25%. (האוניברסיטה בעלת המימון המזערי אחריו היא אוניברסיטת ת"א אשר 56.8% מתקציבה נובע מהמדינה, ושיאנית התקצוב היא האוניברסיטה העברית אשר 71.2% מתקציבה מקורו במדינה).^[6]

נכון ל-2017 עמד תיק ההשקעות של המכון על כ-9.5 מיליארד שקל.^[7] המכון מחזיק מלבד קמפוס המכון המשתרע על פני כ-1,000 דונם גם יותר מ-100 דירות ברחובות למגורי מדענים וסטודנטים. בתחילת שנות ה-60 בנה המכון גם שיכון המיועד לחברי הסגל הטכני והמינהלי ומשפחותיהם (נהרס ב-2024).

סטודנטים לתארים מתקדמים לומדים במכון ויצמן במסגרת "מדרשת פיינברג". עבודת המחקר שלהם מבוצעת במחלקות השונות של המכון. מכון ויצמן הוא האוניברסיטה היחידה בישראל ששפת ההוראה הרשמית בה היא אנגלית, וקיים בה מספר גבוה יחסית של תלמידים זרים. עם זאת, במקרה שכל התלמידים וגם המרצה שולטים בשפה העברית, ניתן לערוך את הקורס בשפה זו.

מכון ויצמן פעיל גם בתחום החינוך המדעי לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. מחלקה מדעית נפרדת במכון, הקרויה "המחלקה להוראת המדעים", עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תוכניות לימודים. המחלקה נוטלת חלק מרכזי בפיתוח מקצועי של מורי מדע ומתמטיקה בארץ. המחלקה מפעילה 3 מרכזי מורים ארציים – המרכז הארצי למורי הכימיה, המרכז הארצי למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים והמרכז הארצי למורי הפיזיקה. בנוסף, מגיעים למכון ציבור רחב של ילדים, בני נוער, מבוגרים וכן מורי מדעים, לפעילויות בתחום החינוך המדעי.

פעילות זו נעשית במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע. התוכניות המגוונות של מכון דוידסון עוסקות בפיתוח מקצועי למורים, בהעשרת הידע המדעי של תלמידים בבתי-הספר, בטיפוח מצטיינים, בקידום אוכלוסיות חלשות, בפיתוח יישומים טכנולוגיים מתקדמים ופעילויות אינטראקטיביות מתוקשבות למורים ולתלמידים, ובקירוב צעירים ומבוגרים כאחד לנושאי המדע השונים. במסגרת מכון דוידסון מתקיימות תוכניות רבות, בהן גם פרויקט החונכות הלאומי פר"ח, שנולד במכון ויצמן למדע, ושבמסגרתו חונכים סטודנטים תלמידים משכבות מצוקה בכל רחבי הארץ, וכן גן המדע על שם קלור – מוזיאון מדע ייחודי הפועל תחת כיפת השמיים בקמפוס מכון ויצמן למדע. בנוסף, מכון ויצמן למדע מפעיל ומארגן, באמצעות מכון דוידסון, את פסטיבל המדע.

מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו הידרולוגיה, ניצול מחצבים, אנרגיה, צמחים עמידים בתנאי יובש והתפלת מי ים.

המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, ותמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון הם חלק נכבד מתקציבו.

"ויצק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש לממר"ם. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".

ב-1983 פיתח האסטרופיזיקאי מרדכי מילגרום את MOND – דינמיקה ניוטונית מתוקנת – החלופה העמידה ביותר לתאוריות החומר האפל. ל-MOND הצלחה אמפירית גדולה בהסברת עקומות סיבוב של גלקסיות.

באפריל 2004 הגיע לסיומו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על ידי פרופ' אהוד שפירא.

ב-2022 הושק המחשב הקוונטי הראשון בישראל ושמו "WeizQC" (פרפרזה על השם "ויצק"), פרי עבודתו של פרופ' רועי עוזרי.^[8]

יישומים רפואיים וטכנולוגיות מתקדמות שנולדו כתוצאה ממחקר בסיסי של מדעני מכון ויצמן למדע:

• בדיקת מי שפיר המשמשת לבדיקת מאפיינים גנטיים של עוברים.
• מערכות לייזר מתקדמות לחיתוך עדין ומדויק של יהלומים.
• שיטה לגידול זרעי מכלוא שאינם מעבירים מחלות מדור לדור. שימוש בזרעים אלה מאפשר להגן על צמחי מאכל מפני מזיקים שונים.
• כרומטוגרפיית זיקה – שיטה להפרדת חומרים ביולוגיים, המשמשת כלי מרכזי בתעשיית הביוטכנולוגיה.
• פולימרים חיים – טכניקה העומדת בבסיס תעשיית הפולימרים המודרנית.
• גילוי מבנה הריבוזום, בית חרושת לחלבונים של התא, המחקר והבנת עקרונות פעילותו, זיכו את פרופ' עדה יונת, מהמכון, בפרס נובל לכימיה. מחקר זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות אנטיביוטיות שיהיו יעילות גם נגד חיידקים שפיתחו עמידות לתרופות קיימות.
• מספר תרופות שפותחו במכון נמצאות בשימוש בארצות ברחבי העולם; בהן תרופת הקופקסון, המיוצרת על ידי חברת "טבע", פותחה בידי צוות חוקרים במכון ויצמן, ונחשבת לאחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת הטרשת הנפוצה; ארביטוקס – תרופה אנטי סרטנית המיועדת לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס ובסרטן ראש צוואר.^[9] הם המציאו את התרופה "רביף", המיוצרת ומשווקת על ידי חברת "סרונו"; ותרכיב חיסון חדש לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס B), שיוצר ושווק על ידי "ביוטכנולוגיה כללית".
• שיטה מקורית להשתלת לשד עצם מתורם לא תואם, מיושמת במספר בתי חולים בישראל ומחוצה לה, וכך גם שיטה מתקדמת, ולא חודרנית, להבחנה בין גידולים סרטניים לבין גידולים שפירים, באמצעות תהודה מגנטית.
• מדעני המכון פיתחו זנים שונים של גידולים חקלאיים משופרים: חיטה עשירה בחלבון ועתירת יבולים, מלונים שמקדימים להבשיל, מלפפוני דלילה עמידים כנגד מחלות.
• מערכות הצפנה ופיענוח שפותחו על ידי מדעני המכון, מיוצרות בישראל ומשמשות, בין היתר, להצפנה ופיענוח של שידורי טלוויזיה.

רוב המוצרים האלה מיוצרים בישראל, נמכרים ברחבי העולם בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, ומכניסים למדינה מטבע זר רב.^{[דרוש מקור]}

מדעני המכון יזמו הקמת חממות טכנולוגיות, במטרה לאפשר לכוח האדם המדעי והטכנולוגי שהגיע בשנות ה-90' ממדינות חבר העמים לממש רעיונות מדעיים וטכנולוגיים חדשניים, ולסייע ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים. אחת החממות הראשונות הוקמה בפארק המדע קריית ויצמן הסמוך למכון^[10], ובראש הדירקטוריון שלה כיהנה פרופ' רות ארנון. כמו כן, מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבור.

דובר המכון לשעבר, יבשם עזגד, יזם ב-2010 את מיזם הנגשת המדע לציבור, "מדע על הבר", שממשיך לפעול והתרחב מאז לתחומים נוספים.

במכון ויצמן כ-2,700 עובדים. מתוכם כ-1,000 מדענים וחברי קבוצות מחקר, כ-1,100 תלמידי מחקר, כ-220 חוקרים בתר-דוקטוריאליים וכ-400 עובדי מינהלה.

כמו כן, פועלות במסגרת מכון ויצמן כ-250 קבוצות מחקר, בראשות חוקרים בכירים ופרופסורים. כ-100 מתוכן נולדו בישראל. השאר הגיעו לישראל ולמכון מ-27 מדינות: אוסטריה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, אפגניסטן, ארגנטינה, ארצות הברית, ארמניה, בלגיה, גרמניה, דרום אפריקה, הולנד, הונגריה, הממלכה המאוחדת, טורקיה, מקסיקו, מרוקו, עיראק, פולין, צ'ילה, צרפת, קולומביה, קזחסטן, קנדה, רומניה, רוסיה ושווייץ.

מדי שנה מבקרים ועובדים במכון כ-500 מדענים אורחים, מעשרות מדינות ברחבי העולם. במכון מתקיימים מדי שנה כ-50 כנסים מדעיים בינלאומיים.

נשיאי מכון ויצמן למדע

למניין	תמונה	שם	שנות כהונה	הערות
1		חיים ויצמן	1949–1952	בשנים 1934–1949 עמד בראש מכון דניאל זיף; במשך רוב כהונתו כנשיא מכון ויצמן, כיהן במקביל גם כנשיא מדינת ישראל
2		אבא אבן	1959–1967	לימים שר החוץ
3		מאיר וייסגל	1967–1970	פעיל ציוני
4		אלברט סייבין	1970–1972	רופא יהודי-אמריקאי, מפתח החיסון הפומי לשיתוק ילדים
5		ישראל דוסטרובסקי	1973–1975	פיזיקאי, ממייסדי חיל המדע
6		מיכאל סלע	1975–1985	ביוכימאי, ממציא תרופת הקופקסון
7		אריה דבורצקי	1985–1988	מתמטיקאי, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
8		חיים הררי	1988–2001	פיזיקאי, חתן פרס ישראל
9		אילן חת	2001–2006	מיקרוביולוג, חתן פרס ישראל
10		דניאל זייפמן	2006–2019	פיזיקאי
11		אלון חן	2019–מכהן	נוירוביולוג

חברים נוספים בהנהלה הבכירה של המכון

סגני הנשיא

יו"ר המועצה המדעית

שלושה מחוקרי המכון זכו בפרס טיורינג, הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים במדעי המחשב: אמיר פנואלי (בשנת 1996), עדי שמיר (בשנת 2002) ושפי גולדווסר (בשנת 2012).

בשנת 2009 הוכתרה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן כאחת משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה.

בשנת 2013 הוכתרו אריה ורשל ומיכאל לויט כשניים משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה. ורשל הוא ישראלי-אמריקאי, שאת התואר השני שלו וכן את הדוקטורט עשה במכון ויצמן, ולויט הוא ישראלי-אמריקאי ששימש פרופסור במכון ויצמן ואף כיהן בו כראש המחלקה לכימיה פיזיקלית.

בשנת 2022 נמנה יעקב סגיב עם הזוכים בפרס קוולי לננוטכנולוגיה.

בשנת 2019 דורג המכון בין 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם בשתי קטגוריות: שיעור הציטוטים של מחקרים ושיעור הפטנטים שרשמו מדעניו, לפי מדד U-Multirank.^[11]

נכון ל-2021, מדורג מכון ויצמן במקום השביעי באירופה ובמקום הראשון בישראל במספר הכולל של מענקי מחקר מטעם מועצת המחקר האירופית.^[12]

בשנת 2023 איבד לראשונה את מקומו בדירוג 100 האוניברסיטאות המובילות במדד שאנגחאי במדעי המחשב^[13].

קריית המכון משתרעת על 1,250 דונם. היא כוללת יותר מ-100 בניינים בשטח כולל של כ-155 אלף מ"ר, וכן כמאה יחידות דיור למדענים. כ-120 תלמידי מחקר מתגוררים במעונות הסטודנטים של המכון. למכון עתודות קרקע ("אתר הפקולטה") המצויות בסמוך למכון דוידסון, ואשר נרכשו מבעוד מועד על ידי תורמים.

ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני רב. גדולי האדריכלים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל אריך מנדלסון שתכנן מספר מבנים ובהם בית חיים ויצמן המצוי בשולי המכון. אריה אלחנני תכנן את בניין הספרייה ע"ש ויקס (כיום אודיטוריום סלע; נחנך ב-1957) ויעקב רכטר תכנן את הספרייה ע"ש גולדשלגר (1991) ושני מבני מעונות סגל. בנימין אידלסון וגרשון צפור תכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הוא "המדרשה למוסמכים" (מדרשת פיינברג).

למכון ויצמן ארבעה שערים עיקריים – השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות, שער בלוך הממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, שער דרום ברחוב הנשיא הראשון, ושער דוידסון ברחוב הכרמל. שער סגור הוא "שער הארמון" המוביל לבית חיים ויצמן.

מקבץ תמונות

לתמונות נוספות בקרו במיזם אלף מילים

• 
  הפקולטה לפיזיקה (הבניינים ע"ש וייסמן ובנוזיו)
• 
  מראה כללי של המכון ממרומי מגדל המאיץ, 2009
• 
  בניין ביולוגיה ע"ש וולפסון בתכנון בנימין אידלסון וגרשון צפור (1965), 2009
• 
  כיפה גאודזית במתחם גן המדע ע"ש קלור, 2009
• 
  שדרת עצים ב"שער הפקולטה"
• 
  מגדל השמש, 2009
• 
  מעונות במכון
• 
  אולם ויקס, 2012

"מסע הקסם המדעי"^[14] הוא אתר חדשות מדע של מכון ויצמן למדע, ומביא לציבור הרחב מידע על מחקרים הנערכים במכון.

מאז השקתו פורסמו באתר כ-3,000 כתבות מדע פופולרי, אלפי דימויים מדעיים ממעבדות מכון ויצמן למדע, וכן מאות סרטונים המתארים בפשטות מחקרים עכשוויים. מלבד מדע, מקדיש האתר מקום נרחב לתרבות ובפרט לחיבור בין מדע לאמנות עכשווית. לצד האתר בעברית, פועל גם אתר מדע פופולרי בשפה האנגלית – Weizmann Wonder Wander.^[15]

"מסע הקסם המדעי" הוא הזרוע הדיגיטלית של המחלקה לתקשורת במכון ויצמן למדע, המפעילה מערכת של עורכים, כתבים, צלמים ואנשי תוכן והפקה נוספים בקמפוס של המכון ברחובות. מייסד האתר הוא יבשם עזגד, לשעבר מנהל המחלקה לתקשורת, דובר מכון ויצמן למדע וכיום אוצר האמנות של המכון. האתר מתבסס בחלקו על תוכני רבעון המדע הפופולרי "המכון" אשר מביא חדשות ודיונים על מדע ותרבות בשפה ידידותית, חדשות על המצאות מדעיות ויישומים תעשייתיים ורפואיים שלהן, דיווחים על פעילויות ומגמות בתחום החינוך המדעי, מאמרים על ההיסטוריה של המדע וכן קומיקס מדעי. באתר משולבות גם כתבות וסקירות מ"שירת המדע" – שנתון לספרות, אמנות ומדע – ומפרסומים נוספים מבית מכון ויצמן למדע.

כל ההודעות לעיתונות של מכון ויצמן למדע מתפרסמות באתר בעברית ובאנגלית, ובהמשך מתורגמות גם לשפות נוספות, ובהן צרפתית, ספרדית, גרמנית ופורטוגזית.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל אתרי מורשת בישראל

• מדרשת פיינברג
• אוניברסיטאות בישראל
• אוניברסיטה ציבורית

• אורי כהן, מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1934–1949, מוסד ביאליק, 2016.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מכון ויצמן למדע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכון ויצמן למדע

• מכון ויצמן למדע, דף שער בספרייה הלאומית

• מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית פייסבוק
• מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית אינסטגרם
• מכון ויצמן למדע, ברשת החברתית LinkedIn
• מכון ויצמן למדע, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מפת מכון ויצמן
• חדשות מכון ויצמן למדע
• אתר מרכז המבקרים
• רחובות 3D תמונות תלת־ממד של מכון ויצמן באתר "המימד השלישי"
• מכון וולף, רחובות, דבר, 7 בדצמבר 1939
• יהלי מורן זליקוביץ', אקדמאי? הכי כדאי לעבוד במכון ויצמן ובעברית, באתר ynet, 16 בנובמבר 2008
• מגזין מכון ויצמן, ‏מכון ויצמן במקום הראשון בארץ בקבלת מענקי מחקר מבוססי מצוינות מאירופה, באתר "הידען", 26 בינואר 2011
• שי שמש, חיים ויצמן המדען הציוני באתר מדע גדול, בקטנה, 27 בנובמבר 2017
• נועם דביר, עכבר העיר אונליין, ספריית ויקס - מודרניזם ישראלי בסכנת הכחדה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2011
• ליטל לוין, מכון ויצמן - מכון המחקר הטוב לעבוד בו מחוץ לארצות הברית, באתר הארץ, 4 ביולי 2011
• מיכאל יעקובסון, השימור הלא קדוש: ספריית ויקס הופכת למרכז כנסים, באתר Xnet‏, 22 באפריל 2012 - על בניין "מרכז דוד לופאטי" (לשעבר, "ספריית ויקס")
• הנחת אבן הפינה למכון ויצמן, ספטמבר 1946, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• חנוכת המכון למדע הגרעין, במעמד בן-גוריון, רוברט אופנהיימר ועמוס דה שליט, ארכיון ספילברג, 1958 (התחלה 9:20)