התקיפה האיראנית על ישראל (2024)

ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל, תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק

ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, הפציצו מטוסי קרב ישראלים את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד לשגרירות האיראנית ומשמש גם מעון לשגריר האיראני בסוריה. הבניין קרס ,בתקיפה נהרג בריגדיר גנרל מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה, ועוד לפחות 16 בני אדם. לפי דיווח של אל-חדת', בתקיפה נהרג גם סגנו, ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון.

ישראל תכננה את המתקפה חודשיים לפני כן, ושבוע לפני התקיפה החליט הקבינט הביטחוני על ביצועה.^[12] על פי תחקיר שפרסם הניו יורק טיימס הקבינט הניח שאיראן לא תגיב בעוצמה והעריך "בצורה שגויה מאד" את תגובתה לחיסול.^[13][14] ישראל הודיעה לארצות הברית על הפעולה דקות ספורות לפני הביצוע, בהודעה "בדרג נמוך". עוזרים בממשל האמריקאי יידעו בדחיפות את ראשי מערכת הביטחון שצפו שלפעולה עשויות להיות תוצאות חמורות עם השלכות נרחבות באזור. אף שהקו הרשמי של ארצות הברית היה תמיכה בישראל, בשיחות פרטיות הובע זעם על כך שישראל לא התייעצה עם ארה"ב ולא הודיעה לה מוקדם יותר. שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין אמר בשיחה עם שר הביטחון יואב גלנט שישראל סיכנה את הכוחות האמריקאים.^[15]

ב-6 באפריל הודיעה ארצות הברית שלפי המודיעין שבידה, בשבוע הקרוב איראן תתקוף את ישראל בנחילי כטב"מים וטילי שיוט בתגובה לחיסול.^[16] על אף המתיחות ביחסים בין הממשלים עקב מלחמת חרבות ברזל, אמר נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שארצו תסייע לישראל ביירוט האיומים אם זו תותקף בידי איראן או שלוחיה.^[17] ב-11 באפריל אמר הנשיא שארצו מעריכה שאיראן או שלוחיה יפתחו מתקפה בטווח המיידי.^[18] ב-12 באפריל קראו צרפת ובריטניה לאזרחיהן להימנע משהות בישראל שלא לצורך חיוני. פיקוד העורף פרסם על איסור פעילויות חינוכיות והגבלת התקהלות עד 1,000 איש ברחבי ישראל. בשבת 13 באפריל בשעות הערב, ישראל הייתה בכוננות שיא. לקראת 11 בלילה הודיעו סוכנויות הידיעות שאיראן שיגרה עשרות כטב"מים חמושים שיגיעו לישראל בשעות הקרובות, והמתקפה החלה בסביבות שעה 1 לפנות בוקר ב-14 באפריל.^[19]

בימים שקדמו לתקיפה הזהירו ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה את איראן שלא לתקוף את ישראל, וציינו שמתקפה כזו תהיה הסלמה שעלולה להוביל לתגובה צבאית של המערב נגד איראן. גם ישראל הזהירה את איראן שמתקפה כזו עלולה להוביל לתגובה צבאית ישראלית ישירה על אדמת איראן.^[20][21][22]

בליל 1 באפריל 2024 הותקף מבנה בבסיס חיל הים באילת ע"י כטב"מ ששוגר מעיראק. הכטב"מ שוגר ע"י המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק". מהתקיפה נפגע מבנה ללא נפגעים בנפש.

במוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב"מים ולאחר מכן גם של טילי שיוט על ישראל.^[23] במתקפה שוגרו מאיראן 185 כטב"מים מסוג שאהד 136 ושאהד 238, וכעבור מספר שעות התקרבו לשטח ישראל.^[24][25][26]בתקיפה נורו גם טיל השיוט פאווה מדגם 351 מסדרת טילי סומאר.^[27]

במתקפה השתתפו גם גורמים ממדינות נוספות. כטב"מים שוגרו מתימן, על ידי ארגון החות'ים,^[28][29] ובמקביל שיגר ארגון חזבאללה מלבנון כ-25 רקטות שכוונו לעבר בסיסים ברמת הגולן.^[30]

בעקבות המתקפה האיראנית, הכריזו ירדן ומצרים על מצב חירום. מקורות ביטחוניים בירדן אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "ירדן מוכנה ליירט כל כטב"ם איראני שיחדור למרחב האווירי שלה".^[31] לפני תחילת המתקפה האיראנית החלו שיבושים נרחבים במערכות GPS בעיראק, בירדן, בכווית, בסוריה, בלבנון ובישראל.

ארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הכריז על מצב כוננות בקרב הפלגים העיראקיים, בציפייה לתגובה ישראלית או אמריקנית.^[32]

החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של ישראל לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה.^[33] מוקדם יותר, גם מצרים, ירדן ולבנון הודיעו על סגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן.^[34][35] מאוחר יותר, ירדן הכחישה את הפרסום בתקשורת הרשמית.^[35]

לקראת אחת בלילה, ב-14 באפריל, התקשורת הממלכתית באיראן דיווחה כי שוגרו גם טילים בליסטיים לעבר ישראל, דיווח שהתבדה,^[36][37] אך בוצע מאוחר יותר. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 115–130 טילים בליסטיים - מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד^[38] - ובמקביל נשמעו אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד. צה"ל שיגר מיירטים לעבר הטילים הבליסטיים ששוגרו מאיראן.^[39] בתוך כך, צבא סוריה ניסה ליירט ולשבש את המיירטים הישראלים אשר חלפו מעל שמי סוריה על מנת לאפשר את הגעת הכטב"מים והטילים למרחב האווירי הישראלי.^[40]

במהלך הלילה עד סביבות השעה 02:00 שיגרה איראן לעבר ישראל 185 כלי טיס בלתי מאוישים, 115–130 טילים בליסטים ו-36 טילי שיוט,^[41] בשלושה גלים.^[37] כל הכטב"מים וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות ישראל,^[42] וכן רוב מכריע של הטילים הבליסטיים.^[43] טילים בליסטיים מעטים פגעו בבסיס נבטים וגרמו נזק קל שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון.^[44][45] מקור אמריקאי דיווח על פגיעה בבסיס נוסף של חיל האוויר בנגב, וגם שם לא דווח על נזק משמעותי. על פי המקור האמריקאי האמור 9 טילים נפלו בבסיסים צבאיים וגרמו נזק קל.^[46][47] לעומת זאת פורסם בשם מקורות בצה"ל כי בשטח ישראל פגעו רק ארבעה טילים, ובעוד שני מקרים לא ברור אם מדובר בפגיעה של טיל או של שברי יירוט. אותם מקורות הכחישו גם טענות בדבר פגיעה בבסיס רמון.^[48][47]

מטוסים ישראלים, אמריקאים, ירדנים, בריטיים וצרפתים היו מעורבים ביירוט הכטב"מים; ארצות הברית יירטה לפחות 80 כטב"מים,^[49] וכן ירדן יירטה עשרות כטב"מים במרחב האווירי שלה, בצד של בקעת הירדן שבשליטתה וסמוך לגבול ירדן–סוריה.^[50][51] הטילים יורטו בעיקר באמצעות מערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית ובעיקר על ידי מערכת ה"חץ", אך גם באמצעות קלע דוד. בסך הכל יורטו בהצלחה כ-99% מהאיומים ששוגרו לישראל, הישג חסר תקדים בתולדות הלוחמה האווירית ולוחמת הטילים.^[26]

בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר הודיע מוחמד באגרי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, שמבצע "הבטחה אמיתית" הסתיים. המבצע היה תגמול על תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק שבועיים לפני כן, ואם ישראל תנקוט פעולת תגמול טהראן תגיב בתקיפה גדולה עוד יותר.^[52][53]

הנפגעת היחידה במתקפה היתה ילדה בת 7 מהפזורה הבדואית בנגב שנפצעה קשה מפגיעת חלקי מיירט.^[54]

על פי מקורות אמריקאיים סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו עם ארצות הברית וישראל מודיעין צבאי שסייע ביירוט המתקפה האיראנית. וכמו כן צוין שירדן עדכנה את ארצות הברית כי תאפשר לה לנוע במרחב האווירי של המדינה, ותסייע ביירוט. כן צוין כי ממשלות ערביות פעלו באופן זהיר סביב המתקפה האיראנית, בשל החשש שיהיו מעורבות בסכסוך גם כן.^[55]

עלות ההגנה הישראלית מוערכת בין 2 מיליארד^[56] ל-4–5 מיליארד ש"ח באותו לילה, בעוד שעלות המתקפה האיראנית מוערכת בכעשירית ממחיר זה.^[57]

• כיפת ברזל מיירטת כטב"מים איראניים מעל שמי ישראל במהלך התקיפה האיראנית על ישראל ב-14 באפריל
• 
  כיפת ברזל מיירטת טילים איראניים מעל שמי ישראל במהלך התקיפה האיראנית על ישראל ב-14 באפריל
• 
  מטוס F-15I רעם חמוש בטילי אוויר-אוויר מוכן למשימת יירוט
• 
  הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי יחד עם ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק ומפקד חיל האוויר אלוף תומר בר בתא השליטה של חיל האוויר בקריה
• 
  מל"ט מסוג שאהד 136 שביצע את המתקפה
• תא השליטה של חיל האוויר בעת בלימת המתקפה האיראנית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: פירוט סוגי כטב"מים, טילי השיוט וטילים שיש לאיראן ופירוט מערכות הגנה ישראליות ללא מיקוד על האלו שנעשה בהם שימוש במהלך המתקפה וללא מקורות.

איראן ובעלות בריתה

תמונה	שם	סוג	טווח
	גראד	רקטה ארטילרית	40 ק"מ
	שאהד 136	כטב"ם מסוג חימוש משוטט	2,200 ק"מ
	שאהד 238	כטב"ם מסוג חימוש משוטט	1,000 ק"מ[58]
	פאווה	טיל שיוט	1,650 ק"מ
	ח'ייבר שכן[59]	טיל בליסטי	1,450 ק"מ
	שיהאב-3	טיל בליסטי	1,350–1,800 ק"מ
	עימאד	טיל בליסטי	1,700–2,500 ק"מ
	חורמשהר	טיל בליסטי	2,000 ק"מ
	סג'יל	טיל בליסטי	2,000–2,500 ק"מ
	חאג' קאסם	טיל בליסטי	1,400 ק"מ
	פאתח-1	טיל היפר-סוני	1,400 ק"מ

ישראל

מערך ההגנה האווירית:

תמונה	שם	סוג	טווח
	כיפת ברזל	מערכת הגנה אווירית לטווח קצר עד בינוני, כולל נגד רקטות וכטב"מים	4–120 ק"מ
	MIM-104 פטריוט "יהלום"	טיל קרקע-אוויר נגד מטוסים כולל כטב"מים	70–160 ק"מ
	קלע דוד	מערכת הגנה אווירית לטווח בינוני עד ארוך, כולל כגיבוי נגד טילים בליסטיים	70–300 ק"מ
	חץ 2	טיל נגד טילים לטווח ארוך שמיועד גם נגד טילים בליסטיים	70–1,500 ק"מ[59]
	חץ 3	טיל נגד טילים שמיועד נגד טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים וטילים גרעיניים	2,400–3,000 ק"מ[59]

חיל האוויר הישראלי (כלי טיס):

תמונה	שם	סוג
	F-15 בז משופר	מטוס קרב לעליונות אווירית
	F-15I רעם	מטוס קרב רב-משימתי שיכול לשמש גם לתקיפה אווירית וכן יירוט אווירי
	F-16I סופה	מטוס קרב רב-משימתי מדור 4.5
	F-35I אדיר	מטוס קרב רב-משימתי חמקן מדור 5
	נחשון	מטוס לוחמה אלקטרונית, מודיעין אותות ובקרה אווירית
	בואינג 707 "שקנאי"[60]	מטוס תדלוק אווירי

בנות הברית של ישראל

• ארצות הברית ארצות הברית:
  • מטוסי קרב מדגמי F-16 פייטינג פלקון, F-18 הורנט ו-F-35 לייטנינג II.
  • מערכת הגנה אווירית AEGIS על שתי משחתות (טילי SM-3)
  • MIM-104D פטריוט
• הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת:
  • מטוסי קרב
• צרפת צרפת:
  • מטוסי קרב
• ירדן ירדן:
  • מטוסי קרב מדגם F-16 פייטינג פלקון

ערך מורחב – התקיפה באיראן (2024)

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

פורסם שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן, ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה.^[61][62] מאוחר יותר פורסם כי ביידן אמר בשיחה שהירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".^[63]

בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.^[64] גם האיחוד האירופי הצטרף.^[65]

במערכת הפוליטית הישראלית קראו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ופוליטיקאים אחרים ממפלגות הקואליציה לצאת למתקפה משמעותית על אדמת איראן.^[66] מרב מיכאלי, מנגד, הביעה התנגדות לתקיפה.^[67][68]

ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, על פי דיווחים זרים, ישראל החלה לתקוף מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. בנוסף, באותו לילה, ישראל תקפה רכיבי נ"מ של צבא סוריה בדרום המדינה. לאור זאת, המועצה העליונה לביטחון לאומי של משמרות המהפכה התכנסה לדיון חירום.^[69]

על רקע התקיפה, הודיעה חברת S&P על הורדת דירוג האשראי של ישראל מדרגה של AA- ל-A+^[70].

• המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל
• החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
• מלחמת חרבות ברזל

מדיה וקבצים בנושא התקיפה האיראנית על ישראל בוויקישיתוף

• תיעוד מהיירוט המוצלח של עשרות הכטב"מים וטילי השיוט מאיראן, באתר צה"ל, 14 באפריל 2024
• עדכון דובר צה"ל - 14.04, 07:15, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:41), 14 באפריל 2024
• רון בן ישי, 0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים | כך הם יורטו, באתר ynet, 14 באפריל 2024
• רון בן ישי, איראן נחלה תבוסה, ישראל הצליחה צבאית ומדינית - אבל את התגובה יש לשקול היטב, באתר ynet, 14 באפריל 2024
• לילה שרבים לא ישכחו לעולם: המתקפה האיראנית המשולבת נבלמה בשמי ישראל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:10), 14 באפריל 2024
• ליל לחימה היסטורי: חיל האוויר יירטו מאות טילים וכלי טייס ששוגרו מאיראן לישראל, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:09), 14 באפריל 2024
• "כמו 'אהבה בשחקים' פוגש את 'מלחמת הכוכבים'": טייס שהשתתף במבצע משחזר את הלילה ההיסטורי, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2024
• ניצן סדן, טילים גרועים, פוליטיקה רעה: כך כשלה המתקפה האיראנית, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2024