אלברט-לסלו ברבאשי

נולד בחבל טרנסילבניה שברומניה למשפחה סקלרית. בין השנים 9–1986 למד פיזיקה והנדסה באוניברסיטת בוקרשט. כבר בתקופה זו החל לעסוק במחקר ופרסם מאמרים בתחום תורת הכאוס. ב-1989 היגר עם אביו להונגריה, שם למד לתואר שני באוניברסיטת בודפשט. לאחר סיום התואר השני, השלים את לימודיו בתואר שלישי בפיזיקה באוניברסיטת בוסטון ב-1994. בשנת 1995, לאחר פוסט-דוקטורט של שנה במרכז מחקר של חברת IBM, הצטרף לאוניברסיטת נוטרדאם. שם הקים בשנת 2004 את המרכז לחקר רשתות מורכבות. בשנת 2004 קיבל מינוי של פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד. ב-2007 עזב את נוטרה דאם לטובת משרת פרופסור מחקר ומנהל מרכז המחקר לרשתות באוניברסיטת נורת'איסטרן.

ברבאשי ידוע בעיקר עקב תרומותיו בתחום מדע הרשתות וההרכב הסטטיסטי של מערכות מורכבות. גילויו הגדול ביותר היה כי רשתות אמיתיות (רשתות כפי שהן בעולם ובטבע ולא לפי מודלים תאורטיים), מתפלגות לפי חוק החזקה (Power Law).

בהמשך לתגליתו של ברבאשי, אארון קלוסט, חוקר רשתות מאוניברסיטת קולוראדו, הביא תיקון לתגלית זו והראה במחקר אמפירי רחב היקף שרשתות אינן מתפלגות בדיוק לפי חוק החזקה אלא בקירוב לו, כלומר, מתפלגות בהתפלגות זנב עבה.^[2]

מחקרו על רשת האינטרנט העולמית פורסם ב 1999 בעיתון Science יחד עם Réka Albert, אשר בעקבותיו הציע את מודל ברבאשי-אלברט, שפועל לפי עקרון העדפה קישורי אשר מנבא יצירת קשרים ברשת לפי כמות הקשרים הקיימת לכל צומת, כלומר, ככל שלצומת מספר קשרים רב יותר, כך גדל הסיכוי שצומת זה יקבל קשרים נוספים בעתיד. ברבאשי הסביר זאת בדומה לעיקרון "העשירים מתעשרים": ככל שאדם עשיר יותר כך קל לו יותר להגדיל את הונו. כך צומת מרובת קשרים "מושכת" אליה קשרים נוספים.

לתוצאות מחקריו חשיבות רבה כיוון שהן נוגעות לרשתות מציאותיות (כפי שהן בעולם ובטבע) רבות, כגון רשת האינטרנט ורשתות גנטיות בתאים.

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עיקרי תורתו

מודל הרשתות - איך נראית רשת?

בשנות החמישים של המאה ה-20, הוצע מודל רשת על ידי המתמטיקאים ארדוש ורני שמבוסס על אקראיות. משמעות המודל הייתה שהקשרים ברשתות נוצרים באופן אקראי ולכן התפלגות הקשרים ברשת מתפלגת לפי עקומת גאוס, כלומר, התפלגות נורמלית.^[3]

ברבאשי, בזכות מחקר שעשה בשנות התשעים של המאה ה-20 על רשת האינטרנט, גילה כי רשתות אינן אקראיות, כלומר, יש חוקים שלפיהן מתארגנים הקשרים ברשת, והחוק המרכזי הוא חוק החזקה, כלומר, למעט צמתים ברשת יהיו קשרים רבים ולרוב הצמתים ברשת יהיו קשרים מעטים. חוק החזקה מזכיר בעיקרון את עקרון פארטו.אך קיצוני ממנו. אם העיקרון עוסק ב-80/20 אזי חוק החזקה מחלק את הרשת ל-1/99 בקירוב, כלומר, על כל צומת מרכזי ברשת יהיה "זנב ארוך" של צמתים עם קשרים בודדים.^[3]

תגלית זו נתנה תנופה למחקרים רבים שהביאו דוגמאות אמפיריות נוספות למבני רשתות "אמיתיות" (כלומר, רשתות כפי שהן בטבע ולא כמודלים תאורטיים) שתואמות (או קרובות) להתפלגות חוק החזקה, למשל: מבנה מושבת חיידקים, מבנה הרשת החברתית, להקת הציפורים, קן הנמלים, רשת הנוירונים, רשת החלבונים והגנים.^[2]

• אלברט-לסלו ברבאשי, קישורים - המדע החדש של רשתות, הוצאת משכל, 2011
• אלברט-לסלו ברבאשי, הנוסחה: המדע שמאחורי השאלה מדוע אנשים מצליחים או נכשלים?, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2023

מדיה וקבצים בנושא אלברט-לסלו ברבאשי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אלברט-לסלו ברבאשי

• אלברט-לסלו ברבאשי, ברשת החברתית Goodreads
• אלברט-לסלו ברבאשי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אלברט-לסלו ברבאשי, באתר dblp
• אלברט-לסלו ברבאשי, באתר גוגל סקולר
• אתר הבית של קבוצת המחקר של פרופ' ברבאשי באוניברסיטת נורת'איסטרן (באנגלית)
• אתר הבית של ברבאשי באוניברסיטת נוטרה-דאם (באנגלית)
• נטע אחיטוב, איך להפוך לאדם מצליח? יש חוקים ברורים שעומדים מאחורי סיפורי הצלחה, באתר הארץ, 8 בפברואר 2023