איגוד האינטרנט הישראלי

האיגוד מנהל את מרשם שמות המתחם (דומיינים, בשמם המוכר יותר לציבור או Domain Names), הוא מאגר מידע מרכזי וייחודי המקשר בין שמות מתחם וכתובות האינטרנט שלהם, ובאמצעותו מוקצים שמות המתחם למי שמחזיק בהם. מאז 2016 רישום שמות המתחם נעשה על ידי רשמים מוסמכים הפועלים מטעם האיגוד, ומבצעים את הקשר מול הציבור הרחב המבקש לרשום או לחדש שם מתחם. מתוקף ניהולו של האיגוד את המרשם, הוא גם מפיץ לכל העולם את המידע על אודות שרתי ה-DNS בהם מפורסם המידע המקשר בין שם המתחם וכתובת האינטרנט שלו.

האיגוד פועל במסגרת ארגון ICANN (Internet Cooperation for Assigned Names and Numbers), האחראי על ניהול מערך הקצאות שמות מתחם עיליים וכתובות אינטרנט, וזאת במסגרת ה-ccNSO, המייצגת את מנהלי המתחמים העיליים המדינתיים (ccTLD) בארגון. האיגוד חבר ב-RIPE NCC, ה-(RIR (Reginao Internet Registy של אזור אירופה והמזרח התיכון, שישראל נמצאת בתחום אחריותו ומשמש כ-LIR Local Internet Reigsry -של מרחבי כתובות שונים שהוקצו למרחב האינטרנט הישראלי. כמו כן, האיגוד חבר באיגוד האירופי של רשמי שמות מתחם (CENTR – Council for European National Top-Level Domain Regisries).

האיגוד פועל לקידום יוזמות מדיניות ציבורית המשפיעות על החיים הדיגיטליים של אזרחי ישראל ותושביה, ופועל למען שמירת אופיו של האינטרנט בישראל כפתוח, נייטרלי, נגיש, שוויוני ובטוח לכלל החברה הישראלית. בין פעילויות אלו מקדם האיגוד מדיניות ציבורית שבמרכזה שמירה על ערכי חופש הרשת, ובמקביל לכך, פעילויות תמיכה לקהל המשתמשים ברשת בהיבטים הנוגעים להקניית סיוע להגנה על כבוד האדם ברשת ומאבק בתופעות כגון בריונות וביוש, ושיפור רמת הגנת הסייבר בבית ובעסק הקטן.

איגוד האינטרנט הישראלי מנוהל על ידי שבעה חברי הנהלה, המכהנים בהתנדבות^[1]. הוועד המנהל אמון על התווית המדיניות, המטרות והפעילות של איגוד האינטרנט בישראל. לצידו פועל הצוות המקצועי של האיגוד, העומד בחזית ניהול מרחב ה-DNS, מחלף האינטרנט הישראלי ומרשם שמות המתחם בסיומת IL., לצד עיצוב האינטרנט הישראלי כפתוח, שוויוני, נגיש ובטוח.

איגוד האינטרנט הישראלי הוקם ב-1994 כדי לסייע בהתפתחות ובהטמעת האינטרנט בישראל. עד אז עיקר הפעילות בהסדרת נושאים הקשורים לאינטרנט התנהלה באמצעות מחב"א במסגרת "אילן", רשת אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה. כאשר השימוש ברשת האינטרנט התרחב מחוץ לעולם האקדמי והחל להתפשט בקרב בעלי עסקים וכלל הציבור, נוצרו רגישויות משפטיות ועסקיות שחייבו הקמת גוף בלתי תלוי שיציע מנהיגות ויכוון את תהליכי ההתפתחות של האינטרנט.

מתחילת דרכו עסק האיגוד בקידום השימוש ברשת בקרב המגזרים השונים מחוץ לעולם האקדמי, כולל ביצירה ועדכון של תקינה (ישראלית ועולמית) הקשורה לרשת האינטרנט והשימוש בה, כולל תמיכה בעברית בדפדפן הנפוץ הראשון של נטסקייפ^[2]. בין המשימות האופרטיביות הראשונות שנטל על עצמו האיגוד הייתה הקמת "מחלף האינטרנט IIX", ב-1996, כדי לנתב את תעבורת האינטרנט הפנים-ישראלית בין ספקי האינטרנט (ISP – Internet Service Providers) השונים ולשמש כשדרת (backbone) האינטרנט הישראלית^[3]. IIX הוא מערך תקשורת מחשבים, המקשר באופן שוויוני ונייטרלי בין הרוב המוחלט של ספקי הגישה לאינטרנט בישראל, כך שגלישה ממשתמש בישראל לאתר אינטרנט בישראל, או לשירות הפועל בה, תעשה מבלי לצאת מגבולות המדינה. IIX חוסך עלויות תקשורת בינלאומית, מאיץ את השימוש באינטרנט למשתמשים בישראל, משפר את יכולת הגנת הסייבר של מדינת ישראל ומחולל תחרות בהיצע שירותי האינטרנט, שכן הוא מקל על ISP חדשים להיכנס לשוק. עם הגידול בתעברות האינטרנט, במהלך 1999, הוגדלה הקיבולת של הקווים שחוברו ל-IIX על ידי ספקי שירותי האינטרנט בישראל^[4].

בהמשך קיבל על עצמו האיגוד את ניהול מרשם שמות המתחם והקים בשנת 2000 מערכת חדשה לרישום שמות מתחם ברשת^[5]. האיגוד מנהל את מרשם השמות (Registry) עבור סיומת המתחם (ccTLD) של ישראל (il) והוא מהווה מעין "טאבו" של שמות המתחם הרשומים בישראל^[6]. כללי רישום שמות המתחם, מגדירים את מבנה מרחב השמות, מגדירים את השמות המותרים, קובעים את תוקפו של שם מתחם והזכויות בו, ואף מאפשרים לפסול שמות. המרשם מבצע גם הסמכה לרשמים מוסמכים שישמשו מתווכים בין רושמי שמות (Registrants) לבין האיגוד^[7]. בדצמבר 2006 פתח האיגוד את רישום שמות מתחם ישראליים גם לרשמי משנה^[8]. בסוף 2010 נוספה האפשרות לרשום שם מתחם בעברית^[9], והחל ב-2016 הפסיק האיגוד לרשום שמות מתחם ומתמקד בניהול המרשם מבחינת התשתית המחשובית, כמו גם בקביעת כללי הרגולציה הדרושים לניהולו^[10].

לאורך השנים, במקביל לניהול הפעילות התשתיתית של המרשם ו-IIX, האיגוד עוסק בסוגיות מגוונות של הטמעת ושימוש באינטרנט בחברה הישראלית. בין היתר, מקדם האיגוד מדיניות ציבורית שבמרכזה שמירה על ערכי חופש הרשת, שמשמעותם יישום של העקרונות החוקתיים של מדינה דמוקרטית ברשת האינטרנט^[11].

בנוסף לקידום מדיניות ציבורית במובנה הרחב, האיגוד גם מקיים פעילויות תמיכה לקהל המשתמשים ברשת, כדי להתמודד עם אתגרים שהרשת מעמידה בפני החברה. במסגרת זו, הקים האיגוד בשנת 2012 מרכז ידע ותמיכה שמטרתו לספק כלים, מידע וסיוע להקניית כלים מעשיים להתנהלות חברתית ברשת, ולמאבק בתופעות הבריונות והשיימינג ברשת. המרכז, שמופעל על ידי צוות ייעודי באיגוד האינטרנט הישראלי, נקרא "נטיקה" (Netica.org.il), ובמסגרתו מופעל גם קו תמיכה, לתמיכה וייעוץ בכל הנושאים הקשורים לשימוש מיטבי ברשת ולתופעות אלימות רשת שכיחות כגון: אלימות וירטואלית, ביוש, הפצת תכנים פוגעניים ועוד. במקביל, השיק האיגוד מרכז ידע נוסף בשנת 2019, Block.org.il, המהווה מרכז הגנת סייבר לאזרחים, שמטרתו לספק לאזרחי ישראל ותושביה מידע וסיוע בכל הקשור בהגנה על המרחב הדיגיטלי הפרטי שלהם, ולאפשר לכלל המשתמשים לבנות "קו הגנה" אישי ולשפר את רמת הגנת הסייבר בבית ובעסק הקטן. איגוד האינטרנט הישראלי רואה בהעלאת רמת הגנת הסייבר של משתמשי האינטרנט בישראל מטרה חברתית ולאומית, ומיזם Block משרת את שתיהן.

בשנים 2007–2013 היה רימון לוי נשיא האיגוד, הוא החליף בתפקיד את ד"ר אמיר עציוני^[12].

במאי 2011 מינה לראשונה האיגוד מנכ"ל בשכר במשרה מלאה (עד אז הנהלת האיגוד כללה נשיא וחברים שכולם עבדו בהתנדבות)^[13].

בשנים 2013–2016 אלון הסגל היה נשיא האיגוד. נשיאת האיגוד, מינואר 2017, הייתה פרופ' קרין נהון^[14]. במאי 2022 מונתה ד"ר שרון בר זיו לתפקיד^[15].

בקיץ 2022 החל האיגוד לראשונה לרשום שמות מתחם בעברית מלאה^[16].

הפעלת שירותי תשתית חיוניים לקהילת האינטרנט בישראל

• רישום שמות מתחם (Domain Names) תחת il
• הקמה וניהול של מחלף האינטרנט הישראלי IIX - Israel Internet Exchange
• הפצת המידע ל-(DNS (System Name Domain העולמי על אודות מרחב IL.

קידום האינטרנט בחברה הישראלית

• העלאת המודעות לנושא טכנולוגיות האינטרנט וחשיבות הטמעתן בקרב הקהילה בישראל.
• פיתוח הידע והפצתו לכלל האוכלוסייה.
• איגום משאבים לקידום מטרות משותפות.
• פעילות תקינה במסגרת מכון התקנים הישראלי.

הגנה, סיוע וכלים להגנה על הפרט ברשת

• קידום החינוך וההסברה לשימוש נבון ובטוח באינטרנט.
• הפעלת קו חם לסיוע לנפגעי רשת.
• פורטל ופורום להתייעצות ומידע בנושאי הגנת סייבר על המרחב הדיגיטלי הביתי.

סיוע והובלה ביצירת מדיניות בתחום האינטרנט בישראל

• פרסום מסמכי מדיניות
• נטילת חלק פעיל בוועדות ציבוריות ופרלמנטריות
• קידום חקיקה מושכלת ומניעת חקיקה מיותרת או פוגעת בזכויות הפרט בתחום האינטרנט ו/או חופש הרשת
• עתירות לבתי המשפט כנגד התערבות של השלטונות בפעולת האינטרנט. דוגמה לכך היא פסק דין שבו נקבע כי צווים שהוציאה משטרת ישראל להגבלת גישה לאתרי הימורים באינטרנט הוצאו בחוסר סמכות ודינם להתבטל^[17].
• הקמת מאגר נתונים על האינטרנט בישראל - זמין לצפייה חופשית

העשרת הידע המקצועי

• כנסים בתחומים שונים
• מענקים למחקר בתחום האינטרנט

ייצוג קהילת האינטרנט הישראלית בפורומים בינלאומיים

• פעילות בינלאומית בנושאי מערכת ה-DNS
• שותפות בכנסים בינלאומיים לקידום חברת המידע בחסות האו"ם (WSIS)
• שותפות עם רשם האינטרנט האזורי באירופה, RIPE NCC
• ISOC- Internet Society
• CENTR -Council for European National Top-Level Domain Regisries

מחלף האינטרנט הוקם בשנת 1996, עד שנה זו, רוב תעבורת האינטרנט המקומית בישראל, הייתה מנותבת באופן ישיר באמצעות הרשת האקדמית באוניברסיטאות המופעלת על ידי מחב"א. בהוראות משרד התקשורת חיבורים אלו פורקו בשלב מסוים ונוצר צורך ברכיב כלשהו שישמש מחליף לנושא, לצורך כך הוקם מחלף האינטרנט^[3].

מחלף האינטרנט IIX הוא מערך תקשורת מחשבים, המקשר באופן שוויוני ונייטרלי בין הרוב המוחלט של ספקי האינטרנט בישראל, (ISP – Internet Service Providers), כך שגלישה ממשתמש בישראל לאתר אינטרנט במדינת ישראל, או לשירות הפועל בה, תעשה מבלי לצאת מגבולות המדינה. IIX חוסך עלויות תקשורת בינלאומית, מאיץ את השימוש באינטרנט למשתמשים בישראל, משפר את יכולת הגנת הסייבר של מדינת ישראל ומחולל תחרות בהיצע שירותי האינטרנט, שכן הוא מקל על ISP חדשים להיכנס לשוק. המחלף ממוקם בחוות השרתים של חברת Med1 בפתח תקווה. ב-2004 הוקם לו אתר גיבוי^[3].

מאגר זה הוקם ביזמת האיגוד במטרה לרכז נתונים סטטיסטיים על האינטרנט בישראל, כדי לאפשר ניתוח והבנה שלו באמצעות שיתוף נתונים אלו באופן חופשי וללא עלות.

ההחלטה להקים את המאגר התקבלה בשנת 2009 ובעקבותיה התפרסמה קריאה לשיתוף נתונים עם המאגר^[18]. המאגר החל לפעול באוגוסט 2011 ומכיל נתונים במגוון נושאים, ובהם מערכות, תשתיות, תוכנות ואתרים, כלכלה, עסקים ומסחר, ממשלה ושירותים ממשלתיים, שימוש פרטי באינטרנט, הפער הדיגיטלי ובעיות אבטחה. במרבית המקרים הנתונים אינם נמצאים במאגר עצמו והוא כולל רק הפניה אליהם.

בשנת 2007 הושמעה ביקורת כלפי השימוש שעושה איגוד האינטרנט בכספיו^[19], ובשנת 2009 הועלתה הביקורת בפעם נוספת^[20]. מרבית הכנסותיו של האיגוד באות מרישום שמות מתחם (Domain) תחת הסיומת il.. רישום שם המתחם מבוצע ברוב המקרים על ידי חברות פרטיות (רשמים מוסמכים) המשמשות כרשמים מוסמכים (Registrar), ומעבירות סכום מסוים לאיגוד, עבור כל שם מתחם, בכל שנה. איגוד האינטרנט סירב לחשוף את הסכום המועבר עבור כל שם מתחם מהרשמים, בנימוק של חשש לפגיעה בתחרות הפתוחה בתחום^[21]. נושא זה עבר שינוי משמעותי, כאשר במהלך שנת 2018 החליט הוועד המנהל שגם המידע הנוגע למחיר יחידת רישום שם מתחם בסיומת IL .שגובה האיגוד מהרשמים המוסמכים על ידו יהיה גלוי לציבור. זאת, בהתאם למדיניות של שקיפות שגיבש הוועד המנהל במרץ 2016, על בסיס עבודת מטה של הדרג המקצועי באיגוד, כי יש לנקוט בשקיפות מרבית בכל הקשור לדיונים וההחלטות הנידונות במסגרת ישיבות הוועד, ויש לפרסם אותן לציבור ובפרט לחברי העמותה.

• אתר האינטרנט הרשמי של איגוד האינטרנט הישראלי
• איגוד האינטרנט הישראלי, דף שער בספרייה הלאומית

• איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית פייסבוק
• איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית אינסטגרם
• איגוד האינטרנט הישראלי, ברשת החברתית LinkedIn
• איגוד האינטרנט הישראלי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מאגר נתונים על האינטרנט הישראלי (STS) (מנוהל על ידי האיגוד)
• IIX צומת האינטרנט הישראלי
• גלישה בטוחה ברשת
• רשימת רשמים מוסמכים
• פורטל איגוד האינטרנט הישראלי - מאבק בפייק ניוז
• איגוד האינטרנט הישראלי, באתר "גיידסטאר ישראל"