אוסביוס מניקומדיה

ההיסטוריה לא תיעדה את ראשית חייו של אוסביוס והמקורות היחידים העוסקים בו הם כתבים של אבות הכנסייה הנוצרית.

הוא החל את פעילותו כאיש כמורה בכיר במינוי לבישוף של העיר הוא היה הבישוף של העיר ביירות, בזכות קשריו עם קוסטנצה, אשתו של הקיסר ליקיניוס ואחותו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול, מונה לבישוף של ניקומדיה, מקום מגוריו של הקיסר ליקיניוס, ומרכז השלטון של החלק המזרחי של האימפריה הרומית.

במועצה האקומנית של ניקאה בשנת 325, הוא פעל להגן על הנצרות אריאנית שהייתה זרם בבעל משקל ומהלכים בקרב השליטים בני השושלת של קוסנטנטינוס, אך במהלך מאבקי כוח בתוך הכנסייה סומן כמינות. האריאנים נקראו על שם מייסדם, אריוס מאלכסנדריה (בערך 256 - 336; Ἄρειος).^[1] האריאנים האמינו שהאל הבן שהתגלם בבשר בישו נברא על ידי האל האב, ועל כן הוא פחות ממנו. בכך הם חלקו על הפרשנות האורתודוקסית לשילוש הקדוש, בה האב, הבן ורוח הקודש הם שווים וקדמונים באותה מידה,^[2]

אוסביוס היה מקורב לאריוס מאלכסנדריה ואוסביוס מקיסריה, ואיתם פעל להנחלת האידאולוגיה האריאנית. ועידת ניקיאה התכנסה בשנת 325 לספירה בעיר ניקיאה שבאסיה הקטנה ביוזמת הקיסר קונסטנטינוס על-מנת לקבוע דוגמה אחידה לנצרות, אשר הייתה כבר נפוצה ברבים. בוועידה נקבעו עקרונות הכנסייה הנוצרית, ובהם האני מאמין הנוצרי ומועד חג הפסחא. כמו כן נקבע ברוב קולות מוחץ כי האריאנים שלא קיבלו את נצחיותו של ישו לצד האל האב, הם כופרים. בתום המועצה סירב אוזסיוס מניקומדיה להתנער מהאריאניזם ונשלח, יחד עם שותפיו, לגלות על ידי הקיסר לגאליה.

בשנת 328, אוזביוס, אריוס ואריאנים אחרים הוחזרו מהגלות על ידי קונסטנטינוס, שמילא את בקשתה של אחותו קונסטנס שניתנה על ערש מותה.

בשנת 335 הוא לקח חלק פעיל בעבודתה של קתדרלת צור, שם עמד בראש פלג האיזביאנים (מצדדי אוסביוס מקיסריה) - תומכי אריוס ומתנגדיו של הארכיבישוף האלכסנדרוני אתנסיוס.

יחד עם בישופים אחרים, הוא השתתף בהטבלה של הקיסר קונסטנטינוס הגדול, שמת ב-337.

בפקודת הקיסר, קונסטנטיוס השני הנהיג את מועצת אנטיוכיה בשנת 341, בה הוכרה האריאניזם המתון כדוקטרינה רשמית באימפריה הרומית המזרחית. הוא מת באותה שנה.

• אוסביוס מניקומדיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)