שלי ברקלי

ברקלי נולדה כרושל לוין בעיר ניו יורק. סבה וסבתה היגרו חסרי כל מסלוניקי ומרוסיה לארצות הברית ואיבדו את משפחתם בשואה. "לא היה להם כלום. לא כישרון ולא כסף. רק חלום של חיים טובים יותר". היא סיפרה בדינר השנתי של חב"ד וושינגטון והוסיפה כי פעם היה בלאס וגאס בית כנסת יהודי בודד, וכיום פועלים 28 בתי-כנסת^[1].

בבגרותה למדה באוניברסיטת נבדה, לאס וגאס, רכשה שם תואר במדע המדינה וכיהנה כנשיאת אגודת הסטודנטים. לאחר מכן היא המשיכה ללמוד באוניברסיטת סן דייגו וסיימה עם תואר במשפטים. ברקלי התמחתה במשפטים כמה שנים, בעיקר כחברה בוועד המשפטי של כמה בתי קזינו בלאס וגאס. היא כיהנה בבית המחוקקים של נבדה, בין 1982–1984 והייתה מעורבת בנושאים ציבוריים מקומיים. ברקלי גם מונתה סגנית יושב ראש מועצת האם לפרופסורים בכירים של אוניברסיטת נבדה, כשהיא מכהנת בעמדה זו מ-1990 ועד 1998.

ב-2012 רצה ברקלי לסנאט, אך הפסידה בבחירות הכלליות למועמד הרפובליקני דין הלר, על אף שברק אובמה זכה בנבדה באותן בחירות. בינואר 2013 סיימה את כהונתה בבית הנבחרים.

בשנת 1998 נבחרה ברקלי לראשונה לבית הנבחרים של ארצות הברית. היא כיהנה כחברה בוועדה לענייני חיילים משוחררים ובוועדה לדרכים ואמצעים. כנבחרת, ברקלי רואה את העדיפויות הראשונות שלה בלחימה על ביטוח בריאות בר מימון לכל האמריקנים, זכויות חיילים משוחררים ואנרגיה חלופית. היא גם התנגדה מאוד להשלכת פסולת גרעינית ברכס הרי יוקה בנבדה. היא חברה בקואליציה הדמוקרטית החדשה.

ברקלי ידועה כתומכת נלהבת של הסדרת ההימור המקוון. היא הייתה מהבודדים בקרב חברי הקונגרס שהתנגדו לתוספת לחוק אכיפת ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט 2006 בנושא אבטחת פורטים, שיזם הסנטור ביל פירסט.

ב-10 באוקטובר 2002, ברקלי נמנתה עם 81 הדמוקרטים בבית הנבחרים אשר הצביעו בעד ההסמכה לנשיא לפלוש ולפתוח במלחמת עיראק.

ועדות

ברקלי חברה בוועדות בית הנבחרים של ארצות הברית הבאות:

• ועדת הדרכים והאמצעים
  • תת-הוועדה לאבטחת הכנסה ודמי מזונות
  • תת-הוועדה לסחר
• הוועדה לענייני חיילים משוחררים
  • תת-הוועדה לנכי צבא ואירועי זיכרון
  • תת-הוועדה לבריאות

תפקידים נוספים בקונגרס

• צוות העבודה הדמוקרטי בנושא ישראל^[2]

שייכות לשדולות חברי קונגרס

שדולת חברי הקונגרס לעצירת נהיגה תחת השפעה (יושבת ראש משותפת), שדולת חברי הקונגרס למשחקי מזל (יושבת ראש משותפת), שדולת חברי הקונגרס לטאיוון (יושבת ראש משותפת), שדולת חברי הקונגרס למיחזור.

לאחר פרסומים כי ממשלת איראן יצאה עם מדיניות חדשה הדורשת לסמן את בגדיו של כל מי שאינו מוסלמי, הגיבה בחריפות, כבת למשפחה של ניצולי שואה, ואמרה: "להכריח יהודים לסמן את בגדיהם היא חזרה מצמררת לאותן פעולות מפחידות שדחפו את עליית השואה"^[3].

במהלך תביעתה של האומנית ממוזיאון אושוויץ, דינה באביט, נערה יהודייה מצ'כיה ששרדה את השואה עם אימה, עקב כך שהנאצי ד"ר יוזף מנגלה בחר בה לצייר דיוקנאות של צוענים שהיו כלואים במחנה ולתעד את תוצאות הניסויים הרפואיים שערך, ברקלי פנתה למשרד החוץ האמריקאי ודרשה לערב בעניין את שלטונות פולין^[4].

ברקלי העבירה פה אחד החלטה המגנה את ניסיונה של איראן ונשיאה מחמוד אחמדינז'אד להכחיש את השואה ואת מיליוני הקורבנות שלה, הן אלו שחיים ואלו שאינם בחיים בוועידה להכחשת השואה שהתקיימה בטהראן^[5].

במרץ 2008, ערכה ברקלי ביקור מיוחד בקהילה היהודית בקזחסטן, כדי לעמוד מקרוב על הליכי המשפט של יהודה זידנפלד, יהודי אזרח ארצות הברית שישב בכלא בקזחסטן. ברקלי הייתה מעורבת בתיק זה למעלה משנה וחצי^[6].

לברקלי רקורד של תמיכה עזה בישראל במהלך הקריה שלה בבית הנבחרים, והיא ביקרה במדינה במהלך כהונתה. היא הייתה חברה בצוות העבודה הדמוקרטי בנושא ישראל^[2] וביקרה בישראל 15 פעמים, כולל בשדרות ב-2007, במטרה לחוש מקרוב את מצוקת התושבים^[7]. ביוני 1999, עם סיום פרק הזמן שהקציב "חוק ירושלים", הקובע שעל הממשל האמריקאי להעביר את שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים בירתה, לא יאוחר מ-31 במאי 1999, אמרה ברקלי במליאת בית הנבחרים: "זה ציווי למסד עכשיו את האמונה האמריקנית שמשא ומתן ריאליסטי חייב להתבסס על העיקרון שירושלים היא בירתה הנצחית, הבלתי מחולקת של ישראל וחייבת להישאר מאוחדת לנצח. אם השגרירות תישאר בתל אביב, זה יעודד את הפלסטינים להתעקש בציפיות לא ריאליות בנוגע לירושלים".

באוגוסט 2001 היא ביקרה בישראל עם משלחת מחוקקים, כחברת ועדת יחסי החוץ של הבית, על רקע הפיגוע במסעדת סבארו והשמיעה איומים כלפי הסיוע האמריקאי לערפאת^[8]. באפריל 2002, הצביעה ברקלי בעד החלטה המביעה סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור והשוותה במליאה בין פיגועי 11 בספטמבר והמלחמה באפגניסטן לבין מה שעובר על הישראלים^[9].

בינואר 2006, מיד עם עליית החמאס לשלטון, קראה ל"לסיים את הסיוע האמריקני לרשות הפלסטינית עד שחמאס יתפרק מנשקו, יתנער מהטרור ויכיר בזכותה של ישראל להתקיים"^[10][11]. עם נאומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט בפני הקונגרס במאי אותה שנה, הייתה ברקלי מבין יוזמיה המקוריים של הצעת "חוק מניעת הטרור הפלסטיני", המטיל תנאים קשים לקבלת סיוע פלסטיני וחותך כל סיוע ישיר לרשות עקב עליית החמאס לשלטון^[12][13]. ב-20 ביולי של אותה שנה, אחרי חטיפת חיילי צה"ל בגבול הצפון, בתחילת מלחמת לבנון השנייה, ברקלי הצטרפה לחבריה מבית הנבחרים בתמיכה בחוק בית הנבחרים, המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל, מטיל את האחריות על חמאס וחזבאללה ומדינות החסות שלהן סוריה ואיראן^[14][15]

במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, חתמה ברקלי יחד עם 243 חברי קונגרס על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים^[16].

בינואר 2008, היא הייתה מביון יוזמי הצעת חוק דו מפלגתית של למעלה מחמישים חברי קונגרס החותרת לחסום עסקה לנשק אמריקני מתקדם לערב הסעודית בסך 20,000 מיליארד דולר^[17].

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלי ברקלי

• שלי ברקלי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

מהעיתונות הישראלית

• רוברט וקסלר על הימורים, הדמוקרטים ושלי ברקלי בנושא
• על בני אלון והצעת החוק של שלי ברקלי
• ברקלי לוחצת על בוש בנושא יהודים יוצאי מדינות ערב NFC