אזליו ויצ'יני

ויצ'יני החל את קריירת המשחק בקבוצת ויצ'נצה ששיחקה אז בסרייה ב', ובעונתו השנייה בקבוצה סייע לה להעפיל מהמקום הראשון בטבלה לסרייה א'. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה ב-25 בספטמבר 1955, בהפסד 2-0 לאינטר מילאנו, ובסיום העונה עזב את הקבוצה ועבר לשחק בסמפדוריה. ויצ'יני שיחק בסמפדוריה במשך שבע עונות, כולן בליגה הבכירה, וצבר קרוב ל-200 הופעות ליגה. ב-1963 עבר לברשה מהסרייה ב'. בעונתו הראשונה בקבוצה כמעט והצליחה ברשה להעפיל לליגה הבכירה, אך כשלה במחזורי הסיום. עונה אחר כך כבר השלימו ויצ'יני וברשה את המלאכה וחזרו לליגה הבכירה אחרי 17 שנים. בסיום העונה פרש ויצ'יני ממשחק פעיל בגיל 32.

ויצ'יני החל את קריירת האימון ב-1967, בקבוצת ברשה במדיה סיים את קריירת המשחק שלו, אך סיים את דרכו בקבוצה בתום העונה לאחר שירד עימה לסרייה ב'. לאחר שעזב את ברשה קיבל ויצ'יני תפקיד בצוות המקצועי של נבחרת איטליה, וב-1975 קיבל את תפקיד מאמן הנבחרת עד גיל 23, אותה הוביל במשך שנתיים.

ב-1976 קיבל ויצ'יני את תפקיד מאמן נבחרת איטליה עד גיל 21, אותה הוביל במשך עשר שנים. במהלך כהונתו בתפקיד, הוביל ויצ'יני את הנבחרת לחמש אליפויות אירופה עד גיל 21, מתוכן שלוש הסתיימו בהדחה ברבע הגמר (1978, 1980, 1982), אחת הסתיימה בהדחה בחצי הגמר (1984), ובטורניר של 1986 הוביל ויצ'יני את נבחרתו עד למשחק הגמר, בו הפסידה בדו-קרב פנדלים לספרד.

לאחר טורניר מונדיאל 1986, החליף ויצ'יני את אנצו ביארזוט בתפקיד מאמן נבחרת איטליה. בין השמות שויצ'יני זימן כבר בשנתו הראשונה להופעות בכורה בנבחרת ניתן למצוא את וולטר זנגה ורוברטו דונאדוני, ובמשימה הראשונה שלו הוביל ויצ'יני את הנבחרת לטורניר יורו 1988 בגרמניה המערבית. לאחר שצלחה את שלב הבתים מהמקום השני בבית וללא הפסד, עם אותו מספר נקודות ורק שער זכות אחד פחות מהמארחת גרמניה המערבית, הודחה איטליה בחצי הגמר עם הפסד 2-0 לברית המועצות.

למרות ההדחה, נבחר ויצ'יני להמשיך ולהצעיד את הנבחרת לטורניר מונדיאל 1990, אותו אירחה איטליה. הנבחרת של ויצ'יני הפגינה יעילות רבה מול הקהל הביתי, כשצלחה את שלב הבתים עם שלושה ניצחונות וללא שערי חובה, מאזן עליו שמרה הקבוצה עם ניצחונות בשמינית הגמר 2-0 על אורוגוואי ו-1-0 ברבע הגמר על אירלנד. איטליה נעצרה רק מול האלופה המכהנת ארגנטינה לאחר הפסד בדו-קרב פנדלים, אך הבטיחה את המקום השלישי לאחר ניצחון 2-1 על אנגליה.

בעקבות היכולת המרשימה של איטליה, המשיך ויצ'יני בתפקיד, אך סיים את דרכו והוחלף באריגו סאקי כשנה אחר כך, באוקטובר 1991, בעקבות הכישלון להעפיל ליורו 1992.

לאחר קדנציות קצרות בצ'זנה מעיר הולדתו ובאודינזה, פרש ויצ'יני מאימון ב-1994. לאחר פרישתו מאימון שימש במשך שנים ארוכות בתפקיד יושב ראש הוועדה המקצועית של התאחדות הכדורגל האיטלקית. באוגוסט 2010, לאחר כישלון הנבחרת לעבור את שלב הבתים במונדיאל 2010, סיים ויצ'יני את תפקידו והוחלף על ידי רוברטו באג'ו, שחקנו לשעבר בנבחרת^[1].

נבחרת איטליה

• גביע העולם: 1990 (מקום שלישי)

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1953/1954	ויצ'נצה	איטליה סרייה ב'	11	2
1954/1955			17	6
1955/1956		איטליה סרייה א'	25	0
1956/1957	סמפדוריה	איטליה סרייה א'	29	3
1957/1958			25	1
1958/1959			34	1
1959/1960			32	1
1960/1961			27	0
1961/1962			33	0
1962/1963			11	0
1963/1964	ברשה	איטליה סרייה ב'	33	2
1964/1965			22	0
סך הכל קריירה			299	16

מדיה וקבצים בנושא אזליו ויצ'יני בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פרופיל השחקן (אורכב 15.08.2017 בארכיון Wayback Machine) באתר Enciclopedia del Calcio (באיטלקית)