הפארק הלאומי לוס אלרסס
הפארק הלאומי לוס אלרסס (בספרדית: Parque Nacional Los Alerces) הוא פארק לאומי השוכן השוכן בהרי האנדים, וממוקם בפרובינציית צ'ובוט בפטגוניה שבארגנטינה. צדו המערבי של הפארק גובל בצ'ילה. ב-2017 הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]
 | |||||
| אגם פוטלאופקן | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| תאריך הקמה | 1937  | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 188,379 הקטאר, 207,313 הקטאר | ||||
| גובה ממוצע | 827 מ' | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |  ארגנטינה | ||||
| מיקום | צ'ובוט, Futaleufú Department | ||||
| קואורדינטות | 42°48′27″S 71°53′56″W / 42.8075°S 71.89888889°W | ||||
| אתר רשמי | |||||
  | |||||
היסטוריה
בעבר היה אזור הפארק נתון לעידני קרח, שעיצבו את פני השטח שלו וגרמו ליצירתם של מורנות, קרקסים קרחוניים ואגמים צלולי מים. צמחיית הפארק היא בעיקר זו של יער גשם ממוזג, ובאזורים הגבוהים יותר היא מתחלפת בטונדרה אלפינית ככל שמתקרבים לפסגות האנדים. אחד המאפיינים הבולטים של הפארק הוא יערות הברוש הפטגוני, הנמצאים במצב שימור טוב. הקמת הפארק סייעה בשימור החלקים האחרונים של היער הפטגוני במצבם הקדום, והוא בית גידול למספר מינים בסיכון ופאונה ופלורה אנדמית.
הצמחייה בשמורה כוללת בעיקר את הברוש הפטגוני ומחטניים כמו אשור דרומי ו-Luma וצמחייה נמוכה כמו תות יין צ'יליאני ותורמוסים. מבין בעלי החיים בשמורה ישנם מיני עופות דורסים כמו קונדור האנדים הגדול וקרקרה דרומית, ציפורי שיר מקבוצת דמויי-טירן, תוכי נזירי, טוקואיים, חתול קודקוד, פודו דרומי, אייל אנדים צ'יליאני, לוטרה דרום-אמריקנית ופומות. באזור התפראו גם כמה מינים פולשים כמו יחמור, חזיר בר ואייל אדום.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי לוס אלרסס- הפארק הלאומי לוס אלרסס באתר אונסק"ו (באנגלית)
הערות שוליים
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של ארגנטינה ובנושא אתרי מורשת עולמית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.