צ'כיה

באזור צ'כיה התקיימה התיישבות אנושית למן התקופה הפלאוליתית. במאה השלישית לפני הספירה התיישבו באזור שבטים קלטיים. בכתב העת Antiquity, פורסם ב-2023, כי נמצאו שרידים מסדנת הזכוכית הקדומה ביותר מלפני 2000 שנים באתר נמצ'יצה הנחשב אחד מאתרי ההתיישבות החשובים ביותר במאה ה-3-2 לפנה"ס, בתקופת לה טאן, בו היו מרכז ייצור, מסחר, מושב לאליטות ומרכז פולחני.^[5]

בין המאה ה-1 למאה ה-5 לספירה היגרו אליו שבטים גרמאניים.במהלך נדידת העמים הגדולה, בין המאה ה-5 למאה ה-7 לספירה, היגרו לאזור שבטים גרמאנים נוספים ולאחריהם עמים סלאבים. התיעוד המוקדם ביותר לממלכה סלאבית עצמאית, שכללה גם את שטחי צ'כיה, הוא מהמאה ה-7.

במאה ה-9 נכלל שטחה של צ'כיה בדוכסות מוראביה. שושלת פשמישל (אנ'), שראשיתה בנסיכות זעירה בסביבות פראג, השתלטה במהלך המאה התשיעית על בוהמיה, ולאחר קריסת דוכסות מוראביה נעשתה לכוח השליט בצ'כיה כולה. בוהמיה, שהפכה לממלכה במאה ה-12, נכללה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, אך נהנתה בימי הביניים ממעמד עצמאי למעשה. למן המאה ה-16, איבדה צ'כיה את מעמדה העצמאי בתוך האימפריה הרומית הקדושה, אשר הייתה מאוחר יותר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.

לאחר נפילת האימפריה במלחמת העולם הראשונה, נוצרה צ'כוסלובקיה כאיחוד בין השטחים הצ'כיים לשטחים הסלובקיים. צ'כיה, שבה שוכנת בירת המדינה המאוחדת פראג, הייתה הרכיב הדומיננטי בפדרציה מבחינה כלכלית ופוליטית. המיעוט הגרמני הגדול במדינה, שישב בעיקר בחבל הסודטים שבצפונה של צ'כיה, קיים יחסים מתוחים עם השלטון הצ'כוסלובקי. גרמניה הנאצית השתמשה במיעוט זה כתירוץ לפלישתה לחבל הסודטים בשנת 1938 וליתר חלקי צ'כוסלובקיה במרץ 1939. לאחר הפלישה הנאצית הפכה צ'כיה לפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה וניתנה תחת שליטה נאצית ישירה ודיכוי אכזרי, ואילו סלובקיה הייתה למדינת חסות נאצית. במלחמת העולם השנייה שחרר הצבא האדום את שטחי צ'כוסלובקיה מיד הנאצים, ולאחר תקופת מעבר קצרה כוֹננו בה הסובייטים שלטון קומוניסטי שהיה נאמן לברית המועצות. המשטר הקומוניסטי במדינה, אף שהיה חד-מפלגתי ומדכא, היה פחות נוקשה מאשר ברוב מדינות מזרח אירופה. בשנת 1968 הנהיג שליט צ'כוסלובקיה, אלכסנדר דובצ'ק, ליברליזציה חלקית במדינה, צמצם את הפגיעה בחופש העיתונות ובזכויות האזרח, שחרר חברי המפלגה שנאסרו או הוגלו במהלך השנים ואף החל במהלכי התקרבות למערב. צעדים אלה, שקיבלו את הכינוי "האביב של פראג", עוררו דאגה רבה במוסקבה. ב-20 באוגוסט 1968 נערכה הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ששמה קץ לליברליזציה והשליטה מחדש משטר קומוניסטי נאמן למוסקבה, תחת הנהגתו של גוסטב הוסאק.

בקיץ 1989, בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, הופל המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה ב"מהפכת הקטיפה" והמדינה שבה לדמוקרטיה. לאחר זמן קצר הפסיקה צ'כוסלובקיה להתקיים כמדינה אחת ובינואר 1993 נפרדה לשתי מדינות עצמאיות: הרפובליקה הצ'כית וסלובקיה. הרפובליקה הצ'כית שמרה לעצמה את ההמנון והדגל של צ'כוסלובקיה.

צ'כיה הצטרפה לארגון נאט"ו בשנת 1999 והפכה לחלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004.^[6]

צ'כיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. חוקת צ'כיה מגדירה את מבנה המשטר. נשיא צ'כיה מהווה את ראש המדינה, עם מספר סמכויות חשובות. על פי החוקה, יש לו הסמכות לפעול במספר תחומים שלביצוע שינויים בהם נדרשת חתימתו לצד חתימת ראש הממשלה. עם זאת, עיקר סמכויות השלטון מסורות בידי ראש הממשלה, הזקוק לאמון הפרלמנט.

הפרלמנט הצ'כי מורכב משני בתים. הבית העליון הוא הסנאט בן 81 החברים והבית התחתון הוא בית נבחרים שבו 200 מושבים. חברי הסנאט נבחרים במחוזות בחירה של נציג יחיד לתקופה של שש שנים ואילו חברי בית הנבחרים נבחרים לתקופה של ארבע שנים ב-14 מחוזות בחירה, החופפים למחוזות המנהליים של צ'כיה. שליש מחברי הסנאט עומדים לבחירה בכל שנתיים, בדומה לנוהג בסנאט של ארצות הברית.

אחוז החסימה בבחירות לבית הנבחרים עומד על 5%.

הבחירות האחרונות לבית התחתון התרחשו באוקטובר 2017 ותוצאותיהן:

• 78 מושבים — ANO
• המפלגה האזרחית הדמוקרטית — 25 מושבים
• מפלגת הפירטים — 22 מושבים
• חרות ודמוקרטיה ישירה — 22 מושבים
• המפלגה הקומוניסטית של בוהמיה ומוראביה — 15 מושבים
• המפלגה הסוציאל-דמוקרטית — 15 מושבים
• האיחוד הנוצרי והדמוקרטי — 10 מושבים
• טופ 09 — 7 מושבים
• ראשי עיר ועצמאים — 6 מושבים

בסנאט לעומת זאת יושבים נציגים של 20 מפלגות שונות. הסיעה הכי גדולה היא המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עם 25 מושבים מתוך 81.

ערך מורחב – יחסי ישראל–צ'כיה

בין מדינת ישראל וצ'כיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948, אשר החלו עם הכרתה של צ'כוסלובקיה במדינת ישראל, והמשיכו להתקיים ביתר שאת עם התפרקותה של צ'כוסלובקיה והפיכתה של צ'כיה למדינה עצמאית בתאריך 1 בינואר 1993. היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, ובהמשך עם צ'כיה, עברו שינויים גדולים במהלך השנים, כאשר מאז קבלת עצמאותה של צ'כיה בתחילת שנות ה-90 שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי מדיניות חוץ, כלכלה, מסחר ותרבות. בעיני ישראלים רבים, נכון לעשור השני של המאה ה-21 צ'כיה נחשבת לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל באירופה.^[7]

ביום ירושלים ה-50 (2017) הכיר הפרלמנט הצ'כי בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.

ערך מורחב – צבא צ'כיה

צ'כיה הצטרפה לנאט"ו ב-12 במרץ 1999.

הרפובליקה הצ'כית מורכבת מ-13 מחוזות (קראייה – kraje; יחיד: קראי – kraj), ועיר בירה אחת:

לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מפת מחוזות צ'כיה

1. קרלובי וארי
2. פלזן
3. אוסטי נד לבם
4. ליברץ
5. פראג
6. בוהמיה המרכזית
7. בוהמיה הדרומית
8. הראדץ קראלובה
9. פרדוביצה
10. ויסוצ'ינה
11. מורביה הדרומית
12. אולומואוץ
13. מורביה-שלזיה
14. זלין

הכלכלה הצ'כית נחשבת ליציבה והמצליחה מבין המדינות הפוסט-קומוניסטיות. היא התאוששה מהמיתון ומאז אמצע 1999 צמיחתה הובלה על ידי יצוא לאיחוד האירופי, במיוחד לגרמניה, והשקעת חוץ, בעוד הביקוש הפנימי התחדש. התמ"ג לנפש, נכון ל-2016 הוא $32,622, מעט מתחת לממוצע בכלכלות האירופאיות המובילות.

תעשייה, מחצבים וסחר חוץ

בצ'כיה כורים בממוצע שנתי 11 מיליון טון פחם, פחם חום בתפוקה של 66 מיליון טון בשנה, וכן מעט גז בישול ונפט לשימוש מקומי. כן כורים בצ'כיה נחושת, אבץ, עופרת, מגנזיום, כסף, ואף אנטימון. התעשיות העיקריות המיוצאות חוץ למדינה הן: ייצור פלדה, מכונות, ציוד תעשייתי, ציוד חקלאות, כלי רכב, כימיקלים, נשק וחומרי נפץ, מוצרי מזון, מוצרי חרסינה ועוד.

המדינה מייבאת בעיקר נפט, אלומיניום, ציוד אלקטרוני, מחשבים, ציוד תעשייתי ופלדה. המסחר מתנהל בעיקר עם המדינות: גרמניה, סלובקיה השכנה, איטליה, רוסיה, פולין, ושאר מדינות האיחוד האירופי.

כמו כן התיירות משמשת מקור חשוב להכנסותיה של המדינה, שכן מדי שנה פוקדים אותה למעלה מ-20 מיליון תיירים.

צ'כיה שוכנת ברובה בין קווי רוחב 48 ו-51 צפון, וקווי אורך 12 ו-19 מזרח.בוהמיה שבמערב היא עמק המנוקז על ידי הנהרות אלבה וולטאבה המוקף בהרים נמוכים, כמו רכס הסודטים, ששם נמצאת הפסגה הגבוהה במדינה – הר סניישקה (1,602 מ') mount snezka.

מוראביה, חלקה המזרחי של צ'כיה, אף הוא משופע גבעות. הוא מנוקז בעיקר על ידי נהר המורבה, שהוא יובל של הדנובה. כמו כן, הוא מנוקז על ידי יובלים של נהר האודר.

האוכלוסייה בצ'כיה הומוגנית למדי מבחינה אתנית, מרבית האוכלוסייה הם צ'כים (95%), על-פי מפקד מ-1980. במדינה קיימים מספר מיעוטים קטנים: סלובקים, גרמנים, צוענים, הונגרים, אוקראינים ופולנים, וכן מיעוט קטן של מהגרים מווייטנאם (כ-30,000).

חלק מתושבי מוראביה מגדירים את זהותם הלאומית כמוראבית, אך מרביתם רואים עצמם כצ'כים, ומתייחסים למוראביוּת כאל זהות אזורית ולא לאומית, ואל לשונם כדיאלקט של צ'כית ולא כשפה נפרדת. במפקד אוכלוסין משנת 2011 הגדירו עצמם כ-522,000 מן התושבים (כ-4.9% מכלל אוכלוסיית צ'כיה, וכשישית מאוכלוסיית מוראביה) כמוראבים מבחינה לאומית, עלייה קלה לעומת כ-380,000 שהגדירו עצמם כך ב-2001, אך ירידה לעומת 1.3 מיליון ב-1991. במפקד של 2011, 63% מתושבי צ'כיה הגדירו עצמם כצ'כים ו-26% לא הגדירו עצמם כשייכים לקבוצה כלשהי.

אחרי חלוקת צ'כוסלובקיה בשנת 1993, נותר מיעוט של סלובקים ברפובליקה הצ'כית והם מהווים כ-2% מכלל האוכלוסייה. הגבול בין צ'כיה לסלובקיה נותר פתוח למעבר חופשי לאזרחי צ'כוסלובקיה לשעבר.

ההתפלגות הדתית במדינה: 34.5% מהתושבים מגדירים עצמם חסרי דת. 10.5% קתולים, 1% פרוטסטנטים.

צ'כיה סבלה בעבר מגידול אוכלוסייה שלילי עקב שיעור ילודה שלילי (שנותר נמוך עד היום - 1.5 לאישה^[8]), אך עקב גלי ההגירה בעשור השני של המאה ה-21 המדינה חזרה לגידול אוכלוסייה חיובי. תוחלת החיים הממוצעת במדינה היא 79 שנים. 76 לגברים ו-82 לנשים.

השפה הרשמית במדינה היא השפה הצ'כית, והיא מכונה לפעמים גם "בוהמית". הצ'כית היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.

עיור

הערים הגדולות של צ'כיה אומדן רשמי מתאריך 26 במרץ 2021[אוכלוסין 1]
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
פראג ברנו
	1	פראג	פראג	1,301,432	11	זלין	זלין	74,178	אוסטרבה פלזן
	2	ברנו	מוראביה הדרומית	398,510	12	האבירוב	מוראביה-שלזיה	68,153
	3	אוסטרבה	מוראביה הדרומית	282,450	13	קלדנו	בוהמיה המרכזית	67,756
	4	פלזן	פלזן	174,007	14	מוסט	אוסטי נד לבם	61,306
	5	אולומואוץ	אולומואוץ	106,063	15	אופאבה	מוראביה-שלזיה	55,146
	6	ליברץ	ליברץ	104,340	16	פרידק-מיסטק	מוראביה-שלזיה	53,698
	7	צ'סקה בודייוביצה	בוהמיה הדרומית	95,664	17	ייהלבה	ויסוצ'ינה	50,523
	8	הראדץ קראלובה	הראדץ קראלובה	92,649	18	קרבינה	מוראביה-שלזיה	48,473
	9	אוסטי נד לבם	אוסטי נד לבם	89,713	19	טפליצה	אוסטי נד לבם	48,428
	10	פרדוביצה	פרדוביצה	89,619	20	דצ'ין	אוסטי נד לבם	46,337

• 
  חילופי משמרות בארמון הנשיא
• 
  ארמון הנשיאות בתוך מצודת פראג
• 
  קתדרלת ויטוס הקדוש בפראג

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: צ'כיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים צ'כיים
דיווחים בוויקיחדשות: תגית:צ'כיה
מדריך למטייל בוויקימסע: צ'כיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'כיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערי צ'כיה

• אתר האינטרנט הרשמי של צ'כיה (באנגלית)
• פורטל צ'כיה – הפורטל הרשמי
• הסנאט הצ'כי – האתר הרשמי
• צ'כיה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע פוליטי-חברתי על צ'כיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• תוצאות מפקד האוכלוסין של 2011 (באנגלית)
• נועה שניר, צ'כיה למשפחות, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בנובמבר 2018
• צ'כיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צ'כיה, דף שער בספרייה הלאומית