ספריית חב"ד

אדמור"י חב"ד חיבבו ספרים וכתבי יד תורניים. בשל שריפות שהיו פוקדות את העיירות שבהן חיו האדמו"רים הראשונים נותרו אך שרידים מעטים מספריות ארבעת האדמו"רים הראשונים.

בשנת 1915 נאלץ האדמו"ר שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) לעזוב את לובביץ', עקב התקרבות הכוחות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. הוא עבר לרוסטוב על הדון, ושלח לאחסון במוסקבה את אוסף הספרים שלו, שאותו יסד רבי שניאור זלמן מלאדי, וכלל כ-15,000 ספרים. בשנת 1920 נפטר האדמו"ר. עם הרגיעה במלחמת האזרחים ברוסיה, ביקש בנו וממשיך דרכו, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, לקבל את אוסף הספרים, אך השלטון הסובייטי החדש הלאים את המחסן שבו אוחסנו הספרים, והעביר את האוסף, שנודע בשם "אוסף שניאורסון", לספרייה הממלכתית של רוסיה.

רבי יוסף יצחק שניאורסון החל לרכוש ספרים בכסף רב. הוא רכש את ספרייתו של האספן והביבליוגרף ר' שמואל וינר בחודש כסלו תרפ"ה.

לאחר יציאתו מברית המועצות הוציא עמו את ספרייתו, ובפולין אף הרחיב אותה. הוא ייסד קרן במטרה להגדיל את "ספריית ליובאוויטש". במכתביו לאספני ספרים הדגיש כי הספרייה מיועדת גם עבור חוקרים העוסקים בעבודות מחקר על היהדות. לפיכך, התקבלו בברכה גם ספרים שאינם קשורים במישרין ליהדות, ואף ספרי כפירה. במשך תקופה זו נוהלה הספרייה על ידי מזכירו ואיש ימינו של הרבי הריי"צ, חיים ליברמן. לאחר שנמלט הריי"צ מאירופה הוא הצליח לאחר מאמצים רבים של שנה וחצי להביא את הספרייה לארצות הברית, במימון אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה.

חלק מהספרים שוכנו בבניין המשרדים שמצד שמאל של 770, עד להרחבתו בשנת תשל"ד אז כל הספרים עברו לבניין הספרייה.

משפט הספרים

בקיץ תשמ"ה (1985) נטל מהספרייה נכדו של הרבי הריי"צ, בארי גוראריה, כ-450 ספרים לכל הפחות, ומכר את חלקם במחירי עתק, בטענה כי הם שייכים לו, בתור יורש של סבו (הן הרב מנחם מנדל שניאורסון והן הרב שמריהו גור-ארי, אביו של בארי, היו חתניו של הריי"צ). לאחר שסירב^[3] גור אריה להתדיין בבית דין רבני, הגישה נגדו חסידות חב"ד תביעה בבית משפט פדרלי בניו יורק^[4]. במשפט, שכונה "משפט הספרים", פסק השופט^[5] צ'ארלס סיפטון כי הספרים הם רכוש הקהילה ולא רכוש פרטי, ולפיכך היורשים הם אגודת חסידי חב"ד^[6][7].

בין הטענות המכריעות הייתה טענתה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק ואשתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, שאמרה בעדותה (במענה על השאלה למי שייכת הספרייה): "לחסידים, שכן גם אבי היה שייך לחסידים". יום הניצחון במשפט נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (מארמית: "הניצחון שלנו"), ובהוראת הרבי^[8] נוהגים חסידי חב"ד לקיים פעולות לחיבוב ספרים ובעיקר קניית ספרים^[9] ביום הזה קרא הרבי להוצאת ספרים קה"ת לקיים הנחות על כל ספרי חב"ד.

מנהל הספרייה והספרן הראשי הוא הרב שלום דובער לוין (משנת תשל"ז (1977)). תחתיו הספרן הרב יצחק וילהלם.

שיטת המיון של הספרייה נבנתה באופן עצמאי על ידי הספרנים שלה. בשנים האחרונות נבנה אתר אינטרנט, המעניק גישה לקטלוג המקוון, המחולק לשפות (אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ורוסית). הספרייה משתפת פעולה עם אתר HebrewBooks, המציע מעל 50,000 ספרים תורניים סרוקים, רבים מהם מאוסף הספרייה.

הספרייה שוכנת בבניין בן שלוש קומות, שתי הקומות הראשונות בבניין משמשות לאחסון הספרים והקומה השלישית משמשת כמשרד, חדר קריאה (בו ניתן להזמין ספרים שונים ולערוך צילומים), ואולם תצוגה בו מתקיימת תערוכה מתחלפת של פריטים מאוצרות הספרייה. בחדר נוסף עובדים צוות המהדירים העורכים את כתבי אדמו"רי חב"ד ומכינים אותם לדפוס. במאי 2014 נרכש הבניין הסמוך לספרייה כדי להרחיב את מבנה הספרייה אליו^[10].

בספרייה ישנם ספרים מודפסים וספרים דיגיטליים, מוזיקה, קלטות, כתבי עת, מפות, ארכיונים גנאלוגים, מדריכי עסקים, והיסטוריה מקומית שיש להם שייכות לעם היהודי וההיסטוריה שלו.

בשנת תשע"ה (2015) נרכש בית מגורים סמוך לספרייה^[11] על מנת להרחיבה. משרדו של הרב יואל כהן, בו הוא ערך את ספר הערכים, שכן בקומה הראשונה של בית זה. בשלהי 2018 התחילו לשפץ על מנת להרחיב לבית הנוסף^[12]. בה' בטבת ה'תשפ"ב נחנך האגף החדש^[13].

מדורים בספריה

אוסף ספרים מודפסים

בספרייה יש מעל 250,000 כותרים, חלק גדול מהם עתיקים ונדירים ביותר, דפוסי-ערש והוצאות ראשונות, ששוויים נאמד בעשרות אלפי דולרים. מתוכם, כמאתיים אלף ספרים בעברית וביידיש, וכחמישים אלף בשפות אחרות. בולט ביניהם הוא אוסף ההגדות של פסח שיש בו כאלפיים הגדות מכתבי יד ודפוסים נדירים חלקם עותק יחיד בעולם.

בין הספרים הנדירים ביותר, נמצא "סידור הבעל שם טוב" המוחזק במקום שמור, ואין לאיש גישה אליו, מלבד לספרן הראשי. באדר א' תשפ"ב העלתה הספרייה סריקה של הסידור לאתר הספרייה^[1].

אוסף כתבי יד

בספרייה נמצאים כיום יותר משלשת אלפים כרכים כתבי-יד. עיקרו של האוסף הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד. יותר ממאה מהם כתובים בכתב יד אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש. באדר א' תשפ"ב העלתה הספרייה לאתר הספרייה סריקה של 3,000 כרכים מאוסף כתבי היד של הספרייה^[14]

ארכיונים

בנוסף יש בספרייה ארכיון שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים משבעת אדמו"רי חב"ד, חלקם מגניזת חרסון.

גנזך - פריטים

בגנזך הספרייה שמורים פריטי יודאיקה, כתובות, תמונות, ציורים, ועוד. כמו כן חפצים ותשמישי קדושה כמו תפילין, מגילות-אסתר וכדומה של צדיקים שונים ובעיקר של אדמו"רי חב"ד ואוסף של אלפי חפצי ערך, ציורים, פיסולים ועבודות מיוחדות ששלחו לרבי מליובאוויטש חסידיו ומעריציו, מפתחות מדליות ומגילות כבוד שנשלחו אליו על ידי אישי ציבור, באב תשע"ח זה עלה לאתר הספרייה^[15]

ספר החסידים

באב תש"ף עלה לאתר הספרייה מדור "ספר החסידים"^[16] ובו כרטסת עם פרטים אישיים שמילאו חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד, וכמה מידידי חב"ד בסביבות שנת תשכ"ג ולאחריהם^[17].

מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת "קה"ת", ערכה והוציאה לאור למעלה ממאתים כרכים מספרי חסידות חב"ד על פי כתבי היד, חלקם מעותק יחיד, שבספרייה, או מהערות בכתב יד שנרשמו על ספרים שבאוסף. המכתבים והמסמכים השמורים בארכיון הספרייה היו הבסיס לסדרת הספרים "אגרות קודש" - מכתבי אדמו"רי חב"ד, וסדרת הספרים "תולדות חב"ד" - פרקים בהיסטוריה של התנועה.

במשך כעשור (תשל"ז-תשמ"ו) יצא לאור כתב העת קובץ "יגדיל תורה" בימה לפרסום אוצרות הספרייה ודיון בהם. בשנת תשס"ט התפרסם חומר נוסף בספר "מבית הגנזים"^[18].

בשנת תשנ"ד (1994) פתחה הספרייה אולם תצוגה לציבור הרחב. בתערוכה המתחלפת מדי 18 חודש מוצגים פריטים מאוצרות הספרייה בנושא מסוים. לדוגמה, ב־2013 הנושא היה 'מפתחות ערים ותעודות כבוד' שנמסרו לרבי מליובאוויטש, ביניהם "מדליית הזהב של הקונגרס" ועוד.

מקיץ תשע"ד (2014) עד אלול תשע"ה (ספטמבר 2015) נושא התערוכה היה 'גנזי ספרים' - ספרים מערש הדפוס העברי^[19], כתבי יד עתיקים בני מעל 1,000 שנה^[20] דפוסים ראשונים מהתנ"ך, תלמוד, זוהר, רמב"ם ועוד. התערוכה בנויה מ-14 נושאים. הוצג בה דף מאחד הספרים הראשונים בעולם שנדפסו, והספר העברי הראשון המתוארך שנדפס - רש"י על התורה^[21]. בשנת תשע"ו פרסם מנהל הספרייה הרב שלום בער לוין ספר בשם "תערוכות הספרייה" - סקירה של 15 תערוכות ספריית חב"ד^[22]

"אוסף שניאורסון" הוא חלק מספריית אדמור"י חב"ד הכולל יותר מ-12 אלף כותרים של ספרים וכתבי יד. האוסף הופקד על ידי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי של חב"ד בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה דאז. תקופה לא ארוכה אחר כך כאשר הקומוניסטים עלו לשלטון, הולאם האוסף על ידם. בהמשך שלח את בנו האדמו"ר השישי להוציא את הספרים, אך הרוסים מנעו זאת.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עם התפרקות ברית המועצות, המשיך הרבי מליובאוויטש את המאמצים להשבת האוסף לספריית חב"ד^[23]. במשך השנים נעשו על ידי חסידיו פעולות שונות כדי שממשלת רוסיה תשיב את האוסף לחב"ד (בדרכים דיפלומטיות בתוך רוסיה, דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים), אך בפועל סירבו הספרייה במוסקבה והשלטונות להעביר את הספרים למרות פסק דין של בית משפט ברוסיה המורה כי האוסף שייך לחב"ד.

בשנת 2000 הזמינה ספריית מוסקבה את הרב לוין לזהות את הספרים מאוסף שניאורסון שברשותה ובמשך כמה שבועות זיהה בעזרת ספרני הספרייה 4,300 ספרים מהאוסף עליהם הודבקה מדבקה "אוסף ליובאוויטש". לדבריו בספרייה נמצאים עוד אלפי ספרים מאוסף שניאורסון המופיעים בקטלוג המקורי שנרשם בליובאוויטש בשנת תרע"ד (1914) אך לא הרשו לו לזהות אותם^[24].

בסביבות 2005 נפתח משפט בבית משפט פדרלי בארצות הברית המתנהל עד היום. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד^[25].

ב-5 באוגוסט 2010 הורה בית המשפט הפדרלי בארצות הברית לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות במוסקבה לידי תנועת חב"ד. ההחלטה גרמה למתח דיפלומטי בין ארצות הברית ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לאונייה בבעלות הממשלה מלעגון בארצות הברית מחשש כי תעוקל^[26].

ב-2012 הוציא בית המשפט צו בו הוא מחייב את רוסיה לשלם 50 אלף דולר על כל יום שהספרים לא הושבו.

בתחילת 2013 החליטה ממשלת רוסיה בהחלטה חד צדדית, למרות תוצאות המשפט בארצות הברית, כי היא תעביר את הספרים לידי חב"ד ברוסיה והם יופקדו במוזיאון היהודי במוסקבה שקם באותה שנה. בחודש אפריל הודיע הממשל הרוסי כי בכוונתו להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, בשלב ראשון 500 ספרים, ועד סוף 2013 כ-4500 ספרים, שכבר מזוהים כחלק מהאוסף, ולאחר מכן ימיינו ויעבירו את כל השאר.

ב-13 ביוני 2013 כינס נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מסיבת עיתונאים בה נכחו שלוחי חב"ד ברוסיה בה הודיע רשמית על העברת הספרים למוזיאון היהודי במוסקבה^[27], אחריו דיבר הרב בערל לאזאר ואמר שהמטרה הסופית היא שהספרים יגיעו למקומם בספריית חב"ד בניו יורק^[28]. בתגובה הודיע מנהל ספריית חב"ד בניו יורק כי הספרים חייבים לחזור למקומם האמיתי בניו יורק ולא להישאר ברוסיה^[29].

בתחילת יולי העבירה רוסיה בפועל את 500 הספרים הראשונים למוזיאון. ביניהם היה כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו^{[דרוש מקור]}.

באפריל 2014 סיימה ספריית מוסקבה, להעלות לאתר האינטרנט שלה 4,300 ספרים מאוסף שניאורסון שברשותה^[30]. לפני שהעבירה את כתבי היד, המסמכים והספרים למוזיאון היהודי, היא סרקה והעלתה אותם לאתר האינטרנט שלה. ספרים אלו זוהו בשנת 2000 על ידי לוין כחלק מאוסף שניאורסון. לפי שלום בער לוין מנהל הספרייה בניו יורק, לא היה ידוע כלל על קיומם של חלק מכתבי יד אלו^[31].

בין הפריטים הנדירים שנסרקו והועברו למוזיאון נמצא דפוס ראשון של סידור אדמו"ר הזקן, זהו עותק יחיד בעולם שידוע מדפוס זה. כמו כן נסרקו כתבי יד שונים (כגון קטלוג בכתב יד אדמו"ר הריי"צ מספרי אביו אדמו"ר הרש"ב^[31][32], מכתב של הרבי הרש"ב אל הרב חיים הלוי סולובייצ'יק^[33]) ועוד.

ביולי 2022 רתמה האגודה את ישראל ופנתה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה להקפיא את ההליכים בהעברת בעלות במקרקעין בירושלים לממשלת רוסיה, ולהתנות את ההליכים בהשבת האוסף לחסידות. בנובמבר 2022 הגישה האגודה תביעה משפטית בישראל נגד ממשלת רוסיה בנושא, בדרישה שהאוסף יוחזר לחזקת החסידות. כמו כן הגישה בבית המשפט הפדרלי, בקשת הטלת קנס של למעלה מ-170 מיליון דולר על ביזיון בית המשפט בארצות הברית^[34]

• הרב שלום דובער לוין, ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, קה"ת, תשנ"ג^[35]

• הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, הוצאת ספרים קה"ת והנהלת הספרייה, 12/2009, פורמט אלבומי, ניו יורק^[18]
• הרב שלום דובער לוין, יומן השליחות המיוחדת, אודות המאמצים להשבת "אוסף שניאורסון". הוצאת ספריית אגודת חסידי חב"ד, תשס"א, ניו יורק^[23]
• הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גיליון 1427 מדור ניצוצי רבי (עמ' 9 ואילך^[36]).

• אתר האינטרנט הרשמי של ספריית חב"ד (באנגלית ובעברית)
• אתר הפרויקט המשותף עם HebrewBooks
• קטלוג מחלקת הכתב יד, ספריית אגודת חסידי חב"ד
• הרב שלום דובער לוין, סקירת השתלשלות המאורעות תצלומי התכתבויות ודיווחים לפני, בעת ואחרי תקופת המשפט
• הרב שלום דובער לוין, תערוכות הספרייה - 15 התערוכות שהתקיימו באולם התערוכות של הספרייה בין השנים תשנ"ד-תשע"ו
• ספריית ליובאוויטש (ניו יורק), דף שער בספרייה הלאומית

אוסף שניאורסון במוסקבה:

• מנדי ריזל, מלחמת הספרים. ערב פסח, 2014 - אודות "אוסף שניאורסון" במוסקבה.
• יוסף מאיר האס, המאבק על הספרייה, המבשר, טבת תש"פ.
• מקורות כתובים ליהדות/כרטסות ואתרי חיפוש – ויקיספר - אוסף שניאורסון, באתר he.wikibooks.org
• אוסף שניאורסון במוסקבה בויקינתונים
• יוסף מאיר האס, המבשר, י"ג טבת תש"פ, המאבק על הספרים (סיקור אודות הכתבה)
• דוד חדד, הכתבים הגנוזים, עיתון יום ליום, אדר תשפ"א
• סריקות של כמה אלפים ספרים שנשארו במוסקבה (הממשק בשילוב של אנגלית ורוסית)
• כתבה בעיתון המודיע טבת תשפ"ב
• מלחמה ספרותית, עיתון משפחה, א' תמוז תשפ"ב
• קובי נחשוני, חב"ד נגד רוסיה: פותחת בהליך משפטי בישראל להשבת האוסף הנדיר, באתר ynet, 25 ביולי 2022