עצירות

אמת המידה להגדרה של העצירות היא אחת מאלה:

• תדירות יציאות נמוכה משלוש בשבוע.
• יציאות הכרוכות במאמץ (אף אם הן סדירות).
• יציאות קשות/יבשות.
• תחושה של חוסר התרוקנות גם לאחר יציאה

העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ-20% מהאוכלוסייה. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר, ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים (פי שניים עד פי שלושה נשים סובלות מעצירות מאשר גברים).

קיימות שתי חלוקות בהגדרת עצירות: עצירות הנובעת מתפקוד ובעיה במעי הגס עצמו, ועצירות שהיא תוצאה של גורם אחר, כגון מחלה, הרגלי חיים, ותרופות.

עצירות תפקודית

• בעיה פיזיולוגית. קושי ביציאה כתוצאה מהחלשות שרירי האגן, מסדק בפי הטבעת, צניחת טחורים, גוש צואתי חוסם, האטה בקצב פעילות המעי הגס מסיבה כלשהי ועוד.
• היצרות המעי הגס. לפעמים עצירות יכולה להיות תסמין למחלה חמורה כגון סרטן המעי הגס שגורם להצרות במעי הגס.
• חוסר באספקת דם למעיים.

עצירות משנית

• תזונה לקויה. למשל הרכב תזונה שיש בו מיעוט של סיבים, מיעוט של מים או תזונה המכילה מרכיבים אחרים אשר גורמים לצואה להיות יבשה ולגרום לחסימה קטנה. דיאטה חריפה או לאחר צום.
• תת פעילות גופנית. ירידה בפעילות הגופנית ובתנועתיות של הגוף.
• מחלות. מחלות נוירולוגיות הגורמות לבעיה בתפקוד מערכת העצבים במעי. ביניהן טרשת נפוצה, שבץ מוחי ופרקינסון. ומחלות אנדוקריניות כמו תת-פעילות של בלוטת התריס, או תסמונת המעי הרגיז. פגיעה קשה בעמוד השדרה. רמות סידן גבוהות בדם.
• נטילת תרופות. נטילת תרופות כמו תרופות נוגדות כאב ממשפחת האופיואידים, תרופות נוגדות בחילה והקאה מקבוצת הסטרנים. תרופות נגד יתר לחץ דם, תרופות הרגעה ושינה. תרופות סותרות חומצה.
• מצבי חיים. הריון וגיל מבוגר.

אנשים שאינם פעילים גופנית (במיוחד כאלו שרתוקים למיטה), כאלו שתזונתם לקויה (אי הקפדה על שתיית נוזלים וצריכת סיבים תזונתיים), ובעלי הרגלי יציאה לקויה (כאלו שדוחים את היציאות שלהם, כאשר הם מרגישים צורך בכך), נמצאים במקום גבוה להיות לוקים בתסמין הזה.

מאכלים

תזונה של חלבונים ושומנים ופחות סיבים תזונתיים (קמח לבן, בשר אדום, גבינות) באופן יחסי מעודדת עצירות.מאכלים הגורמים עצירות: רימון ובעיקר הגרעין עצמו ופחות המיץ^[1]. בננה ובעיקר כאשר אינה בשלה^[2]. משקאות אלכוהוליים.

• שתייה מרובה של מים (כ-8 כוסות מים ביום).
• צריכה של סיבים תזונתיים (בין 10-12 גרם ביום). במיוחד פירות, ירקות וסובין.
• פעילות גופנית.
• הרגלי יציאה תקינים. כאשר מורגש צורך ביציאה, לא להימנע מכך.
• ביציאה הרמת הרגליים מעל שרפרף בזווית של יותר מ-90 מעלות.

במצב של עצירות, שאריות מזון בלתי מעוכל ופסולת שוהים במערכת העיכול זמן רב לעומת הנורמה. בזמן זה, פועלים עליהם חיידקי המעיים, מפרקים אותם ונוצרים גזים ותוצרי פירוק שאינם רצויים. במידה והעצירות נמשכת, יש ספיגה חוזרת של נוזלים, הצואה מתייבשת ויש סכנה להתפתחות אבני צואה, טחורים, דלקות במעי, פיסורה ואף סוגים מסוימים של סרטן, כל זאת מעבר לתחושה הלא נעימה המלווה את הסובל מעצירות.

תרופות

ישנם סוגים שונים של אמצעים לטיפול בעצירות:

• תרופות מגבירות נפח צואה - לדוגמה: סובין, בנפייבר, פסיליום וקלציום פוליקרבופיל, מגדילה את הנפח שלה שהופכת אותה לרכה יותר ומסייעת בכך בתנועה חלקה שלה במעיים. תרופות אלו נחשבות לבטוחות ביותר ויש להשתמש בהן בהדרגה עד להשגת התוצאה הרצויה. בשימוש באמצעים אלו יש להגביר את צריכת המים.
• תרופות מרככי צואה - לדוגמה: שמן פארפין, דוקוסט ונורמלקס המאפשרים למים לחלחל לתוך הצואה. הנפח המוגדל של הצואה מגביר את ההתכווצויות של המעי ועוזר לסלק את הפסולת מחוץ לגוף.
• תרופות אוסמוטיות הסופחות נוזלים לחלל המעי - עשויים בדרך כלל ממלחים או סוכרים שאינם נספגים היטב, כמו מגנזיום זרחתי, מלח אנגלי, לקטולוז וסורביטול. הנוזלים העודפים מותחים את הדפנות של המעי ומעוררים התכווצויות. פעילות סילוק הצואה מתרחשת תוך כשלוש שעות, והיא טובה לטיפול בעצירות מאשר למניעת עצירות. לא מומלץ לשימוש לחולי כליות או לסובלים מאי ספיקת לב.
• תרופות סטימולנטיות המגבירות את התנועתיות של המעיים - מכילות חומרים מגרים את דפנות המעיים באופן ישיר. לדוגמה: לקסטיב (פנולפתלאין), לקסטין (ביסקודיל), לקסעדין, לקסיקל (תמציות קסיה) ושמן קיק. עשויים לגרום להתכווצויות. שימוש תכוף בהן פוגע במעי הגס. בעיה נוספת שאפשר לפתח היא התמכרות לשימוש בהם, דבר שעלול לגרום לפיתוח פעילות מעיים עצלה. גורמים להתרוקנות חצי מוצקה תוך בין 6 ל-8 שעות. כאשר נעשה שימוש בפתילות כמו נרות גליצרין ההתרוקנות מאוד מהירה (בין 15 דקות לשעה).
• חוקן.

צמחים טבעיים ותזונה

• פורמולות המתבססות על צירוף של תמציות שזיפים, תמר הינדי, תאנים, זרעי אניס ואלוורה.
• ערביי ארץ ישראל משתמשים בצמח אלמוות הכסף לטיפול בעצירות^[3].

תסמינים להתערבות רפואית דחופה

במצב של עצירות כרונית יש לפנות לרופא בדחיפות לצורך ביצוע בדיקות למציאת הסיבה לעצירות.

• כאשר העצירות נמשכת מעל שבוע ימים.
• כאשר אין אפשרות לשחרר גזים.
• כאשר מתלווה לעצירות כאבי בטן.

בדיקות

במצב של עצירות כרונית מקובל לעשות בדיקות רפואיות שונות בהתאם לאבחנה.

• בדיקה גופנית הכוללת בדיקה רקטלית.
• צילום רנטגן ובדיקת אולטראסאונד.
• בדיקת קולונוסקופיה כאשר יש חשד לסרטן המעי הגס.
• בדיקות לבירור התנועתיות של המעי.

• ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 521-522

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עצירות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצירות

• מאשה קרופניקוב ועזמי שחברי, עצירות, באתר שירותי בריאות כללית
• זיוה חנוכה, הדרכה למטופל בעצירות, באתר בית החולים לניאדו
• עצירות, באתר המרכז הרפואי שיבא
• שיר-לי גולן, סובלים מעצירות? 10 דרכים טבעיות לפתרון, באתר ynet, 25 ביולי 2012
• ג'יין ברודי, הניו יורק טיימס, עצירות - הפרכת ההנחות השגויות ודרכי מניעה יעילות, באתר הארץ, 20 במרץ 2016
• עצירות: הסיבות ודרכי הטיפול, באתר הומאוטריט, 02 באוגוסט 2020
• עצירות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עצירות, דף שער בספרייה הלאומית