סיביר

גבולות האזור הם הרי אורל במערב, האוקיינוס השקט במזרח, אוקיינוס הקרח הצפוני בצפון, ובדרום - האזורים ההרריים בצפון-מרכז קזחסטן, מונגוליה וסין. רוב האזור, מלבד הקצה הדרום מערבי, שייך לרוסיה. יש להבדיל בין האזור הגאוגרפי סיביר לבין האזור המנהלי הרוסי, אשר אינו "גולש" לקזחסטן ושגבולו המזרחי הוא נהר קולימה.

האקלים בסיביר הוא ממוזג יבשתי, עם הפרשי טמפרטורות חדים בין קיץ לחורף. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא 25 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

באלפיים השנים האחרונות התגוררו בסיביר בעיקר עמים נוודים כגון השיונגנו, סקיתים, צ'וקצ'ים ואויגורים וכו'. סיביר מהווה חלק מרוסיה מאז כיבושה במחצית השנייה של המאה ה-16. בשל היותו אזור מבודד וקשה לחיים היה חבל סיביר מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי (במסגרת גולאגים). כמו כן התגוררו בה ציידי פרוות שהגיעו מרוסיה.

אף על פי שסיביר מיושבת בדלילות (3 בני אדם לקמ"ר), בדרומה יש ערים גדולות, בהן נובוסיבירסק שבמטרופולין שלה מתגוררים כ-2 מיליון תושבים. ערים נוספות הן קרסנויארסק, ברנאול, אירקוטסק, קמרובו, נובוקוזנצק, אומסק, טומסק וטיומן.

בסיביר ישנם אוצרות טבע רבים: זהב, יהלומים, נפט, ברזל, פחם אבן ומתכות נדירות. לכן בתקופת השלטון הקומוניסטי הוחל בפיתוח תשתיות וביישוב מאסיבי של סיביר.

בסיביר זורמים נהרות גדולים רבים: נהר האוב, נהר הלנה, הנהר אנגרה האמור והיניסיי.

בסיביר נמצא הכפר אוימיאקון מקום היישוב הקר ביותר בעולם מחוץ לאנטארקטיקה. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה באופן רשמי הייתה C°‏ 71.2− (26 בינואר 1926)^[1] ואילו הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה באופן לא רשמי היא C°‏ 81.2− (1916).

• יהדות סיביר
• הרכבת הטרנס-סיבירית

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: סיביר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיביר

• "געגועים לקומוניזם", על סיביר. מאת: דודו גואטה, אייל נוני - הספרייה הווירטואלית של מטח
• "סִיבִּירְיָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 172, באתר היברובוקס
• גליה גוטמן, שייט כמעט לא סביר בצפון סיביר, באתר ynet, 15 בספטמבר 2017
• 16 סיבות מנצחות לבקר בסיביר לפני שאתם מתים, באתר וואלה!‏, 04 בדצמבר 2018
• סיביר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סיביר (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית