הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

ערכים מורחבים – הכנסת העשרים ואחת

לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת, על פי המלצת נציגי הרשימות הנבחרות, הטיל נשיא המדינה ראובן ריבלין על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה. בתום 42 הימים שהוקצבו לו להרכבת ממשלה, לא עלה בידי נתניהו לחתום על הסכם קואליציוני עם אף אחת מהסיעות בכנסת הנבחרת. בנסיבות אלו, לפי הוראות חוק יסוד: הממשלה, רשאי נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר, אולם בלילה שבין 29 ל-30 במאי חוקקה הכנסת העשרים ואחת את החוק לפיזורה, ובעקבות זאת פסקו ההליכים להקמת הממשלה.

הבחירות לכנסת התקיימו יותר מ-4 שנים לפני מועדן המקורי (ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד, 31 באוקטובר 2023). זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שכישלון בהקמת ממשלה מייד לאחר הבחירות הקודמות מוביל לבחירות חדשות. בהתאם לכך, שנת ה'תשע"ט (ובהתאמה – 2019) היא השנה הראשונה שבה התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת בישראל.

• 28 ביולי 2019 – כניסת פנקס הבוחרים לתוקף.^[1]
• 31 ביולי – 1 באוגוסט 2019 – הגשת רשימות המועמדים לכנסת.
• 8 באוגוסט 2019 – המועד האחרון להגשת בקשה לפסילת התמודדותה של רשימה.
• 27 באוגוסט 2019 – הפצת הודעות לבוחר על ידי משרד הפנים.
• 17 בספטמבר 2019 – יום הבחירות.
• 3 באוקטובר 2019 – השבעת הכנסת ה־22.

מערכת הבחירות נוהלה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. עד לכינוסה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־22, ועדת הבחירות לכנסת ה־21 המשיכה בתפקידה במשך כחודש ימים. הוועדה הורכבה מנציגי הסיעות של הכנסת העשרים ואחת בראשות שופט בית המשפט העליון חנן מלצר.ב-10 ביוני בחרו שופטי בית המשפט העליון את השופט חנן מלצר לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית גם בבחירות לכנסת ה־22. ובתור ממלא מקומו את השופט ניל הנדל.

להסדרת הבחירות לכנסת ה-22 חוקקה הכנסת ה-21 את חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות).^[3]

חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות. המועד האחרון להגשת הודעה בדבר התקשרות בין רשימות היה 6 בספטמבר.^[4]

הסכמי עודפים נחתמו בין:

• רשימת כחול לבן ורשימת ישראל ביתנו.^[5]
• רשימת הליכוד ורשימת ימינה.^[6]
• רשימת העבודה-גשר ורשימת המחנה הדמוקרטי.^[7]
• רשימת יהדות התורה ורשימת ש"ס.
• רשימת נעם ורשימת עוצמה יהודית (רשימת נעם פרשה יומיים לפני הבחירות ולכן לא היה שום תוקף להסכם זה).

מבין הרשימות שעברו את אחוז החסימה הרשימה המשותפת הייתה היחידה שלא חתמה על הסכם עודפים עם אף מפלגה.^[8]

הליכוד

• כינוי הרשימה: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה

מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו רצה ברשימה מאוחדת עם מפלגת כולנו,^[9] לאחר שבשתי מערכות הבחירות שלפני כן המפלגות התמודדו בנפרד. עתירה בנוגע לחוקיות המיזוג שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי חברי הכנסת מיכל שיר ואריאל קלנר, נדחתה.^[10] במסגרת הסכם הריצה המשותפת, פורסם בתחילה כי נציגי כולנו ישובצו במקומות 5, 15, 29 ו-35, אלא שבסופו של דבר התפקדו לליכוד נציגי כולנו מלבד שאשא-ביטון, שנותרה כסיעת יחיד במקום ה-29 ברשימה על מנת לזכות במימון מפלגות.^[11] בהתאם לכך שאר הרשימה מהבחירות לכנסת העשרים ואחת תוקפא, פרט לשריונים במקומות 28 ו-41 (אלי בן דהן וארז תדמור, בהתאמה), שבוטלו.^[12]

ב-29 באוגוסט נחתם הסכם בין מפלגת זהות למפלגת הליכוד במסגרתו, בכפוף למשאל מתפקדי המפלגה, תפרוש המפלגה מההתמודדות בבחירות בתמורה לתפקיד שר לפייגלין, "לגליזציה לחולים" – פתיחת שוק הקנאביס הרפואי לייבוא והקלה על חולים ברכישתו.^[13] בנוסף, קיזוז הוצאות ממיסים לעסקים קטנים שנתיים מפתיחתם עד היקף של 2 מיליון ש"ח.^[14] ב-1 בספטמבר אישרו המתפקדים את ההסכם, וב-3 בספטמבר פרשו כל מועמדי רשימת מפלגת זהות מהרשימה.^[15]

ב-11 בספטמבר ניסה הליכוד לחוקק בחקיקת בזק את "חוק המצלמות בקלפיות", תיקון לחוק הבחירות לכנסת שיאפשר לנציגי מפלגות ורשימות מועמדים בבחירות להציב מצלמות בקלפיות, אך הצעת החוק נפלה במליאת הכנסת בעת שהוגשה לקריאה ראשונה, לאחר שלא הושג הרוב הדרוש.^[16]

במהלך מערכת הבחירות הודיע נתניהו: "כוונתי להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח".^[17]

כחול לבן

• כינוי הרשימה: כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד

בני גנץ, יו"ר חוסן לישראל וראש כחול לבן

יאיר לפיד, יושב ראש יש עתיד ומס' 2 בכחול לבן

ב-30 במאי 2019 אישרו בכחול לבן כי הרשימה תתמודד במתכונתה הנוכחית גם בבחירות אלו,^[18] כלומר איחוד בין מפלגות יש עתיד, תל"ם וחוסן לישראל כשבראש הרשימה ממשיך לכהן יו"ר חוסן לישראל בני גנץ כמועמד לראשות הממשלה ברוטציה עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד.^[19]

במהלך מערכת הבחירות הכריז גנץ על כוונתו להקים "ממשלת אחדות חילונית".^[20]

ש"ס

• כינוי הרשימה: התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

בראשות ש"ס עומד השר אריה דרעי, על פי החלטת מועצת חכמי התורה נשאר הרכב הרשימה זהה לבחירות האחרונות.^[21] קמפיין ש"ס התמקד בנושא הכלכלי-חברתי עם הסיסמה "הכוח החברתי בממשלה".

יהדות התורה

• כינוי הרשימה: יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה

יעקב ליצמן, יו"ר אגודת ישראל

משה גפני, יו"ר דגל התורה

בראש רשימת יהדות התורה עומדים יעקב ליצמן יו"ר אגודת ישראל ומשה גפני יו"ר דגל התורה. לפי החלטת מועצת גדולי התורה, נשאר הרכב הרשימה זהה לבחירות האחרונות.^[21]

הרשימה המשותפת

• כינוי הרשימה: הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד

ב-20 ביוני הודיעו ארבע המפלגות שהיו שותפות לסיעת הרשימה המשותפת בכנסת העשרים על חבירה מחדש בבחירות אלו,^[22] אחרי שבבחירות הקודמות רצו בשתי רשימות נפרדות: חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד.

לאחר חילוקי דעות רבים בנוגע להרכב הרשימה, ב-27 ביולי הודיעו המפלגות כי סוכמו מרכיבי הסכם הריצה המשותפת. בל"ד הצטרפה יומיים לאחר מכן.^[23] לפי ההסכם ראש הרשימה הוא יו"ר חד"ש איימן עודה, במקום השני ראש מפלגת בל"ד מטאנס שחאדה, במקום השלישי יו"ר תע"ל אחמד טיבי שיהיה גם יו"ר הסיעה ובמקום הרביעי יו"ר רע"ם מנסור עבאס.^[24]

רשימתן של מפלגות חד"ש ותע"ל נותרו ללא שינוי מהבחירות הקודמות, בעוד ברע"ם קיימו בחירות פנימיות חדשות לקביעת הרכב הרשימה שבמסגרתן נבחרה בפעם הראשונה אישה בדואית לאחד מ-4 המקומות הראשונים (אימאן ח'טיב יאסין),^[25] ובמפלגת בל"ד החליף תושב יפו וחבר מועצת עיריית ת"א-יפו לשעבר סאמי אבו שחאדה את ראש עיריית סכנין לשעבר מאזן גנאים שבחר לפרוש מהמירוץ לכנסת.^{[דרוש מקור]}

העבודה-גשר

• כינוי הרשימה: העבודה – גשר בראשות עמיר פרץ ואורלי לוי אבקסיס

עמיר פרץ, יו"ר העבודה

אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר גשר

גשר

ח"כ עמיר פרץ יו"ר מפלגת העבודה הנבחר ואורלי לוי-אבקסיס יו"ר מפלגת גשר הכריזו ב-18 ביולי על ריצה משותפת של המפלגות במסגרת רשימת העבודה-גשר.^[26] לפי הסכם הריצה המשותפת לוי-אבקסיס הוצבה במקום השני ברשימה ומפלגת גשר קיבלה שלושה שריונים בכל עשירייה.^[27] לאור האיחוד, במסגרת הריצה המשותפת, הרשימה שלהם תתמקד בנושאים הכלכליים והחברתיים.^[28]

העבודה

לאחר דיונים הוחלט שרשימת המפלגה לכנסת תישאר כמו שהיא, ויתקיימו בחירות רק לתפקיד יו"ר המפלגה.^[29] הבחירות התקיימו ב-2 ביולי.^[26] לתפקיד היו"ר התמודדו חברי הכנסת עמיר פרץ, איציק שמולי, סתיו שפיר וכן דוד לנדסמן.^[30] בבחירות ניצח פרץ עם 47% מהקולות.^[31] לאחר בחירתו של פרץ, מונה עמר בר-לב למנהל המגעים עם המפלגות האחרות.^{[דרוש מקור]}

יו"ר המפלגה הפורש ח"כ אבי גבאי, ושריוניו ברשימה ח"כ טל רוסו וחבר הכנסת לשעבר חיים ילין הודיעו על פרישתם מהחיים הפוליטיים.^[32][33][34] יאיר פינק עבר למפלגת ישראל דמוקרטית.^[35] ח"כ שלי יחימוביץ' הודיעה שהיא לוקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולא תישאר ברשימת המפלגה לכנסת ה-22.^[36] חברת הכנסת לשעבר, יו"ר התנועה הירוקה יעל כהן-פארן, הודיעה שהפעם התנועה הירוקה תתמודד ברשימה עצמאית אחרי שבבחירות הקודמות התמודדה ברשימת מפלגת העבודה.^[37]

ב-25 ביולי, לאחר סירובו של פרץ לעשות חיבורים עם מפלגות נוספות בשמאל, עברה סתיו שפיר למפלגת התנועה הירוקה ומונתה לעמוד בראשה.^[38] המפלגה התמודדה במסגרת רשימת המחנה הדמוקרטי.^[39] איציק שמולי קרא לפרץ להצטרף גם לרשימה, ואמר כי הוא לא מתחייב להישאר במפלגה.^[40] בסופו של דבר נשאר שמולי במקום השלישי ברשימת המפלגה.^[41]

ישראל ביתנו

• כינוי הרשימה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

בראשות ישראל ביתנו עומד אביגדור ליברמן, ועדה מסדרת קבעה את הרכב רשימתה לכנסת.^[42] המפלגה הודיעה שתרוץ באותו הרכב רשימה שהיה בבחירות הקודמות. יו"ר המפלגה הצהיר שינסה להקים ממשלת אחדות עם הליכוד וכחול לבן, וללא המפלגות החרדיות.^[43]

ימינה

• כינוי הרשימה: ימינה בראשות איילת שקד הבית היהודי – האיחוד הלאומי – הימין החדש

איילת שקד, יו"ר הימין החדש וראש ימינה

רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי

בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי

מפלגת ימינה מורכבת מאיחוד מפלגות הימין החדש בראשות איילת שקד ונפתלי בנט שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-21, הבית היהודי בראשות רפי פרץ והאיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ', שהתמודדו בבחירות הקודמות יחד עם עוצמה יהודית.

ההסכם בין המפלגות נחתם ב-29 ביולי.^[44] על פי ההסכם, כינוי הרשימה יהיה "הימין המאוחד" ובראשה תעמוד שקד, ולאחריה פרץ, סמוטריץ' ובנט. עוד סוכם כי מקומות 7 ו-9 יהיו שייכים לימין החדש, מקומות 5 ו-8 לבית היהודי ומקומות 6 ו-10 לאיחוד הלאומי.^[45] ב-12 באוגוסט הושק מסע הבחירות של הרשימה וכינוי הרשימה שונה ל"ימינה".^[46]

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

ב-9 ביולי סיכמו רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' על המשך שיתוף פעולה בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי במתכונת איחוד מפלגות הימין כמו בבחירות הקודמות (כאשר רשימות שתי המפלגות נשארות זהות),^[47] וקראו למפלגות הימין החדש ועוצמה יהודית לבוא לשולחן המשא ומתן למטרת ריצה משותפת.

מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר הודיעה כי לא תחבור לאיחוד כבמתכונת הקודמת.^[48]

הימין החדש

לקראת הבחירות לכנסת נקבע כי איילת שקד תהיה יו"ר הימין החדש.^[49] נפתלי בנט מונה לנהל את המשא ומתן לריצה משותפת עם מפלגות הימין.^[50]

המחנה הדמוקרטי

• כינוי הרשימה: המחנה הדמוקרטי בהנהגת הורוביץ, שפיר וברק

ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ וראש המחנה הדמוקרטי

סתיו שפיר, יו"ר התנועה הירוקה

אהוד ברק, יו"ר ישראל דמוקרטית

ב-25 ביולי 2019 הוחלט על ריצה משותפת בבחירות של מפלגת מרצ, מפלגת ישראל דמוקרטית בראשות ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ואליהם הצטרפה ח"כ סתיו שפיר מהעבודה שהוצבה בה כיו"ר התנועה הירוקה.^[51] הרשימה המאוחדת נקראה המחנה הדמוקרטי ובראשה הועמד יו"ר מרצ ניצן הורוביץ. במקום השני הוצבה ח"כ סתיו שפיר ואילו יו"ר ישראל דמוקרטית אהוד ברק הוצב רק במקום העשירי.

מרצ

ב-27 ביוני 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים נערכו בחירות לראשות מרצ, וחבר הכנסת לשעבר ניצן הורוביץ גבר על היו"ר הקודמת ח"כ תמר זנדברג ברוב של 54% מהקולות.^[52] ב-11 ביולי נערכו בוועידה בחירות לרשימת המפלגה, בהן ח"כ תמר זנדברג היו"ר היוצאת של המפלגה הגיעה למקום הראשון שמשמעותו ברשימה מקום אחד אחרי היו"ר הנבחר הורוביץ, אחריה הגיעו בבחירות אלו ח"כ אילן גילאון, ח"כ עיסאווי פריג', חבר הכנסת לשעבר מוסי רז וח"כ מיכל רוזין שנדחקה אחורה ברשימה.^[53]

ישראל דמוקרטית

לקראת הבחירות ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק הקים את ישראל דמוקרטית,^[54] לאחר שהודיע ביוני כי בכוונתו להקים מפלגה לצורך חזרתו לפוליטיקה והתמודדותו לבחירות לכנסת.^[55] בהודעתו על הקמת המפלגה לא פסל ברק אפשרות לאיחוד עם מפלגת העבודה, על מנת לפעול יחד "לסיום משטר נתניהו".^[56] ב-26 ביוני הכריז ברק על הקמת המפלגה ויצא בקמפיין שסיסמתו: "מדינת בנימין נתניהו או מדינת ישראל".^[57]

התנועה הירוקה

יו"ר התנועה הירוקה יעל כהן-פארן, הודיעה על פרישתה מרשימת מפלגת העבודה, לאחר שלא שוריינה ברשימה לכנסת ה-22. במסגרת הסכם האיחוד של המחנה הדמוקרטי הוחלט שח"כ סתיו שפיר, שפרשה גם היא ממפלגת העבודה, תוצב במקום השני כיו"ר התנועה הירוקה, וכהן-פארן תוצב במקום השמיני ברשימה. מקומות 11, 16 ו־17 ברשימה שמורים לנציגי המפלגה.^[58]

עוצמה יהודית

• כינוי הרשימה: עוצמה יהודית בראשות איתמר בן-גביר

לקראת הבחירות הודיע איתמר בן-גביר כי מפלגת עוצמה יהודית לא תתמודד במסגרת איחוד מפלגות הימין במתכונת הבחירות ה-21.^[59] המשא ומתן עם רשימת ימינה נכשל, והמפלגה התמודדה ברשימה עצמאית לראשונה מאז הבחירות לכנסת ה-17.^[60]

ב-25 באוגוסט פסל בית המשפט העליון את מועמדותם של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין,^[61] שהוצבו במקומות השני והחמישי בהתאמה ברשימה.

רשימות נוספות

מפלגות שפרשו

• זהות: פרשה מהמרוץ לכנסת לאחר חתימת הסכם עם מפלגת הליכוד, ההסכם כלל פרישה תמורת קידום הדברים שחשובים למפלגה ומינוי יו"ר המפלגה משה פייגלין לשר כלכלי/חברתי בממשלה הקרובה אם היא תוקם על ידי בנימין נתניהו.^[70]
• נעם: ב-15 בספטמבר, יומיים לפני הבחירות, פרשה המפלגה מהמרוץ לכנסת.^[71]
• כל ישראל אחים לשוויון חברתי: ב-15 בספטמבר, יומיים לפני הבחירות, פרשה המפלגה מהמרוץ לכנסת.^[72]

מיד עם ההכרעה על הבחירות פיטר ראש הממשלה בנימין נתניהו את השרים נפתלי בנט ואיילת שקד מהממשלה, לאחר שלא נבחרו לכנסת העשרים ואחת. נתניהו מינה מספר שרים בממשלת המעבר, בתקופת הבחירות: אמיר אוחנה מהליכוד מונה לשר המשפטים, רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין מונו לשרי החינוך והתחבורה. באוגוסט 2019 התפטר השר חיים כץ, ממועמדי הליכוד, מתפקידו כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בעקבות החלטה של היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגדו.

מערכת הבחירות התאפיינה בפחות התעניינות על ידי הציבור יחסית למערכות בחירות קודמות, זאת לאור העובדה שהתקיימו בחירות באפריל,^[73] ובנוסף המערכת התקיימה בחודשי הקיץ והחופש שבהם רבים יוצאים לחופשות ובילויים.^[74]

מערכת הבחירות התאפיינה בעיסוק מוגבר בענייני דת ומדינה. אביגדור ליברמן, ראש מפלגת ישראל ביתנו, הכריז כי יפעל להקמת ממשלה לאומית רחבה, המורכבת מהליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו. הוא טען כי נתניהו רוצה להקים "ממשלת הלכה" עם "החרדים והמשיחיים", וגם גנץ יהיה מוכן לתת הכל לחרדים עבור תמיכתם בו. ב-5 בספטמבר הצטרף גנץ למגמה והודיע אף הוא כי יפעל להקים "ממשלת אחדות חילונית".^[20] במפלגות החרדיות האשימו את ליברמן בהסתה נגד הציבור החרדי; יעקב ליצמן, ראש יהדות התורה אמר כי זו "מחלה מידבקת", וגנץ וליברמן "נדבקו" מיאיר לפיד ב"שנאת חרדים".

שאלת השתתפותן של מפלגות ערביות בקואליציה אפשרית עם "כחול-לבן" עלתה בתעמולה של מפלגות אחדות. רשימת "הליכוד" הציגה אפשרות זו כדי להרתיע מצביעים מהצבעה ל"כחול-לבן",^[75] בהודעת נתניהו שנשלחה דרך פייסבוק נאמר: "אסור שתקום בעוד שבוע ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית, חלשה, שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו – נשים, ילדים וגברים – ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו."^[76] לעומת זאת הדגיש רם בן ברק מרשימת "כחול-לבן" שהערבים הם אזרחי המדינה, ו"הם לא גנבים ולא שקרנים ולא בוגדים".^[77] איימן עודה מ"הרשימה המשותפת" התייחס לשתי המפלגות הגדולות ואמר: "אני רואה שנתניהו לא רוצה ערבים בכנסת וגנץ לא רוצה ערבים בקואליציה".^[78] הוא אף קרא לציבור היהודי לבחור ב"רשימה המשותפת".^[79]

במערכת הבחירות הדגישו מפלגות המרכז והשמאל את זימונו של ראש הליכוד, בנימין נתניהו, לשימוע בחשד לעברות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים (בתיקי 1000, 2000 ו-4000). לכך הצטרפו במהדורות החדשות הדלפות מעדויות בחקירת ההאשמות נגד נתניהו. שני מועמדים נוספים שהתמודדו בצל עמדת המשטרה שנמצאו ראיות להעמדתם לדין הם דוד ביטן מהליכוד ואריה דרעי מש"ס.

לאורך מערכת הבחירות נמשכה המערכה שבין המערכות - פעולות התקפיות שיוחסו לצה"ל בסוריה, בלבנון ובעיראק, שעל חלק מהן נטלה ישראל אחריות. כמו כן נמשכה, בהיקף מצומצם הלחימה בגבול רצועת עזה, שב-10 בספטמבר הביאה להפסקת נאומו של בנימין נתניהו בעצרת בחירות באשדוד, עקב ירי רקטות אל העיר במהלך הנאום.^[80] אירועים אלה זכו להתייחסות במערכת הבחירות, בדמות תמיכה בניהול המערכה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, לצד ביקורת על התנהלותו בתחום זה.

בספטמבר עתרה מפלגת הליכוד לוועדת הבחירות בדרישה להצבת מצלמות בקלפיות על מנת למנוע זיופים. העתירה נדחתה ובתגובה הכריזה המפלגה על מהלך לחוקק בכנסת בחקיקת בזק את "חוק המצלמות בקלפיות", תיקון לחוק הבחירות לכנסת שיאפשר הצבת מצלמות בקלפיות, אך נכשלה בכך. בעקבות הדרישה להציב מצלמות בקלפי, ועדת הבחירות גייסה 3,000 מפקחים שצוידו במצלמות העומדות בתקן המשטרתי לסיור בקלפיות במהלך יום הבחירות. יו"ר הוועדה הגדיר את התנאים בהם ניתן יהיה לעשות בהן שימוש מבלי לפגוע בחשאיות הבחירות.^[81]

הפעילות ברשתות החברתיות

הרשתות החברתיות שימשו כר פורה לפעילות של המפלגות, לעיתים באופן העובר על חוק התעמולה. מפלגת הליכוד השתמשה בצ'אט בוט בפייסבוק באופן החורג מהוראות החוק, פעם באמצעות איסוף מספרי טלפון ופעם באמצעות פרסום סקרים בתקופה בה אסור לעשות כן. באופן תקדימי פייסבוק חסמה פעמיים את הצ'אט בוט לאור דרישת יו"ר ועדת הבחירות מלצר, אך הוא שוחרר לאור התחייבות חבר הכנסת דוד ביטן כי הליכוד ימשיך לפעול על פי החוק.^[82]

נגישות

משדר הבחירות תורגם לשפת הסימנים הישראלית בכאן 11 על ידי לי דן ומתורגמנים נוספים.

ערך מורחב – הכנסת העשרים ושתיים

נתונים עיקריים:^[84]

• מס' בעלי זכות בחירה: 6,394,030
• מס' מצביעים: 4,465,168 (המהווים אחוז הצבעה של 69.83%)
• מס' הקולות הכשרים: 4,436,806
• מס' הקולות הפסולים: 28,362
• אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 144,196
• קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: (2.86%) 126,704
• קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: (97.14%) 4,310,102
• מודד למנדט: 35,917

תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

רשימה				מושבים בכנסת			קולות
כינוי הרשימה		סימן	ראש הרשימה	מס'		±	מס'	אחוז		±
כחול לבן - בראשות בני גנץ ויאיר לפיד		פה	בני גנץ	33	33 / 120	2	1,151,214	25.95%		0.17
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה		מחל	בנימין נתניהו	32	32 / 120	7	1,113,617	25.10%		4.9
הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד		ודעם	איימן עודה	13	13 / 120	3	470,211	10.60%		חדש
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל		שס	אריה דרעי	9	9 / 120	1	330,199	7.44%		1.45
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן		ל	אביגדור ליברמן	8	8 / 120	3	310,154	6.99%		2.98
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה		ג	יעקב ליצמן	7	7 / 120	1	268,775	6.06%		0.28
ימינה בראשות איילת שקד הבית היהודי-האיחוד הלאומי-הימין החדש		טב	איילת שקד	7	7 / 120	2	260,655	5.87%		חדש
העבודה-גשר בראשות עמיר פרץ ואורלי לוי אבקסיס		אמת	עמיר פרץ	6	6 / 120		212,782	4.80%		חדש
המחנה הדמוקרטי בהנהגת הורוביץ, שפיר וברק		מרצ	ניצן הורוביץ	5	5 / 120	1	192,495	4.34%		חדש
אחוז החסימה: 3.25%
עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר		כף	איתמר בן-גביר	0		חדש	83,609	1.88%		חדש
צומת - התיישבות וחקלאות		זץ	משה גרין	0			14,805	0.33%		0.27
האחדות העממית - אלוחדה אלשעביה בראשות פרופ' אסעד גאנם		כי	סמיח אבראהים	0		חדש	5,946	0.13%		חדש
אדום לבן - לגליזציה לקנביס, שוויון לאתיופים, ערבים ומקופחים		יז	אבאי זאודה	0		חדש	4,358	0.10%		חדש
צדק בראשות אבי ילאו		צ	אבי ילאו	0		חדש	3,053	0.07%		חדש
רון קובי - הימין החילוני נלחמים בכפייה החרדית		רק	רון קובי	0		חדש	2,395	0.05%		חדש
כבוד ושוויון		נך	מחמד אלסייד	0		חדש	1,545	0.03%		חדש
זכויותינו בקולנו - לחיים בכבוד		ק	עינת קולמן	0			1,473	0.03%
הפיראטים - כי כולנו באותה סירה והכל אותו שייט		ףז	נועם כוזר	0			1,236	0.03%		0.01
עוצמה כלכלית קולם של העסקים בישראל		ז	אמיר דורות	0		חדש	1,193	0.03%		חדש
מתקדמת		נ	אולג רדקו	0		חדש	1,033	0.02%		חדש
קמ"ה - קידום מעמד הפרט		קץ	נועה בר[85]	0		חדש	994	0.02%		חדש
סדר חדש - לשינוי שיטת הבחירות		קך	אביטל אופק	0		חדש	928	0.02%		חדש
מפלגת הדמוקראטורה		זכ	דורון חכימי	0		חדש	736	0.02%		חדש
צפון		צן	עידן לב רן	0		חדש	725	0.02%		חדש
התנועה הנוצרית הליבראלית[86]		ינ	בשארה שליאן	0			610	0.01%
דעם - כלכלה ירוקה מדינה אחת		ץ	יואב גל טמיר	0			592	0.01%
כבוד האדם		יף	ארקדי פוגץ	0			542	0.01%
מפלגת הגוש התנכ"י		יק	דניס ליפקין	0			497	0.01%
מנהיגות חברתית		י	אילן משיחא יר-זנבר	0			434	0.01%
סה"כ				120			4,436,806	100%
בעלי זכות הצבעה			6,394,030	קולות כשרים				69.83%		1
רשימות המועמדים המלאות: רשימות המועמדים, הכינויים והאותיות שאושרו על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22
תוצאות הבחירות: תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-22

ב-10 באוקטובר 2019 הגישה סיעת יהדות התורה ערעור על תוצאות הבחירות, בטענה שהמנדט ה-32 שניתן לליכוד צריך לעבור לה.^[87]

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לכנסת העשרים ושתיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית
• אתר האינטרנט הרשמי של רשם המפלגות, בו מפורט מידע אודות רישומן של המפלגות במשרד המשפטים
• הודעה בדבר תוצאות הבחירות לכנסת ה־22, ילקוט הפרסומים 8454, התשע"ט, 25 בספטמבר 2019, עמ' 15078
• תוצאות האמת הרשמיות
• אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019
• פירוט של חישוב תוצאות הבחירות לכנסת ה-22, באתר מחשבון מנדטים
• יובל קרני, החשבונות הפיקטיביים בטוויטר והחריגות המופרזות: דו"ח המבקר על בחירות 2019, באתר ynet, 30 בנובמבר 2011