בארי גוראריה

פיזיקאי אמריקאי ונכדו של הריי"צ מחב"ד
(הופנה מהדף בארי גור-ארי)

בערי (שמו המלא: שלום דוב בער) גוראריה (כ"ד בשבט תרפ"ג, 10 בפברואר 1923 - ד' באדר ב' תשס"ה, 14 במרץ 2005) היה נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק שניאורסון. התפרסם בעקבות סכסוך ממוני עם אגודת חסידי חב"ד בנוגע לספריית סבו.

בארי גוראריה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה10 בפברואר 1923
כ"ד בשבט ה'תרפ"ג
רוסטוב על הדון, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה14 במרץ 2005 (בגיל 82)
ד' באדר ב' ה'תשס"ה
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהבית הקברות בית-אל עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתיתיהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האדמו"ר הריי"צ מלובביץ' בברכת המזון בבר המצווה של נכדו בארי בשנת תרצ"ו, משמאל: הרב שמריהו גוראריה, אביו של בארי וחתנו של הריי"צ

ביוגרפיה

נולד ברוסטוב על הדון, ברוסיה הסובייטית שבברית המועצות, כבן יחיד לחנה ולרב שמריהו גוראריה, בתו וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד. למד בישיבת תורה ודעת בברוקלין והוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה. לאחר פטירת סבו רבי יוסף יצחק, ניתק גוראריה את קשריו עם חסידות חב"ד ועם דודו רבי מנחם מנדל שניאורסון שמונה אז לאדמו"ר מחב"ד. נשא בי' בסיון תשי"ג (24 במאי 1953), את שרה מינא, בתו של הרב דובער חסקינד, משפחת חסידי חב"ד. שימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (בין השנים 1954–1956) ובאוניברסיטת קולומביה. התגורר בניו ג'רזי. בראיון שנערך בשנת 2003 אמר גוראריה כי התעניין בקריירה מדעית יותר מאשר בכהונה עתידית כאדמו"ר של חסידות חב"ד[1].

מצבתו

משפט הספרים

בקיץ 1985 (תשמ"ה) נודע לחסידי חב"ד שגוראריה נוטל ספרים מספריית חב"ד, שהייתה שייכת לסבו, הריי"ץ. הוא מכר כמה מן הנדירים שבהם לסוחרים. לטענתו, הספרייה הייתה רכושו הפרטי של הרבי הקודם, ולאמו חנה (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, חיה מושקא שניאורסון, אשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב[2] גוראריה להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדרלי בניו יורק[3]. במשפט, שכונה "משפט הספרים", טענו האגודה והרבי מלובביץ' שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא היא שייכת לאגודת חסידי חב"ד. השופט צ'ארלס פ' סיפטון פסק ב-1987 לטובת האגודה[4] ורובם הגדול של הספרים הוחזר לספרייה. הפסיקה עוררה שמחה בקרב חסידי חב"ד, אשר כינו אותה "דידן נצח" (מארמית: "שלנו ניצח", או "ניצחנו"). יום הזכייה, ה' בטבת, מצוין בקרב חסידי חב"ד כיום של שמחה, והם קונים בו ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון, וכן מוסיפים ביום זה בלימוד תורה מתוך הספרים.

גוראריה ערער על פסק הדין, אך הערעור נדחה בכ"ה מר-חשוון תשמ"ח.

לקריאה נוספת

  • דידן נצח הרב שמואל לובעצקי, הוצאת ועד תלמידי התמימים, הוצאה ראשונה תשס"ו
  • דידן נצח הרב משה בוגמילסקי (אנגלית תשס"ז, עברית תשס"ח)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

🔥 Top keywords: עמוד ראשיטל שמייםמיוחד:חיפושמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםאנדרטת חץ שחורעדן גולןברידג'רטוןדרגות צה"לעופר וינטרסבאלברדאירוויזיון 2024יואב גלנטאהרן מגדישראלספירת העומרדני קושמרוחטיבת הצנחניםאיל וולדמןחטיבת ביסלמ"חפרשת אמורהפועל ירושלים (כדורסל)מלחמת העצמאותמיוחד:רשימת המעקבגביע המדינה בכדורסלהקוטב הצפונימתקפת הפתע על ישראל (2023)עוצבת האשגולדה מאיריניב פולישוקישראלים זוכי פרס נובלמלחמת יום הכיפוריםל"ג בעומרדוב קוטבמוניקה סקסI24NEWSדוד בן-גוריוןרומן גופמןקלדוניה החדשה