פרשת מותו של סלומון טקה

נסיבות הירי

לפי כתב האישום, ביום ראשון, 30 ביוני 2019, סמוך לשעה 20:00, בילה הקצין בגינה ציבורית עם אשתו ושני ילדיו בחורשה הסמוכה למועדון נוער של עמותת "נירים"^[4] בקריית חיים. אשתו הפנתה את תשומת לבו לכך שנער כבן 13 נותן כסף לשלושה קטינים אחרים, באופן שיצר אצלה רושם כי הם נוטלים את כספו באיומים. הקצין ניגש אל הנער, ציין כי הוא איש משטרה, תשאל אותו על שאירע והלה אישר כי מסר להם שטר של 50 ש"ח.

הקצין פנה אל שלושת הקטינים, הזדהה באמצעות תעודת מינוי משטרתית ודרש מאחד הקטינים לרוקן את כיסיו.^[5] בשלב זה הצטרף טקה אל הקטינים, שאל את הקצין מיהו, וטען כי התעודה והאקדח שהציג מזויפים.^[5] על פי כתב האישום, הקניטו טקה והקטינים את הקצין וגידפו אותו.^[5] בעקבות זאת החליט הקצין לעזוב את המקום, התקשר למשטרה ודיווח כי מאיימים עליו. הקצין הבחין שאשתו וילדיו ממתינים לו במרחק של כ-25 מטרים, והחליט לא להתקרב אליהם, במקום זה נכנס לחניה פתוחה של בית סמוך. הנערים הלכו בעקבותיו, וטקה וחלק מהקטינים השליכו לעברו אבנים, ששתיים מהן פגעו בו וגמרו לו לפצע שיפשוף ולשטף דם תת-עורי.^[5] על פי עדותו של חוקר המחלקה לחקירות שוטרים במשפטו של הקצין, אחת משתי האבנים שפגעו בקצין הושלכה על ידי טקה.^[6]

הירי

לטענת הקצין, הוא חש בשלב זה כי נשקפת סכנה לחייו, בעוד שהמחלקה לחקירות שוטרים גרסה כי הקטינים וטקה לא סיכנו את חייו.^[6] הקצין יצא מהחניה אל מרכז הכביש, כשטקה ושניים מהנערים עומדים מולו במרחק של 3–4 מטרים. הוא שלף את אקדחו, דרך אותו, כיוון אותו לעבר הנערים וצעק להם להתרחק. מייד לאחר מכן כיוון את אקדחו אל מרכז הכביש לשמאלו של טקה ומעט לפניו, וירה ירייה אחת. אחת מטענות התביעה היא שלמעשה ירי זה בוצע בניגוד לפקודות המשטרה המחייבות.^[7]

תוצאות הירי

הקליע שירה הקצין פגע באספלט, וליבתו ניתזה ממנו אל בית השחי השמאלי של טקה. ליבת הקליע פגעה בכלי הדם הגדולים בבית החזה ובריאותיו של טקה. שכנה העוסקת ברפואה דחופה חשה תוך שניות לעבר טקה וביצעה בו החייאה, אולם צוותי הרפואה שהגיעו למקום לא הצליחו להצילו, והוא נפטר כתוצאה מהלם תת-נפחי.^[5] קצין המשטרה פונה לבית החולים ושם עוכב לחקירה, ובהמשך נעצר על ידי חוקרת המחלקה לחקירות שוטרים.^[6]

לפי דברי התובע מטעם מח"ש, הקצין שינה את גרסתו בשיחות הטלפון שלו למוקד: בתחילה אמר שירה בברך, ובשיחה שלישית אמר שירה "לכיוון הרגליים".^[8]

אחד מחבריו של טקה טען לאחר התקרית שלא היה איום ממשי כלפי הקצין. מדריך נוער שטען כי גם היה עד לאירוע, אמר כי הקצין נכנס לעמדת ירי אף שלא היה באינטראקציה אלימה עם הנערים ברגעים שלפני הירי, וירה לעבר טקה ממרחק של כ-30 מטרים.^[9] עוד טען המדריך כי האבן נזרקה בתגובה לשליפת האקדח.^[10] שני עדים קטינים שטענו כי היו בזירה הודו בחקירת המשטרה כי לא היו שם.^[11] בתשאול שהתקיים לאחר האירוע, העיד אחד הקטינים כי אכן נסחט, והכסף היה אמור להגיע אל טקה.^[12]

בניגוד לטענות עדי הראייה שהקצין ירה שני כדורים, במחסנית נמצאו 14 כדורים מתוך 15. בתחילה טענה המשטרה כי בבדיקת גופתו של טקה נמצאה כמות אלכוהול ברמה בינונית ושאריות של חשיש, אך במהלך משפט הקצין התברר כי בדיקה זו התבצעה באיחור כשכבר לא ניתן היה למדוד את רמת החומרים האלה, ולא בנתיחה שלאחר המוות.^[13] ממצאים נוספים שעלו תואמים את גרסת הקצין למה שהתרחש במקום ולנסיבות שהביאו אותו לירות.^[11] על פי העדויות של שני נערים שנכחו באירוע, טקה התקרב אל הקצין כשהוא מחזיק בידו אבן גדולה, או שתי אבנים בגודל כף יד, ואיים עליו: "אם תירה בי אז אני אגן על עצמי, אל תנסה".^[14]

הליכים משפטיים

בפברואר 2020 נפתח משפטו של הקצין היורה, באשמת גרימת מוות ברשלנות,^[15] באפריל 2024 זיכה בית המשפט את השוטר מאשמה, דחה את הגרסאות של כמה מעדי הראייה בטענה שהן שקריות, וקבע שבטרם הירי נזרקו על השוטר אבנים שסיכנו את חייו.^{[16][17][18][19]}

במקביל למשפט הפלילי, תבעה משפחת המנוח פיצויים מן הקצין היורה ומן המשטרה במשפט אזרחי, בגין מעשיהם במהלך ולאחר תקרית הירי.^[20][21] המשפט בעניין זה הסתיים בהסדר לפיו פיצתה משטרת ישראל את משפחת המנוח בסכום של 1.8 מיליון שקלים חדשים.^[22][2]

הליך משפטי שלישי התנהל נגד הממונה על צוות פענוח ובדיקה בבית המכס שבמעבר נהר הירדן, לאחר שהטיח באחד מעובדיו כי ”מה זה ההפגנות האלו, אתם האתיופים צריך להרוג את כולכם. אם זה הייתי אני, הייתי נותן לכולכם כדור בראש. ההוא שמת לא היה צריך לקבל כדור בחזה אלא בראש כי הוא עבריין, וחבל שלא מתו לכם עוד 100. אם לא טוב לכם פה, אתם יכולים לעוף חזרה לאתיופיה”.^[23] ההליך הסתיים בפיטוריו של העובד, באוגוסט 2022.^[23]

המחלקה לחקירות שוטרים הטילה צו איסור פרסום על כל פרט מחומרי החקירה^[24][25] עד מועד הגשת כתב האישום, אך הצו הופר על ידי גורמים במשטרה ובמשרד הבריאות, שהפיצו גרסאות סותרות על מהלך האירועים.^[26][25]

הפגנות

ערכים מורחבים – הפגנות יוצאי אתיופיה#פרשת מותו של סלומון טקה

בהלווייתו של טקה, שנערכה ב-2 ביולי 2019, נכחו אלפי אנשים.^[27][28] באותו ערב הפגינו אלפי אנשים בכל הארץ נגד אלימות משטרתית ושיטור יתר. מקצת המפגינים נקטו בפעולות אלימות, הכו ופצעו שוטרים ואזרחים בעימותים, הבעירו צמיגים וכלי רכב אחדים (אחד מהם היה של נהג שעקף מחסום משטרתי ודרס מפגינים,^[29][30] רכב אחר שהובער היה נטוש^[31]), חסמו כבישים וצמתים, בהם צומת קריית אתא, נתיבי איילון,^[32][33] צומת קסטינה, סמוך למגדלי עזריאלי בתל אביב, הכניסה לירושלים סמוך לגשר המיתרים, וכבישים נוספים ברחבי ישראל. מנגד, נפצעו עשרות מפגינים, בהם דווח על מקרה של פגע וברח שתועד ליד רמלה.^[34] בשעות הראשונות של ההפגנה אפשרה המשטרה את חסימות הצירים, אולם בשעות הלילה החלה בפינוי בכוח של המפגינים, תוך החרפת העימותים עמם.

בחודשיים שלאחר מות טקה קיימו פעילים מדי ערב משמרות מחאה מול בתיהם של ראשי מערכת אכיפת החוק, תחת הכותרת "באים לאחראים".^[35][36] בסוף אוגוסט 2019 נערכה עצרת "הסיפורים מאחורי השמות" ברחבת מוזיאון תל אביב, בה סיפרו משפחות על בניהם שנהרגו בעקבות אלימות משטרתית.^[37]

פשעי שנאה

מספר פשעי שנאה דווחו לאחר הלווייתו של טקה:

• הובאו עדויות על כך שנהג הסעות חטף ילד בן 11 ממוצא אתיופי כנקמה על כך שנתקע במשך שעתיים בחסימות הצירים לאחר הלווייתו של טקה.^[38][39][40] תיק החקירה הועבר לפרקליטות המדינה.
• בשבועיים העוקבים להלווייתו של טקה התקבלו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 75 תלונות על מקרי גזענות - פי 6 מהיקף התלונות בשגרה.^[41] כמחציתן דווחו על ידי ישראלים ממוצא אתיופי. בין היתר, מנהל בבית המכס נהר הירדן אמר לעובד שלו כי "חבל שלא ירו בכם, היו צריכים להוריד מכם עוד 100".^[42] בעקבות זאת נפתח הליך משפטי נגד המנהל, שהסתיים בפיטוריו.^[43][23]
• בבית כנסת של יוצאי אתיופיה באשקלון התקבל מכתב נאצה המאיים כי אם יאונה רע לקצין שהרג את טקה "ננקום בכם ללא רחמים".^[44][45] המכתב, המעוטר בצלבי קרס, הועבר לחקירת המשטרה, אך טרם נעצרו חשודים במעשה.

על פי משרד המשפטים, הורשע טקה בסיוע למעשה גנבה, ושני תיקי חקירה נוספים שנפתחו נגדו עמדו בדיונים בעת מותו.^[46] נתונים חסויים אלה מהרישום הפלילי של טקה נחשפו כתגובה לפרסומים כוזבים של העיתונאי אבי אשכנזי והרשתות החברתיות, שלפיהם היו לטקה 14 תיקי חקירה פתוחים, וכי בעת מותו היה אמור לשהות במעצר בית על הפעלת מעבדת סמים.^[47][48] המחלקה לחקירות שוטרים פרסמה הודעה ולפיה פורסמו דיווחים שגויים לגבי עברו הפלילי של טקה וכי תקיים בדיקה בנוגע להפצתם.^[49] בהמשך דיווחה כתבת המשטרה ליה ספילקין כי לטקה לא יוחסו עבירות אלימות ולא הוטל עליו מעצר בית.^[50] לפי סליפקין, הוא הורשע בעבירה אחת – סיוע לגנבת בקבוק יין בעת היותו קטין – והוגשו נגדו שתי תלונות בגין איומים: האחת לאחר שהשליך בקבוק מים במסגרת ויכוח עם אחותו (תלונה ממנה חזרה בה אחותו) והאחרת לאחר ויכוח עם אחות רפואית.^[50] בעקבות ההדלפות ביקש ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מן היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד מי שהפיץ את המידע אודות הרישום הפלילי של טקה "במזיד על מנת לצייר את המנוח כמי שאינו קורבן תמים". ב-18 ביולי 2019 פרסם היועץ המשפטי לממשלה הודעה חריגה, ולפיה מעשה הדלפת חומרי החקירה "לא נעשה על דעת גורמי אכיפת החוק" והועברה לבירור של המשנה ליועץ לעניינים פליליים וכן לבירור מול משרד הבריאות, האחראי על המרכז הלאומי לרפואה משפטית.^[51]

בדיון שנערך במאי 2020, קבעה שופטת בית משפט השלום בחיפה כי לטקה לא היה רישום פלילי הרלוונטי לעניין התקרית עם הקצין.^[52][53]

יומיים לאחר הירי, שנחקר על ידי מח"ש, זומן אחד העדים לירי למתן עדות בתחנת משטרת זבולון, אליה השתייך הקצין היורה.^[54][55] לטענת העד ואביו, השוטרים האשימו אותו בהתפרעות קודמת ורמזו לו כי יש לו מה להפסיד מעדותו כנגד הקצין היורה.^[54][55] לטענת הסנגורית הציבורית המחוזית במחוז חיפה, עו"ד ענת מיסד-כנען, שוטרי תחנת זבולון נהגו לערוך חיפושים בלתי חוקיים על נערים כהי עור, ללא חשד סביר וללא הסכמתם, ופתחו להם תיקי חקירה פליליים משהביעו התנגדות לכך.^[54]

בעקבות הירי הקטלני והמחאה שהצית, בחנה המשטרה כיצד התמודדו ארגוני משטרה במדינות אחרות עם תופעות שיטור יתר, והחליטו להחליף את יחידת יועצת המפכ"ל לענייני נשים ביחידה "לשוויון מגדרי ולמגוון תרבותי".^[56][57] לדברי המשטרה, היחידה "תהיה אמונה על קידום ופיתוח הכשירות התרבותית במשטרה, ועל מתן כלים לשוטרים כדי לשפר את הממשק עם אוכלוסיות מיוחדות בחברה הישראלית, כל אחת על פי תרבותה הייחודית"^[57] בנוסף החליטה המשטרה לשלוח קציני משטרה לסיורים באתיופיה, על מנת "ללמוד על חיי הקהילה וחיי התרבות שלה".^[58] על מהלכים אלה נמתחה ביקורת, בטענה כי בעיית שיטור היתר נובעת מיחס מפלה של שוטרים כלפי צעירים כהי עור, שמרביתם נולדו ממילא בישראל, בעוד שתוכניות "כשירות תרבותית" תולות את האשמה בהבדלי התרבות בין ישראל לבין אתיופיה.^[59][60][58]

שלושה שבועות לאחר הירי נודע כי הקצין היורה הוא בן-דודה של ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב עינת גיל צובארי.^[61][62] לטענת המשטרה הופקד הטיפול במקרה בידי סגנה של ניצב צובארי, אולם לטענת עורך הדין איציק דסה המייצג את משפחת טקה, קיים ניגוד עניינים מובהק בהפקדת התיק בידי פקודה הישיר של ניצב צובארי.^[61][62] עו"ד דסה הוסיף וטען כי היחס המועדף לבן-דודה של ניצב צובארי בא לידי ביטוי בשחרורו המהיר למעצר בית, בניגוד למקובל במקרים דומים, בשיכונו בבית מלון ובהכפשות השקריות שהפיצה דוברות המשטרה.^[61][62]

בפברואר 2020 הודיע שר המשפטים אמיר אוחנה כי בעקבות התנהלות מח"ש בפרשה, החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה הכללית של מח"ש, ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה. בתגובה הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לדעתו קיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות.^[63]

בדיון הוכחות שנערך במסגרת משפטו של הקצין היורה במאי 2020, העביר השופט ביקורת על מח"ש על כך שבנתיחה לאחר המוות לא בוצעו בדיקות לגילוי אלכוהול וסמים בדמו של טקה, אף על פי שממצאי הבדיקה עשויים היו לאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הסכנה שבה היה שרוי הקצין. לאור עדות חוקרי מח"ש כי לא ביצעו דגימות DNA לאבנים שנמצאו בזירת הירי, הדגיש השופט כי היה מקום לבצע השוואה של ממצאי הדנ"א בשטח עם ממצאי ה-DNA של שאר הנערים שנכחו בתקרית, כדי לברר את זהות המיידים.^[13]

החזרת הקצין היורה לעבודה במשטרה

ב-11 בפברואר 2021 הודיע מפקד מחוז חוף, ניצב יורם סופר, כי החליט להחזיר לעבודתו במשטרה את הקצין כקצין מבצעים.^[64] ההחלטה נתקלה בביקורת ציבורית ובוטלה על ידי מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, למחרת היום כאשר הודיע כי הקצין לא יוחזר למשטרה, אלא למערך הכבאות.^[65] העברתו למערך הכבאות בוטלה על ידי נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לאור הוראות התקשי"ר האוסרות על קליטת מועמדים המעורבים בפלילים.^[66]

גל המחאה נגד שר המשפטים ונגד השר לביטחון פנים, חברי מפלגת הליכוד, נטל חלק פוליטי במסגרת מסע הבחירות לכנסת העשרים ושתיים. רשימת כחול לבן הקימה מטה במטרה להעביר קולות של יוצאי אתיופיה אליה תוך הדגשת העובדה כי ברשימת כחול לבן שובצו שני חברי כנסת מקהילת יוצאי אתיופיה (פנינה תמנו-שטה וגדי יברקן),^[67] בעוד שברשימת הליכוד נדחק חבר הכנסת אברהם נגוסה למקום ה-51.^[68] בנוסף הקים הפעיל החברתי אבי ילאו את מפלגת צדק, המאגדת קבוצות מחאה שונות בחברה הישראלית, לרבות ישראלים יוצאי אתיופיה.^[69][70] מפלגת צדק קבלה כשלושת אלפים קולות, ולא עברה את אחוז החסימה.^[71]

• פרשת מותו של יוסף סלמסה

מדיה וקבצים בנושא פרשת מותו של סלומון טקה בוויקישיתוף

• הכרעת הדין