מבוסס על | The Plague Dogs |
---|---|
בימוי | מרטין רוזן |
הופק בידי | מרטין רוזן |
תסריט | מרטין רוזן |
עריכה | ריצ'רד הרקנס |
שחקנים ראשיים | ג'ון הארט, כריסטופר בנג'מין, ג'יימס בולאם, נייג'ל הות'ורן, וורן מיטשל, ברנרד הפטון |
מדבבים | ג'ון הרט |
מוזיקה | פטריק גלסון |
אנימטור | Retta Scott |
מדינה | הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
חברת הפקה | יונייטד ארטיסטס |
חברה מפיצה | Splendor Films |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | אוקטובר 1982 |
משך הקרנה | 103 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט מונפש מסורתית, סרט דרמה, סרט הרפתקאות |
הכנסות באתר מוג'ו | plaguedogs |
דף הסרט ב־IMDb | |
מנוסת הכלבים[1] (באנגלית: The Plague Dogs) הוא סרט אנימציה בריטי טרגי מ-1982 המבוסס על ספרו של ריצ'רד אדמס (הידוע בתור כותב "גבעת ווטרשיפ") היוצא נגד ניסויים בבעלי חיים. הסרט הוא מבין הסרטים המאוירים המעטים שלא מיועדים לילדים במערב ובממלכה המאוחדת בפרט. ביחד עם "גבעת ווטרשיפ", הסרט זכה למעמד של סרט פולחן[2][3], מעמד שלא הרבה זכו לו במדיום האנימציה.
רוף וסניטר, שני כלבי מעבדה שעוברים סדרה של ניסויים אכזריים, מצליחים יום אחד לברוח ממכון הניסויים שבו הם שהו. הם מנסים להסתדר ולהסתגל לחיים מחוץ למעבדה. אך שרשרת של תאונות וקשיים, המחלות הגופניות והנפשיות שהם שארית מציקה מהעבר, הזכרונות מהבעלים, והשלטונות שמתברר ששני הכלבים "חשובים" להם, מכריעים אותם לבסוף.
ישנם הרבה הבדלים בין סוף הסיפור כפי שריצ'רד אדמס כתב אותו לבין סוף הסרט. הבולט מביניהם הוא שבסרט הכלבים כנראה לא שורדים, למרות שבמהדורה הבריטית מראים אותם טובעים במרחק, דבר שקוצץ בגרסאות ה-DVD האמריקאיות. הספר נגמר באותה צורה אך עם מספר תוספות של אחרית דבר שפורסמו במהדורות הבאות. לפי תוספות אלה, זוג הכלבים ניצל ומוחזר לבעליו המקורי ששרד. עוד בסרט נראה קוף בתוך מכל פלדה ולא ברור מה קורה איתו, הכוונה כנראה לניסויים של הפסיכולוג הארי הארלו בתוך "בור הייאוש", הספר רומז או מזכיר במפורש עוד הרבה ניסויים כאלה.
שיר הסיום, "זמן גאות ושפל", הולחן ובוצע על ידי אלן פרייס.השיר ודיאלוגים מסוימים מהסרט עברו סימפול על ידי להקת האינדסטריאל הידועה סקיני פאפי לצורך שירם "מבדק" (Testure).