חיסון אסטרהזניקה נגד COVID-19

מועמד לחיסון נגד קורונה של אסטרהזניקה
(הופנה מהדף AZD1222)

AZD1222, הידוע גם בשם ChAdOx1 nCoV-19 וגם בשם Vaxzevria,[1] הוא חיסון נגד קורונה, שפותח על ידי אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרהזניקה. הוא ניתן באמצעות הזרקה תוך שרירית, תוך שימוש כווקטור של אדנווירוס משימפנזה בשם ChAdOx1.[2][3][4][5]

חיסון אסטרהזניקה נגד COVID-19
מזהים
מספר CAS2420395-83-9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המחקר נעשה על ידי מכון ג'נר של אוניברסיטת אוקספורד וקבוצת החיסונים באוקספורד. את הצוות מובילים שרה גילברט, אדריאן היל, אנדרו פולארד, תרזה למבה, סנדי דאגלס וקתרין גרין.[6][7]

בנובמבר 2020, עבר המועמד לחיסון לשלב III של המחקר הקליני.[8] בתחילת 2021 אושר החיסון בכמה מדינות ועל ידי הסוכנות האירופית לתרופות וארגון הבריאות העולמי.

פלטפורמת חיסונים

החיסון AZD1222 הוא וקטור אדנו-וירוס ללא יכולת שכפול, המכיל את רצף הקידוד המותאם לקודון באורך מלא של חלבון ספייק SARS-CoV-2 יחד עם רצף רקמת פלסמינוגן (tPA).[9]

החוקרים השתמשו בגנום SARS-CoV-2 מווהאן. אדנווירוס הקוף המתוקן אינו יכול לשכפל, ולכן אינו גורם להדבקה נוספת ובמקום זאת משמש כווקטור להעברת חלבון הספייק של SARS-CoV-2.[10]

החלבון S1 ספייק הוא חלבון חיצוני המאפשר לווירוס הקורונה מסוג SARS להיכנס לתאים דרך התחום האנזימטי של ACE2.[11] לאחר החיסון מיוצר חלבון דוקרן זה, המקדם את מערכת החיסון לתקוף את נגיף הקורונה אם הוא מאוחר יותר מדביק את הגוף.[12]

פיתוח

ביוני 2020 אישר המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות בארצות הברית (NIAID) כי השלב השלישי לבדיקת חיסונים פוטנציאליים שפותחו על ידי אוניברסיטת אוקספורד ואסטרה-זנקה יתחיל ביולי 2020.[13]

ביולי 2020, AstraZeneca חברה ל-IQVIA כדי להאיץ את הניסויים הקליניים בארצות הברית.[14] ב-31 באוגוסט 2020 הודיעה AstraZeneca כי החלה לרשום מבוגרים למחקרים בשלב מאוחר במימון אמריקאי, 30,000 מחוסנים.[15]

ב-8 בספטמבר 2020 הודיעה AstraZeneca על עצירה של ניסוי החיסונים בזמן שנחקרה תגובה שלילית אפשרית אצל משתתף בבריטניה.[16][17][18] ב-13 בספטמבר חזרו אסטרה-זנקה ואוניברסיטת אוקספורד לניסויים הקליניים בבריטניה לאחר שהרגולטורים הסיקו כי בטוח לעשות זאת.[19] AstraZeneca ספגה ביקורת על בטיחות החיסון לאחר חששות של מומחים שציינו את סירובה של החברה למסור פרטים על מחלות נוירולוגיות קשות בשני משתתפים שקיבלו את החיסון הניסוי בבריטניה.[20] בעוד שהניסוי התחדש בבריטניה, ברזיל, דרום אפריקה, יפן[21] והודו, הוא לא חודש בארצות הברית עד 23 באוקטובר 2020[22] בזמן שה-FDA חקר מחלה אצל חולה שהתעוררה בזמן הניסוי הקליני, על פי מזכיר מחלקת הבריאות ושירותי האנוש אלכס אזר.[23]

ב-15 באוקטובר 2020, ד"ר ז'ואאו פדרו פייטוזה, רופא בן 28 מריו דה ז'ניירו, ברזיל, שקיבל פלצבו במקום חיסון הבדיקה בניסוי קליני ב-AZD1222, נפטר מסיבוכי קורונה.[24][25][26] רשות הבריאות הברזילאית Anvisa הודיעה כי הניסוי יימשך בברזיל.[27]

ב-23 בנובמבר 2020, אוניברסיטת אוקספורד ואסטרה-זנקה הודיעו על תוצאות ביניים מניסויי שלב III המתמשכים של החיסון.[12] התעוררה ביקורת על השיטות הנהוגות בדו"ח, ששילבו תוצאות של 62% ו-90% מקבוצות שונות של נבדקים שקיבלו מינונים שונים כדי להגיע לנתון של 70%.[8][28][29] AstraZeneca הודיעה כי תבצע ניסוי גלובלי נוסף תוך שימוש במינון הנמוך יותר שהוביל לטענת יעילות של 90%.[30] הפרסום המלא של תוצאות הביניים הללו, מארבעה ניסויים מתמשכים, עיוורים, אקראיים, מבוקרים, ב-8 בדצמבר 2020, הבהיר דיווחים אלה.[31] בקבוצה שקיבלה את החיסון הפעיל למעלה מ-21 יום קודם לכן, לא היו אשפוזים או מחלות קשות, בניגוד לאלה שקיבלו את חיסון הביקורת. תופעות לוואי חמורות היו מאוזנות בין זרועות הפעילות והשליטה במחקרים. נבדק אחד פיתח מיאליטיס רוחבית 14 יום לאחר שקיבל את הגברת החיסון הפעיל, ואירועים אחרים התרחשו בקבוצת הביקורת.

ב-11 בדצמבר 2020, AstraZeneca הודיעה כי תבדוק עם מכון המחקר הרוסי "גאמליה" האם ניתן לשלב את שני החיסונים שלהם המבוססים על האדנו-וירוס, AZD1222 ו-Gam-COVID-Vac, כדי להעניק רמות הגנה משופרות. ניסויים קליניים צפויים להתחיל ברוסיה לפני סוף שנת 2020.[32][33]

בפברואר 2021, המפתחים פרסמו מחקר לפיו החיסון אינו רק מגן מפני הדבקה תסמינית, אלא גם מפחית הדבקה בצורה משמעותית (67%). המחקר שטרם עבר ביקורת עמיתים, היה המחקר הראשון שמוכיח צמצום בהדבקה בעקבות חיסון נגד COVID-19.[34]

תופעות לוואי

תופעות הלוואי השכיחות ביותר שהופיעו בניסויים הקליניים היו בדרך כלל תופעות לוואי קלות או בינוניות ועברו תוך מספר ימים לאחר החיסון. בין תופעות הלוואי הידועות ישנן הקאות, שלשולים, חום, נפיחות, אדמומיות באזור ההזרקה ורמות נמוכות של טסיות דם אשר נצפו אצל פחות מ-1 מכל 10 אנשים. בלוטות לימפה מוגדלות, ירידה בתיאבון, סחרחורת, ישנוניות, הזעה, כאבי בטן, גירוד ופריחה התרחשו בפחות מ-1 מתוך 100 אנשים.[35]

סיכון מוגבר לפקקת נדירה שעלולה להיות קטלנית עם תסמונת תרומבוציטופניה (TTS) נקשר בעיקר אצל נשים צעירות יותר של מקבלי החיסון. אנפילקסיס ותגובות אלרגיות אחרות הן תופעות לוואי ידועות של החיסון וסוכנות התרופות האירופית (EMA) מצאה 41 מקרים של אנפילקסיס מתוך כ-5 מיליון חיסונים בבריטניה.

גם תסמונת דליפה נימית היא תופעת לוואי אפשרית של החיסון. וסוכנות התרופות האירופית (EMA) רשמה את תסמונת Guillain-Barré כתופעת לוואי נדירה מאוד של החיסון והוסיפה אזהרה בפרטי המוצר.

תופעות לוואי נוספות כוללות טינטון (צלצול מתמשך באוזניים), פרסתזיה (תחושה חריגה בעור, כגון עקצוץ או תחושת זחילה), והיפו-אסתזיה (ירידה בתחושה או רגישות, במיוחד בעור)

אישור

ב-27 בנובמבר 2020 ביקשה ממשלת בריטניה מהסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (Medicines and Healthcare products Regulatory Agency) להעריך את יעילות חיסון AZD1222 לצורך אספקה זמנית.[36] כעבור חודש, אושר.[37] בינואר 2021 אושר על ידי מדינות נוספות ועל ידי הסוכנות האירופית לתרופות ובפברואר על ידי ארגון הבריאות העולמי.[38][39]

בגרמניה, צרפת ואחרות אושר החיסון למי שמתחת לגיל 65.[40][41] מאוחר יותר בפברואר, הממשל והרשויות הרגולטוריות באוסטרליה (16 בפברואר 2021) ובקנדה (26 בפברואר 2021) העניקו אישור חירום לשימוש בחיסון (באוסטרליה הוא הפך לקבוע במהלך 2021).

ייצור ואספקה

החיסון יציב בטמפרטורות המקרר ומחירו נע בין 3 ל-4 דולר למנה.[42] על פי סגן נשיא AstraZeneca לתפעול וטכנולוגיית מידע, פם צ'נג, לחברה יהיו סביב 200 מיליון מנות מוכנות ברחבי העולם עד סוף 2020 ויכולת לייצר 100 עד 200 מיליון מנות בחודש לאחר הגדלת הייצור.[8]

ביוני 2020, בנוסף להעברת 100 מיליון מנות לרשות ה-NHS בבריטניה, לצורך תוכנית החיסון שלהם,[43] אסטרה-זנקה וחברת BioSolutions Emergent חתמו על עסקה של 87 מיליון דולר לייצור מינונים של החיסון במיוחד לשוק האמריקאי. העסקה הייתה חלק מיוזמת מבצע מהירות שיא של ממשל טראמפ לפיתוח וייצור של חיסונים ממוקדים במהירות לפני סוף 2020.[44] חברת קטלנט תהיה אחראית על תהליך הגימור והאריזה.[45]

ביוני 2020, AzstraZeneca ומכון הסרום ההודי (SII) הגיעו להסכם רישוי לאספקת מיליארד מנות של חיסון מאוניברסיטת אוקספורד למדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה, כולל הודו.[46][47]

ב-13 ביוני 2020 חתמה אסטרה-זנקה על חוזה עם הברית האירופית לחיסונים כוללניים, קבוצה שהוקמה על ידי צרפת, גרמניה, איטליה והולנד, לספק עד 400 מיליון מנות לכל המדינות החברות באיחוד האירופי.[48][49][50] באוגוסט 2020 הסכימה אסטרה-זנקה לספק 300 מיליון מנות לארצות הברית תמורת 1.2 מיליארד דולר, מה שמרמז עלות של 4 דולר למנה. דובר AstraZeneca אמר שהמימון מכסה גם פיתוח ובדיקות קליניות.[51]

באוקטובר 2020 חתמה שווייץ על הסכם עם AstraZeneca להזמנה מראש של עד 5.3 מיליון מנות.[52][53] בדצמבר 2020, R-Pharm ומרכז גאמליה חתמו על מזכר הבנות עם AstraZeneca לשיתוף פעולה בנושא פיתוח החיסון לקורונה ועריכת ניסויים משותפים בחיסון הבריטי ובחיסון הרוסי.[54]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים