מדד ההכרה גלאזגו (או סולם גלאזגו; באנגלית: Glasgow Coma Scale ובקיצור: GCS) הוא מדד נוירולוגי להערכת רמת ההכרה של אדם. לפי מדד זה המטופל מוערך לפי מספר קריטריונים קבועים, וסיכום הנקודות מהווה הערכה כללית על פי מדד הגלאזגו. תוצאת המדד מסייעת לניבוי סיכויי ההתאוששות של החולה.
בתחילה נעשה שימוש במדד על מנת להעריך את רמת ההכרה של חולה לאחר ניתוח ראש, אך כיום המדד מיושם במגוון תחומים – כולל רפואת חירום, בה הוא מתבצע על ידי רופא, פרמדיק או חובש מיד בהערכה הראשונית. המדד פורסם בשנת 1974 על ידי גרהאם טיסדייל ובריאן ג'.ג'נט, פרופסורים לנוירוכירורגיה מאוניברסיטת גלאזגו. השניים המשיכו וכתבו את הספר "טיפול בפציעות ראש".[1]
ה-GCS מהווה חלק ממספר מערכות ניקוד של טיפול נמרץ, הכולל את הבדיקות APACHE II, SAPS II ו-SOFA, כתרומה להערכת המצב של מערכת העצבים המרכזית. סקאלה דומה, סקאלת רנצ'ו לוס אמיגוס, משמשת להערכת ההתאוששות של חולים שסבלו מטראומה מוחית.
המדד מורכב משלושה מבחנים: תגובת העין (E - Eye opening), תגובה מילולית (V - Verbal Response) ותנועה (M - Motor Response). הערכים הללו נשקלים ביחד ולחוד. סכום ה-GCS המינימלי הוא 3 (תרדמת עמוקה או מוות), בעוד שהגבוה ביותר הוא 15 (אדם עירני באופן מלא).
ישנן ארבע רמות:
ישנן חמש רמות:
ישנן שש רמות:
מרכיבים בודדים של המדד כמו גם הסכום הכולל שלהם חשובים מאוד. לפיכך, התוצאה של מבחן גלאזגו מבוטאת בצורה הבאה: GCS 9 = E2 V4 M3 בשעה 07:35.
בדרך כלל, מסווגים תרדמת בתור:
ל-GCS יש אפשרות מוגבלת ליישום על ילדים, בייחוד מתחת לגיל 36 חודשים, שכן בגילים האלה גם הביצועים המילוליים של ילד בריא צפויים להיות נמוכים מאוד. לכן פותח מדד גלאזגו לילדים, שהוא מדד נפרד אבל דומה, עבור הערכת ילדים צעירים.
כיוון שאופי התגובות של מטופלים צעירים שונה מאופי התגובות של מטופלים מבוגרים (לדוגמה, לא סביר שתינוק בן יומו יצליח להגיב מילולית כמו אדם בוגר), נערכו מספר שינויים במדד גלאזגו למבוגרים, והתקבל מדד גלאזגו לילדים (Pediatric Glasgow Coma Scale). סכום התוצאות במדד זה נע בין 3 ל-15 (כמו במבוגרים). כל תוצאה של פחות מ-8 מייצגת סיכון ממשי למוות.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מדד גלאזגו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדד גלאזגו |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.