אטומוקסטין

תרכובת

אטומוקסטין (שם מסחר: סטרטרה, אטומיק) היא תרופה ממשפחת ה-NRI המשמשת לטיפול בהפרעת קשב.היא איננה שייכת לקבוצת החמרים הממריצים.

אטומוקסטין
נתונים כימיים
מסה מולרית255.162314 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריוןקטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ACTN06BA09 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS83015-26-3
PubChem54841
ChemSpider49516
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שימוש רפואי

התרופה משמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. סטרטרה מאושר לשימוש עבור מבוגרים, בני נוער וילדים. יעילותה של סטרטרה לא נבדקה אצל ילדים הקטנים מגיל שש.

יתרונו העיקרי של סטרטרה ביחס לתרופות אחרות לטיפול בהפרעת קשב הוא שאין בו סכנה של התמכרות. סטרטרה הוכח כתרופה יעילה להורדת סימפטומים של היפראקטיביות, שליטה מוטורית, הסחות וזיכרון עבודה, אך יעילותה במתן מוטיבציה להתחיל משימות וכן בריכוז פחותה מאשר תרופות ממריצות. במחקר שנעשה, כ-40% שנטלו את התרופה דיווחו כי הם חוו ירידה משמעותית בסימפטומים של הפרעת קשב. להשפעה של התרופה לוקח בין 2–4 שבועות להפוך לבולטת ועוד 2–4 שבועות כדי להגיע להשפעה מלאה.

בנסיבות מסוימות תרופה זו גם ניתנת למטופלים עם תת לחץ דם תנוחתי שלא הגיב לטיפולים אחרים[דרוש מקור].

מינון

טווח המינון התחלתי הוא: 0.5 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף, כאשר המינון עולה בהדרגה עד ל-1.2 מ"ג לק"ג משקל גוף. המינון המרבי היומי הוא 100 מ"ג.

בארץ קיימים המינונים: 10, 18, 25, 40, 60, 80, 100. ב-06/2017 נרשם בארץ סטרטרה 4 מ"ג / מ"ל תמיסה לשתייה.

ישנם מחקרים שמראים כי סטרטרה יכול לשמש לטיפול בחרדות ובדיכאון קליני, במיוחד במקרים בהם הבעיה נובעת מהפרעת קשב[1].

תופעות לוואי נפוצות

בחילה (26%), פה יבש (20%), אובדן תיאבון (16%), עייפות (10%), עצירות (8%), סחרחורת (8%), אין-אונות (8%), כאב בטן (7%), אצירת שתן (6%), אוץ לב (5-10%), לחץ דם גבוה (5-10%) ונדודי שינה (7%, לעומת 40% בתרופות הממריצות).

כדי למנוע תופעות לוואי ניתן לקחת מחצית מינון בבוקר ומחצית מינון בערב.

היסטוריה

בראשיתו הופק האטומוקסטין כתרופה כנוגד דיכאון, אך מהר מאוד נמצא כי הוא יעיל בטיפול בבעיות קשב. הוא אושר בידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-2002 לטיפול בבעיות קשב. הוא נשאר תחת הפטנט של ממציאו, חברת התרופות אלי לילי, עד שנת 2017.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אטומוקסטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

🔥 Top keywords: עמוד ראשיטל שמייםמיוחד:חיפושמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםאנדרטת חץ שחורעדן גולןברידג'רטוןדרגות צה"לעופר וינטרסבאלברדאירוויזיון 2024יואב גלנטאהרן מגדישראלספירת העומרדני קושמרוחטיבת הצנחניםאיל וולדמןחטיבת ביסלמ"חפרשת אמורהפועל ירושלים (כדורסל)מלחמת העצמאותמיוחד:רשימת המעקבגביע המדינה בכדורסלהקוטב הצפונימתקפת הפתע על ישראל (2023)עוצבת האשגולדה מאיריניב פולישוקישראלים זוכי פרס נובלמלחמת יום הכיפוריםל"ג בעומרדוב קוטבמוניקה סקסI24NEWSדוד בן-גוריוןרומן גופמןקלדוניה החדשה