כחליל חינני

הכחליל החינני נפוץ ברחבי יבשת אירופה,^[3] עד לחוג הארקטי, מרוקו,^[4] והמזרח התיכון,^[5][6] משם מזרחה על פני האזור הפלארקטי עד לסיביר ולמזרח הרחוק הרוסי. בבריטניה היה ריכוז אוכלוסיות גדול של הפרפר בתחילת המאה ה-19, אך הם נעלמו לפני המאה ה-20,^[7][8] אף על פי שמאז זוהו מספר פרטים נודדים,^[9] ההערכה היא כי הפרפר נכחד בבריטניה עד שנת 1906.^[10] בשנת 2009, אונסק"ו חקר אפשרות השבת טבעית של הפרפר לבריטניה.^[11]

הכחליל החינני מתעופף גם בגליל העליון בחודשי אפריל ומאי, הוא נצפה גם בלבנון וככל הנראה מתעופף גם בחלקו הסורי של החרמון.^[12][2]

מין זה נפוץ בכרי דשא, שטחי מרעה, עשב ואזורים לחים בעלי פרחים. הוא מתעופף בעיקר בגבהים הנעים בין גובה 1,000 עד 2,200 מטרים.^[3] נראה שהוא מעדיף לאכלס מקומות שאינם מעובדים ואינם משמשים לייצור מספוא.^[13]

מוטת הכנפיים של הזכר והנקבה דומים, באורך 32–38 מ"מ.^[14]

פרפרים אלה בעלי דו-צורתיות זוויגית. הכנפיים הקדמיות של הזכר בצבע תכלת עמוק עם עורקים בולטים ומעט עבים יותר משל הנקבה. צבע התכלת של הכנפיים תחום בגבולות שחורים שאחריהם קצות כנפיים לבנים.^[15] נקבת הכחליל החינני היא חומה בכנפיה הקדמיות עם גבול לבן בקצות הכנפיים. הכנפיים האחוריות של שני המינים דומות, עם צבע אפרפר או אוכרה, סדרה של כתמים שחורים המוקפים בלבן וקשקשים כחולים באזור הקרוב לגוף.^[15]

שני המינים בעלי סימנים כתומים וגופם בצבע סגול כהה או חום. הפרפר הושווה לכחליל השברק, ולתת המין היווני שלו, Helena, שבעל סימנים כתומים.

מין זה דומה למדי למין קופידו מינימוס (Cupido minimus), אך בכנפיים האחוריות התחתונות של הכחליל החינני הכתם השחור בחלל 6 (הקרוב לקודקוד הכנף) ושני הכתמים שלידו יוצרים זווית קהה, בעוד שאצל קופידו מינימוס הם יוצרים זווית חדה.^[15]

הביצים לרוב מוטלות בבודדים, עמוק בתוך פרחי הצמח הפונדקאי, קרוב לבסיס ובין עלי הכותרת. הביצה בגודל 0.6 מ"מ, בעלת קוצים מזעריים, המזכירים מעט קיפוד ים.^[14] הזחל הוא בצבע ירוק צהוב עם קווים כהים ויש לו שערות עדינות וספירקולות חומות כהות.^[16] עם בקיעת הזחל הוא ניזון מעלי הכותרת מתוך הפרח. הוא נכנס לתרדמת חורף עוד בהיותו זחל צעיר ועם חלוף החורף ממשיך לאכול את הצמח הפונדקאי.^[14] הגולם הוא בצבע ירוק זית ומחובר לצמח הפונדקאי בעזרת חגורת משי.^[17] הגולם הוא בגודל 10.5 מ"מ ולוקח כ-3 שבועות עד בקיעתו.^[14]

מין זה מקים מחזור אחד בשנה. הוא חורף כזחל צעיר. מבוגרים טסים ממאי עד אוגוסט, תלוי בגובה האזור.^[3][13] זחלים ניזונים בעיקר מתלתן אדום (Trifolium pratense) ומינים אחרים של תלתן (Trifolium medium ,Trifolium spadiceum), מבקית הקרקה, אנתיליס, רתמה ודבשה.^[4][18]

תת-המינים כוללים:^[4]

• Cyaniris semiargus semiargus (אירופה, קווקז, סיביר, המזרח הרחוק הרוסי)
• Cyaniris semiargus altaiana (טיין שאן, הרי אלטאי, הרי סייאן, עבר הבאיקל)
• Cyaniris semiargus amurensis (אמור, אוסורי, יפן)
• Cyaniris semiargus atra (גיסאר, הרי אלאי, דרווז)^[19]
• Cyaniris semiargus jiadengyunus (הרי אלטאי)
• Cyaniris semiargus marocana (מרוקו)
• Cyaniris semiargus tartessus (דרום-מערב ספרד)
• Cyaniris semiargus transiens (ספרד)
• Cyaniris semiargus uralensis (הרי אורל)

באירופה, הפרפר נמצא במגמת דעיכה (במיוחד בסקנדינביה) והסיבה לכך עדיין לא ברורה. אף על פי כן הפרפר נמצא במצב LC (ללא חשש) לפי IUCN, אך במדינות מסוימות באירופה נצפה כי מצבו קרוב לאיום.^[3]

• 
  נקבה, כנף סגורה
• 
  זוג מזדווג
• 
  קבוצה

מדיה וקבצים בנושא כחליל חינני בוויקישיתוף

• כחליל חינני, באתר NCBI (באנגלית)
• כחליל חינני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• כחליל חינני, באתר GBIF (באנגלית)