אברהם חמרה

חמרה נולד בדמשק שבסוריה בשנת 1943. בשנת 1961 מונה למורה בבית הספר היהודי ובשנת 1963 מונה למנהלו של בית הספר. בשנת 1970 נבחר כחבר בוועד הקהילה. בשנת 1972 מונה לסגן הרב הראשי, נסים נדבו הכהן. בשנת 1976 נבחר לרבה של הקהילה, בשנים האחרונות לשהותו בסוריה היה גם נשיא הקהילה, משרות בהן החזיק רשמית עד שעלה לישראל.

למד אצל הרב שאול מנגיד, שהיה רב ומורה בבית הספר 'תלמוד תורה'. על כך סיפר, "לא הייתה בסוריה ישיבה כמו במדינת ישראל או בניו-יורק. בעצם לא היו בסוריה ישיבות. הלימודים לא התנהלו כלימודי יהדות, הם התקיימו במסגרת השעות שהוקדשו לתפילה. "למדתי אצל הרב שאול מנג'ד בביתו שנים רבות. למדנו הלכות ב'שולחן ערוך' בעיקר את 'אורח חיים' ואת 'אבן העזר', עיינו גם בתלמוד, במסכתות כמו ברכות, קידושין, שבת, הקשורות לענייני הלכה הנוהגים בכל ימות השנה."^[1]

בשנות ה-80 של המאה ה-20 יצר הרב חמרה קשר עם הג'וינט וארגונים נוספים והעלה לשיח הציבורי את נושא עלייתם של יהודי סוריה לישראל. גם בסוריה פעל הרב חמרה מול הנשיא חאפז אל אסד כדי שיאפשר לבני הקהילה לעלות לישראל. לבסוף, אישר הנשיא ליהודי סוריה לצאת לכל מדינות העולם פרט לישראל, בהנחה שמצבם הכלכלי הטוב יחזיר אותם בשלב כלשהו לארץ מולדתם. הם עברו לארצות הברית, ומשם חלקם עלו ארצה.

עם עלייתו לישראל בשנת 1994 השתכן בחולון, שם מונה לרב במועצה הדתית. בהזדמנות זו דאג להעלות לישראל עשרות ספרי תורה יקרי ערך וכתבים עתיקים ויקרי ערך. באותה שנה הוזמן על ידי יצחק רבין לקחת חלק בטקס קבלת פרס נובל לשלום.

בשנת 1995 הוזמן הרב חמרה לפגישה עם נציגי הג'וינט שלקחו חלק בהצלת יהודי סוריה, והכריזו כי מבצע הצלת יהודי סוריה ייקרא "מבצע אברהם" על שמו. בשנותיו האחרונות שימש כרב יוצאי סוריה בישראל, והתגורר בישראל ובניו יורק לסירוגין. בשנת 2018 קיבל את אות יקיר העיר חולון.^[2]

מספר שנים לפני מותו, שיכל הרב חמרה בטרגדיה נוראה את בתו אליזה (לוזה) ונכדיו יצחק הלל, משה, והנריט לאה, שנספו בשריפה קשה בביתם שבפלטבוש. 

ביום שישי כ"ה באייר ה'תשפ"א, 7 במאי 2021, נפטר הרב אברהם חמרה לאחר שסבל ממחלה קשה.^[3] נקבר בבית העלמין הדרום בחולון.^[4]

• חמרה, הרב אברהם, באתר עיריית חולון
• עופר אדרת, במבצע חשאי, הוא סייע ל"מוסד" להבריח את כתרי דמשק לישראל, באתר הארץ, 6 ביוני 2021