M62

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-7 ביוני 1771, אך רק 8 שנים מאוחר יותר, לאחר תצפית נוספת שכללה רישום מדויק של מיקומו הוא הוכנס לקטלוג מסיה, שם תואר כערפילית יפהפייה דומה לשביט קטן עם מרכז בהיר מוקף בזוהר עמום. בשנת 1814 גילה האסטרונום ויליאם הרשל שזהו צביר כוכבים וציין שהוא נראה כמיניאטורה של M3.

בהירות נראיתו של הצביר היא מדרגה 7.4 כך שהוא עמום יחסית, בעיקר ביחס לצבירים M10 ו-M12 הנמצאים באותה קבוצת כוכבים ומרשימים בהרבה ודומה ל-M14 ול-M9. ניתן להבחין בו רק באמצעות משקפת איכותית או טלסקופ ועל מנת לצפות בכוכבי הצביר, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 15, יש צורך בטלסקופ מקצועי. בשל עמימותו קשה לאתר אותו, הוא נמצא על הגבול עם קבוצת הכוכבים עקרב מעט פחות מ-5 מעלות צפון-צפון-מזרח לכוכב ε בעקרב, כ-8 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לאנטארס וכ-10 מעלות מצפון-מערב לשאולה. מעט פחות מ-4 מעלות מצפון לו, נמצא הצביר הכדורי M19.

צורתו של M62 א-סימטרית, חלקו הבהיר והצפוף ביותר לא נמצא במרכז הצביר אלא נוטה לכיוון דרום מזרח. הסיבה לעיוות זה בצורתו של הצביר היא קרבתו היחסית למרכז הגלקסיה, כ-6,100 שנות אור בלבד, כך שהוא מושפע מכוחות גאות חזקים. קוטרו של M62 הוא כ-100 שנות אור ומסתו מוערכת בכ-1.2 מיליון מסות שמש מרחקו ממערכת השמש הוא כ-22,500 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-15 דקות קשת – כמחצית קוטרו של הירח המלא. בצביר התגלו בו כ-90 כוכבים משתנים, רובם מסוג משתני RR בנבל. עוצמת ההארה הכוללת של הצביר היא פי 45,000 מעוצמת ההארה של השמש והספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F9. בצביר התגלו מקורות רבים יחסית של קרינת רנטגן, ככל הנראה מדובר בזוגות כוכבים שקרובים מאוד זה לזה.

מדיה וקבצים בנושא M62 בוויקישיתוף

• M62 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M62, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים