אהרון דולב

נולד בתל אביב, בנם של דוד וג'ניה דומיניץ. לאחר קום המדינה, נסע לארצות הברית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.^[1] בתקופת שהותו בארצות הברית, שיגר רשימות ורפורטז'ות לעיתון "העולם הזה".^[1]בשנת 1951 התמנה לכתב הראשי של "העולם הזה". כעבור תקופה התמנה לכתב בעיתון "מעריב". אורי אבנרי, עורך "העולם הזה", סיפר שעזריאל קרליבך הביא את דולב מעיתונו, ובמסמך פנימי של מערכת "מעריב" כתב על יד שמו של דולב: "הוא בא מבית ספר מאוד טוב" (="העולם הזה").

תחילת פרסומו של דולב כעיתונאי שטח הייתה באירועי ואדי סאליב, שהיו ציון דרך בסיקור הנושא החברתי בעיתון "מעריב". דולב סיקר את האירועים מהשטח.

עבד כעיתונאי בכיר בעיתון במשך כארבעים שנה ופרסם מאות ואלפי רפורטז'ות וכתבות שטח, בעיתון ובמוסף השבועי שלו.

היה נשוי לפסנתרנית דינה אברך, שסיקרה ב"מעריב" נושאים מוזיקליים.^[1][2]

• 1983 זכה בפרס זיו לעיתונות טלוויזיה מטעם צדק-מדות-מוסר.^[3]
• זוכה "פרס שלמה מרץ לעיתונאות" מטעם מסדר ז'בוטינסקי

• יאיר דורי: סיפורו של צנחן ישראלי בשבי המצרי, תל אביב, 1974^[4]