האל בליין

בליין נולד במסצ'וסטס להורים יהודים (מאיר ורוז בלסקי), החל לנגן בתופים כילד, ועבר עם משפחתו לקליפורניה בשנת 1943. ב-1944 היה אחד הניצולים מן השריפה באוהל הקרקס בהרטפורד, אסון שגבה את חייהם של 167 בני אדם.^[1]

בראשית דרכו המקצועית ניגן במועדונים בשיקגו והיה חלק מתזמורתו של קאונט בייסי. בשנות החמישים הרבה לנגן באולפן, ובשונה מנגני ג'אז רבים נהנה לנגן גם רוק אנד רול. באותה תקופה הפך לחלק מלהקת נגני האולפן של פיל ספקטור - The Wrecking Crew.

משנות השמונים ירד נפח עבודתו, כשמחשבים תפסו את מקומם של נגני אולפן ומפיקים נטו להעדיף מוזיקאים צעירים. בליין המשיך לעבוד בהקלטת מוזיקה לפרסומות, ולאחר שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות גירושיו אף עבד כמאבטח.

בליין נפטר בקליפורניה ב-11 במרץ 2019. הודעות השתתפות בצער המשפחה פורסמו, בין היתר, על ידי רינגו סטאר, בריאן וילסון ורוני ספקטור.

בליין נחשב לנגן פורה, ולפי הערכתו שלו ניגן ביותר מ-35,000 הקלטות. בין היתר ניגן בשירים הבאים:

• "Be My Baby" של The Ronettes
• "Good Vibrations" ו-"I Get Around" של The Beach Boys
• "גברת רובינסון" ו"גשר על מים סוערים" של סיימון וגרפונקל
• "My Love" של פטולה קלארק
• "These Boots Are Made For Walking" של ננסי סינטרה
• "Monday Monday" של האמהות והאבות
• "‎(They Long To Be) Close to You" ו-"Top of the World" של הקרפנטרז
• "שירה של אנני" של ג'ון דנוור
• "מר טמבורין" של הבירדס
• "MacArthur Park" של ריצ'רד האריס

בשנים 1966 - 1971 ניגן בליין בשישה אלבומים רצופים שזכו בפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי.

בקולנוע גולמה דמותו של בליין על ידי ג'וני סניד בסרט "Love & Mercy", הביוגרפיה של בריאן וילסון מהביץ' בויז (2014).

בשנת 2000 נרשם בהיכל התהילה של הרוק אנד רול ובשנת 2018 קיבל פרס גראמי למפעל חיים.

• אתר האינטרנט הרשמי של האל בליין

• האל בליין, ברשת החברתית פייסבוק
• האל בליין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האל בליין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• האל בליין, באתר AllMusic (באנגלית)
• האל בליין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• האל בליין, באתר Discogs (באנגלית)
• האל בליין, באתר DNCI