העולם המערבי
| ערך מחפש מקורות | |
העולם המערבי או "המערב" הוא מושג המשמש במדע המדינה, ביחסים הבינלאומיים, בתרבות ובכלכלה לאפיון חלקים מהעולם, שלהם מכנים משותפים כלשהם בתחומים אלו. הגדרתו המדויקת של המושג משתנה לפי ההקשר, ומדינה יכולה להיכלל בו רק בהקשרים מסוימים אך לא באחרים. בהקשר התרבותי מציין המושג את המדינות שתרבותן התפתחה מתוך תרבות מערב אירופה, ובאופן רחב זו שהתפתחה, ושואבת, מתרבות יוון העתיקה. בהקשר הכלכלי והפוליטי מציין המושג מדינות דמוקרטיות בעלות כלכלה מפותחת וקפיטליסטית או סוציאל-דמוקרטית. בנוסף על כך, בהיבט החברתי והתרבותי, מדינות מוגדרות מערביות כאשר הן מקיימות בתוכן רף מסוים של זכויות אדם.
מיהו מערבי
ככל שגוון הצבע בהיר יותר, כך המדינות מפותחות פחות.
ניתן לראות מתאם ברור בין המדינות שנחשבות כיום למדינות המערביות לבין מדד הפיתוח האנושי שלהן.
התנאים להכלתה של מדינה בהגדרה "מדינה מערבית" משתנים לפי התקופה בהיסטוריה ולעיתים גם לפי המתבונן אך באופן עקרוני לפי הפיתוח והמודרניות של המדינה. בתקופת המלחמה הקרה ציין המושג את בעלות בריתה העיקריות של ארצות הברית (כולל אלה שלא היו דמוקרטיות). במקרים רבים המונח בא לציין, בפשטות, הבחנה מהעולם השלישי וארצות מתפתחות.
מבחינה דמוגרפית רוב בני העולם המערבי הם ממוצא אירופי ומשתייכים לדת הנוצרית.
נהוג לומר כי התרבות המערבית כוללת את מדינות:[1] ארצות הברית, קנדה, הממלכה המאוחדת, מדינות האיחוד האירופי, נורווגיה, איסלנד, שווייץ, אוסטרליה וניו זילנד. הגדרה רחבה יותר תכלול גם את ישראל, יפן, סינגפור, קוריאה הדרומית, טאיוואן, הונג קונג ומקאו באסיה,[2] בעיקר מטעמים כלכליים כמדינות שאימצו אורח חיים מודרני, וזאת למרות שאינן חלק מהמערב התרבותי באופן היסטורי.
בעשורים האחרונים של המאה ה-20 התקיים עימות בין העולם המערבי לישויות כברית המועצות וגרורותיה בעולם (מזרח אירופה, וייטנאם וקובה), העולם השלישי (מדינות עניות באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית) והעולם המוסלמי. אחדים מעימותים אלה נמשכים גם במאה ה-21. כחלק מהתהליך שהחל בהתפרקות ברית המועצות ולאחר שעברו תהפוכות ורפורמות, והצטרפו לאיחוד האירופי בראשיתה של המאה ה-21, כמה ממדינות מזרח אירופה, ובראשן פולין וצ'כיה (אך גם אסטוניה וסלובניה), הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערב.
המערב כציוויליזציה
לדעתו של החוקר סמואל הנטינגטון, המערב כולל את האומות הנוצריות הקתוליות-פרוטסטנטיות, והוא ציוויליזציה בפני עצמה. על פי הגדרה זו, המערב אינו כולל את יפן (אותה הוא מחשיב כציוויליזציה בפני עצמה) ואת העמים האירופיים האורתודוקסיים, ובכללם יוון. מצד שני, הוא מכליל בציוויליזציה זו, כשחקניות משנה, את מדינות אמריקה הדרומית הקתוליות בעיקרן, ואת אוסטרליה וניו זילנד, חרף ריחוקן הגאוגרפי מרוב שאר ארצות המערב. ציוויליזציה זו עומדת לדעתו בקונפליקט עם הציוויליזציה הסינית, הכוללת את סין וגרורותיה במזרח אסיה, הציוויליזציה האורתודוקסית שבמרכזה רוסיה, והציוויליזציה המוסלמית. לדעתו של הנטיגטון, ניסיונה של אוסטרליה להשתלב במרחב האסיאתי הקרוב אליה נדון לכישלון, משום שמדובר בשתי ציוויליזציות נפרדות. הנטינגטון פרסם תאוריה זו במאמרו "התנגשות הציביליזציות", ומאוחר יותר בספר באותו שם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ניל פרגוסון, ציוויליזציה: המערב וכל השאר, תל אביב: עם עובד, 2013.(הספר בקטלוג ULI)
