איזבלה השנייה, מלכת ספרד

ראשית חייה

איזבלה או בשמה בלידה - מריה איסבל לואיסה, נולדה במדריד בשנת 1830 כבתו הבכורה של המלך פרננדו השביעי ושל אשתו הרביעית ואחייניתו, מריה כריסטינה לבית בורבון-שתי הסיציליות.אביה היה נשוי קודם שלוש פעמים אך אף אחת מנשותיו לא הביאה לו צאצא שיוכל לרשת את הכתר. עם לידתה רבים קיוו שאיזבלה תהיה המלכה הבאה. כדי לקדם את מעמדה על חשבון אחיו, האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה, החליט פרננדו השביעי להעביר בפרלמנט את חוק ה" Pragmática Sanción משנת 1830". חוק זה חידש למעשה חוק אחר שאושר על ידי הקורטס בשנת 1789 ושנודע בשם "Pragmática Sanción משנת 1789". באמצעותו בוטל יישום החוק הסאלי שהונהג בספרד על ידי הבורבונים בתחילת המאה ה-18 והוחזר חוק הירושה הישן, שקובע שאם לא נולדו למלך יורשים ממין זכר, יוכל הכתר לעבור בירושה לבתו. לאיזבלה לא היו אחים אלא אחות בלבד, יותר צעירה, בשם לואיסה פרננדה, שנולדה ב-1832.ה Pragmática Sanción עוררה את זעמו של האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה, שהיה עד אז הטוען העיקרי לכתר. פרננדו השביעי נאלץ להגלותו אל מחוץ גבולות המדינה.

עלייתה לשלטון

ב-29 בספטמבר 1833 מת המלך. בהתאם לשינויים החוקיים, איזבלה, אז ילדה בת שלוש ובעלת התואר נסיכת אסטוריאס, הוכרזה מלכה, בעוד שאמה האלמנה מריה כריסטינה מונתה לעוצרת הממלכה.

בימי קטינותה של איזבלה נאבק האינפנטה קרלוס במשך שבע שנים, על מנת לנשל אותה מכתר המלכות. תומכיו שלו ושל צאצאיו נודעו כ"קרליסטים" ומלחמות הירושה שהם ניהלו במאה ה-19 כונו המלחמות הקרליסטיות.

שלטונה של איזבלה השנייה החזיק מעמד רק הודות לתמיכת הצבא.בשנים הראשונות למלכותה, כשרסני השלטון נמצאו בידי מלכת האם, העוצרת מריה כריסטינה, הממלכה ידעה את המלחמה הקרליסטית הראשונה (1840-1833).

המפלגה הפרוגרסיבית ו"המפלגה המתונה" (או "הליברלים המתונים") החזירו את הממשל החוקתי והפרלמנטרי, פיזרו את המסדרים הדתיים והפקיעו את נכסיהם, לרבות אלו של הישועים וניסו להחזיר את הסדר במדינה ולשקם את אוצרה. בתום המלחמה הקרליסטית הראשונה העוצרת מריה כריסטינה התפטרה לטובת בלדומרו אספרטרו, נסיך ורגארה, הגנרל המצליח והפופולרי ביותר של התקופה האיזבלינית. איש המפלגה הפרוגרסיבית, אספטרו שימש כעוצר במשך למעלה משנתיים וחצי, בין 17 באוקטובר 1840 ולבין 23 ביולי 1843בשנת 1843 הודח בלדומרו אספורטרו על ידי הפיכה צבאית ופוליטית (pronunciamiento) בהנהגתם של לאופולדו או'דונל ושל רמון מריה נרוואאס. השניים הרכיבו ממשלה בראשות חואקין מריה לופס אי לופס. כדי למנוע מינויו של עוצר שלישי, ממשלה זו לחצה על הקורטס להכיר באיזבלה כבגירה כבר בגיל 13 (במקום 16).

נישואיה

שלוש שנים לאחר מכן התקיימו מיוזמת "המפלגה המתונה" נישואי המלכה בת ה-16 לדודן כפול שלה, פרנסיסקו, דוכס קאדיז לבית בורבון (1902-1822). באותו יום נישאה גם אחותה הצעירה, האינפנטה לואיסה פרננדה לאנטואן, דוכס מונפנסייה מבית אורליאן. נישואים אלו נחשבו לסימן התקרבות לצרפת של לואי פיליפ והתקבלו במורת רוח בבריטניה.חיי הנישואים של המלכה איזבלה השנייה לא היו מאושרים. נפוצו שמועות עקשות על כך שהבעל, הנסיך פרנסיסקו היה הומוסקסואל ושלא היה באמת אביהם הביולוגי של לפחות חלק מילדיה אם בכלל.

לפי מקורות מן המפלגה הקרליסטית הנסיך יורש העצר, אלפונסו, לימים המלך אלפונסו השנים עשר היה למעשה בנו של קפטן של המשמר המלכותי, אנריקה פואיגמולטו אי מאיאנס.

שלטונה כמלכה אחרי בגרותה

שלטונה הישיר של איזבלה השנייה נמשך בין השנים 1843–1868, תקופה של תככי ארמון, השפעות אפלות, מזימות והפיכות צבאיות שנועדו לקדם אינטרסים של המחנות הפוליטיים: ה"מתונים" שמשלו בשנים 1846–1854, ה"פרוגרסיבים" שמשלו ב-1854–1856 והאיחוד הליברלי - בשנים 1856–1863. המתונים והאיחוד הליברלי החליפו אלו את אלו בשלטון והדירו את הפרוגרסיבים, מה שזרע את זרעי המהפכה ב-1868.

המלכה איזבלה התערבה תכופות בפוליטיקה באופן קפריזי, נעדר עקרונות, מה שתרם לחוסר הפופולריות שלה.^{[דרוש מקור]}. היא נטתה חסד לגנרלים, לפוליטיקאים הריאקציונרים המקרובים אליה ולכנסייה ולמסדרים הדתיים.

בימי שלטונה התחוללה המלחמה הספרדית-מרוקאית משנת 1859 שהסתיימה בהסכם מועיל לספרד, תוך סיפוח מספר שטחים ממרוקו. ספרד התמודדה גם עם מלחמת איי צ'ינצ'ה הכושלת נגד פרו וצ'ילה, עם יחסים מתוחים עם ארצות הברית, מרידות אנטי-ספרדיות למען העצמאות ביארה שבקובה וה"גריטו דה לארס" בפוארטו ריקו.בימי שלטונה נערכו גם עבודות ציבוריות, במיוחד בניית קווי רכבת, וחלה הטבה מסוימת במסחר ובפיננסים.

הסכסוכים בין המפלגות בספרד נמשכו, ובשנת 1868 נאלצה איזבלה להתפטר מכסאה. היא יצאה לגלות בצרפת ומתה בפריז בשנת 1904.

ב-10 באוקטובר 1846 התחתנה איזבלה עם פרנסיסקו, דוכס קדיס, ממנו היו לה 12 ילדים:

• לואיס פרננדו, נסיך ספרד (1849)
• פרננדו, נסיך ספרד (1850)
• איזבלה, נסיכת אסטוריאס (1851–1931), התחתנה עם ג'אאטנו, רוזן אגריג'נטו
• מריה כריסטינה, נסיכת ספרד (1854)
• מרגריטה, נסיכת ספרד (1855)
• בן מת (1856)
• אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד (1857–1885)
• מריה דה לה קונספסיון, נסיכת ספרד (1859–1861)
• מריה דל פילאר, נסיכת ספרד (1861–1879)
• מריה דה לה פאס, נסיכת ספרד (1862–1946), התחתנה עם לודוויג פרדיננד, נסיך בוואריה
• אאולאליה, נסיכת ספרד (1864–1958), התחתנה עם אנטוניו, דוכס גאיירה
• פרנסיסקו דה אסיס, נסיך ספרד (1866)

מדיה וקבצים בנושא איזבלה השנייה, מלכת ספרד בוויקישיתוף

• איזבלה השנייה, מלכת ספרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• איזבלה השנייה, מלכת ספרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)