יפנית
יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה: ,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות. יפנית היא שפת האם העשירית המדוברת בעולם. יפנית שייכת למשפחת השפות היפניות. קשרים עם שפות אחרות הוצעו במהלך השנים על ידי בלשנים, אולם אף אחד מהם לא התקבל גלובלית. על פי התפיסה הפילוסופית היפנית הידועה בשם ניהונג'ינרון, בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם.
 | |
| מדינות | יפן, גואם, הוואי, איי מרשל, פלאו וטייואן |
|---|---|
| אזורים | מזרח אסיה ואוקיאניה |
| דוברים | 127 מיליון |
| שפת אם | 125 מיליון |
| כתב | קאנג'י, קאטאקאנה, קאנה, היראגאנה  |
| משפחה | שפות לא מסווגות
|
| לאום |  יפן |
| מוסד | הממשל היפני |
| קוד שפה | ja |
| קוד ISO 639-1 | ja |
| קוד ISO 639-2 | jpn |
| קוד ISO 639-3 | jpn |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
היפנית היא שפה צירופית, הניכרת במערכת של תוארי כבוד סבוכים המשקפים את הטבע ההיררכי של החברה היפנית. כל זאת בעזרת תבניות פעלים ואוצר מילים מסוים המציין את הסטטוס החברתי היחסי של הדובר, המאזין, והאדם המוזכר בשיחה.באופן יחסי, בשפה יש מבחר צלילים קטן, ומערכת עלרוד לקסיקאלית משמעותית.
השפעת שפות אחרות
חלק ניכר מאוצר המילים ביפנית נלקח משפות אחרות: כ-70% מאוצר המילים בשימוש היום שאול מהשפה הסינית, או נוצר ביפן בהשראת השפה הסינית, מאז המאה ה-5 לפנה"ס. כתוצאה מיחסי המסחר המיוחדים בין יפן לפורטוגל המוקדמת, במאה ה-16, ולאחר מכן עם הולנד במאה ה-17, פורטוגזית והולנדית גם השאירו חותמן במספר מילים. בתחילת המאה ה-19 המאוחרת, עם פתיחת גבולותיה למדינות המערב, שאבה לתוכה היפנית מספר רב של מילים אירופאיות, כאשר הרוב הסוחף היה מאנגלית.
למעשה, בשל העובדה שיפן הייתה מבודלת למעל מאתיים שנה, נוצר פער משמעותי באוצר המילים בהשוואה ללשונות אירופה. החל מתקופת מייג'י, חודשו מילים רבות ללקסיקון בהשראת תבניות קיימות במילים שאולות מסינית.
| עברית | תעתיק | מילולית | יפנית |
|---|---|---|---|
| מהפכה | kakumei | גורל עורות[1] | 革命 |
| דמוקרטיה | minshu | שליטת העם | 民主 |
| בינלאומי | kokusai | קצה המדינה | 國際 |
| בנק | ginkō | חברת כספים | 銀行 |
| פילוסופיה | tetsugaku | תורת חכמים | 哲學 |
| פיזיקה | butsuri | הגיון הדברים | 物理 |
| אידיאולוגיה | shugi | מוּסר ראשי | 主義 |
| טלפון | denwa | שיחה חשמלית | 電話 |
| בית חולים | byōin | מוסד חולים | 病院 |
| מודעה | kōkoku | גילוי רחב | 廣告 |
חלק לא מבוטל מהמילים שחודשו ביפנית נכנסו גם לשפות אזוריות נוספות, כולל סינית מנדרינית (בהגייתן המקבילה לסימניות הסיניות).
הגיית השפה
כל התנועות ביפנית הן פשוטות, ואין בה דו-תנועות. ביפנית חמש תנועות. אורך התנועה הוא פונמי, כך שלכל אחת מהתנועות יש גרסה קצרה ומוארכת.
לחלק מהעיצורים ביפנית יש מספר אלופונים, מה שיוצר רושם של מבחר צלילים רחב. חלק מהאלופונים הללו הפכו מאז לפונמיים. לדוגמה, ביפנית, עד וכולל המחצית הראשונה של המאה ה-20, הרצף הפונמי /ti/ היה מבוטא במגע עם החך והוכר פונטית כ-[tɕi]; נשמע כ-(chi) בקירוב. בימינו, קיימת הבחנה בין הפונמות /ti/ ו-/tɕi/, כמו במילים [tiː] ("תה בסגנון מערבי") ו- [tɕii/chii] ("סטטוס חברתי"). צליל האות R בשפה היפנית ייחודי. הוא נשמע לדוברי האנגלית כמשהו בין L ו-R, ולעיתים גם D. לדוברי העברית הוא דומה מאוד לרי"ש המתגלגלת.
המבנים ההברתי וההגאי פשוטים מאוד. איגוד העיצורים היחידי המותר בהברה כולל תת-קבוצה אחת של העיצור, בתוספת /ｊ/. סוג כזה של איגוד מופיע רק בפתיחה. מלבד זאת, איגוד עיצורים בהברות מתאפשר כל עוד שני עיצורים אפיים עוקבים אחר עיצור הומורגני. משך העיצור גם הוא פונמי.
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | מכתשי ־חכי | בתר־ מכתשי | מכתשי | דו־ שפתי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ɴ | n | m | |||||||||||||
| סותם | ɡ | k | d | t | b | p | ||||||||||
| מחוכך | [ʥ | ʨ] | [ʦ] | |||||||||||||
| חוכך | h | [ç] | [ʑ | ɕ] | z | s | [β | ɸ] | ||||||||
| מקורב | w | j | ||||||||||||||
| מקיש | r | |||||||||||||||
* אלופוני /t/ לפני /u i/ בהתאמה | ||||||||||||||||
דקדוק
ערך מורחב – דקדוק יפני
יפנית היא שפה מוטה. סדר המשפט ביפנית הוא SOV (נושא-מושא-נשוא) - הנשוא חייב לבוא בסוף המשפט. לשם השוואה, עברית היא שפת SVO (נושא-נשוא-מושא) במקרה הכללי, ואילו הסדר גמיש למדי וניתן לשינוי.
סדר הלוואים בשפה היפנית הוא מן הטפל לעיקר (לוואי קודם למילה אותה הוא מתאר).
ביפנית, נושא המשפט לרוב מושמט אם הוא ברור מתוך ההקשר. ציון פעולה ללא נושא כמעט תמיד אומרת שנושא המשפט הוא האדם שאומר אותו. למשל, משמעות המילה טאבטא (食べた) היא "אכל" ללא ציון שם גוף, ועל כן נניח שהדובר מתייחס לעצמו ("אני אכלתי").
פועל יחיד יכול להוות משפט שלם. לדוגמה: "קאטּה" (katta), "[אני/אתה/הוא...] קנה [את זה]". גם שם תואר יכול להוות משפט שלם: "אוּראיאמאשי" (羨ましい) "[אני] מקנא/ת [בך]".
מלבד השמטת שמות גוף, נהוג לעיתים להשמיט גם את מושא המשפט ומילות שייכות תלוי בהקשר.
לצורך הדגמה, נניח שברצוננו לציין כי שיער ראשנו ארוך. נאמר: "וואטאשי נו קאמי גא נאגאיי" (私の髪が長い, 'השיער שלי ארוך') כדי לציין עובדה חדשה במהלך השיחה. עם זאת, אילו נשאלנו 'תנו דוגמה לדבר ארוך שברשותכם', נענה: "קאמי גא נאגאיי" (髪が長い, 'השיער הוא ארוך') כיוון ששייכות הנושא כבר מצוינת בשאלה. ואילו נשאלנו 'האם השיער (שלך/שלכם) ארוך?", נענה: "נאגאיי" (長い, 'ארוך'), או פשוט "האיי" (はい, 'כן').
מערכת הכתב
השפה היפנית נכתבת בשילוב של שלוש מערכות כתב: סימניות (אותיות) סיניות מותאמות הנקראות ביפנית קאנג'י (kanji - 漢字), ושני כתבים פונטיים שנוצרו מאותיות סיניות מותאמות. הם נקראים היראגאנה (hiragana - 平仮名) וקאטאקאנה (katakana - 片仮名).בהיראגאנה נעשה שימוש נרחב ביותר בכתיבת השפה למטרות שונות, ביניהן הטיית פעלים, כתיבת מילות קישור ויחס, והוראת יפנית לילדים.בקאטאקאנה משתמשים בעיקר בשביל לכתוב מילים או שמות שמקורם אינו בשפה היפנית.ביפנית המודרנית נעשה שימוש לעיתים קרובות גם באלפבית הלטיני רומאג'י (rōmaji - ローマ字), בעיקר לשמות של חברות, לוגואים, פרסומות והקלדת טקסט יפני אל תוך המחשב.ספרות מערביות בדרך כלל משמשות כספרות, אך גם ספרות יפניות הנכתבות בקאנג'י הן שגרתיות.
מספר ההברות הקיימות ביפנית מוגבל, כך שכל הברה בשפה מכילה תנועה אחת בלבד ועד עיצור אחד. כל אות, הנקראת ביפנית קאנה (kana 仮名), מסמנת הברה אחת. כל סימנית יכולה לסמן הברה אחת או יותר. לכל אות וסימנית יש סדר בו נכתבים הקווים השונים וישנו כיוון נכון בו צריך לכתוב את הקווים.
נכון להיום, מספר הקאנג'י שעל יפני ממוצע לזכור על מנת לדעת לקרוא ברמה גבוהה עומד על כ-2,136 סימניות, לפי הגדרת משרד החינוך היפני ברשימת הסימניות השגרתיות הרשמית. תלמיד כיתה א' אמור לשנן כ-80 סימניות בנוסף לשתי מערכות הכתב הפונטיות. עד סוף כיתה ו' ידע התלמיד לקרוא ולכתוב כ-1,026 סימניות מתוך הרשימה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר ללימוד יפנית בעברית
- אתר נוסף ללימוד יפנית בעברית
- היבטים תרבותיים בשפה היפנית:
דנה פאר, כשאת לא אומרת לא, באתר ynet, 9 ביוני 2008 - היראגאנה קאטאקאנה מחברת
- Teach Yourself Japanese - אתר חינמי ללימוד יפנית (באנגלית)
- Learn Japanese - Free Japanese Lessons! - אתר חינמי נוסף ללימוד יפנית (באנגלית)
- וושינגטון פוסט, על השפות המדוברות בעולם
- הסבר על הכתב היפני
- topic/Modern-Japanese-language יפנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה יפנית, דף שער בספרייה הלאומית
