קוניאקי קויסו

קויסו נולד באוצונומיה במחוז טוצ'יגי, לאב שוטר ממשפחת סמוראי. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הקיסרית ב-1900 והמשיך בלימודיו במכללת המטה של הצבא. במלחמת רוסיה–יפן שירת כקצין מטה ובהמשך כמפקד פלוגה. הוא סיים את המלחמה בדרגת סרן. בסוף 1910 שב לאקדמיה הצבאית הקיסרית כמדריך. בשנת 1912 הוצב בצבא קוואנטונג ובאוגוסט 1914 קודם למפקד גדוד. ביוני 1922 נשלח כנספח צבאי לאירופה. באוגוסט 1923 מונה למפקד הדיוויזיה ה-51 של הצבא היפני. בדצמבר 1926 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל.

הקריירה של קויסו המריאה במהירות בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, כאשר החזיק במגוון תפקידים צבאיים וממשלתיים חשובים, ובהם ראש לשכת הניוד של משרד המלחמה (1929-1930), ראש לשכת עניינים צבאיים של משרד המלחמה (1930-1931), סגן שר המלחמה (1932), ראש צבא קוואנטונג במנצ'וריה (1932-1934), ושר לענייני חוץ (1939-1940). באוגוסט 1940 היו שליח מיוחד לענייני אינדונזיה^[1]. קויסו כיהן בתפקיד המושל הכללי של קוריאה משנת 1942 עד שנת 1944, שם רכש את הכינוי "הטיגריס של קוריאה," לאו דווקא בשל אופיו אלא בשל מראהו.

ב-1944, עם נפילת של ממשלתו הידקי טוג'ו, נבחר קויסו למלא את תפקיד ראש ממשלת יפן^[2] למרות התחרות הקשה מצד אנשי צבא ותיקים. בזמן כהונתו הובסו הכוחות היפניים פעמים רבות על ידי כוחות צבא ארצות הברית. למשך זמן מה, שקל קויסו להשלים עם בעלות הברית, אך הוא לא הצליח למצוא נוסחה להסכם שתשביע את רצון שני הצדדים. הלחימה נמשכה, וקויסו ניסה להרחיב את כוחו בהשתלטות על תפקיד שר המלחמה, אך נכשל בכך מפני ששמו היה רשום ברשימה של גנרלים לא פעילים. קויסו התפטר באפריל 1945 כאשר כוחות ארצות הברית כבשו את אוקינאווה^[3]. לאחר המלחמה הוא נתפס על ידי בעלות הברית ונשפט על ידי בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק על פשעי מלחמה. הוא נמצא אשם ונידון למאסר עולם.

קויסו נפטר בשנת 1950 בזמן שריצה את עונשו.

מדיה וקבצים בנושא קוניאקי קויסו בוויקישיתוף

• קוניאקי קויסו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)