אלברכט השני, מרקיז מייסן

אלברכט נולד במייסן בשנת 1240, והיה בנו הבכור של היינריך השלישי, מרקיז מייסן מאשתו הראשונה, קונסטנס מבאבנברג.

בשנת 1265 העניק היינריך השלישי את רוזנות תורינגיה ואת הפפאלץ לאלברכט ואת מרגיזות לנדסברג שבאוסטרלנד לאחיו הצעיר דיטריך. היינריך השלישי שמר לעצמו את מרקיזות מייסן ולוסאטיה ככוח רשמי על בניו.

ביוני 1255 התחתן אלברכט עם מרגרטה מסיציליה, בתם של הקיסר פרידריך השני, שהיה גם מלך סיציליה, ואיזבלה מאנגליה. מרגרטה, הידועה גם בשם מרגרטה משוואביה הייתה אחותו של היינריך אוטו, הידוע גם בשם קרלוטו. כנדוניה הובטחה הפליסנרלנד לבית וטין. לאלברכט ומרגרטה היו חמישה ילדים.

לאחר תקופת מה בהתחלה של שלטון ונישואים מאושרים, אלברכט התרחק ממרגרטה והחל ברומן אהבה נלהב עם קוניגונדה מאייזנברג. היא ילדה לו שני ילדים: בת, אליזבת ב-1269, ^[1] ובן, אלברכט ("אפיץ") ב-1270.

כשגילתה את הניאוף ואת הלידות הבלתי חוקיות, מרגרטה עזבה את וארטבורג ב-24 ביוני 1270 ונסעה לפרנקפורט אם מיין שם נפטרה ב-8 באוגוסט של אותה שנה. שני הבנים הצעירים, פרידריך ודיזמן טופלו על ידי דודם, תיאודוריק מלנדסברג. היינריך, המבוגר ביותר, נעלם בשלזיה ב-1282.

אלברכט התחתן עם קוניגונדה בשנת 1274 והעניק לגיטימציה לילדיהם. כאשר אלברכט התכוון להשאיר את רוזנות תורינגיה לאפיץ ולפצות את בניו מנישואיו הראשונים רק עם האוסטרלנד (שכלל את הירושה מאמם) ומחוז פלטין של סקסוניה, הם פתחו במלחמה נגד אביהם. פרידריך נתפס על ידי אביו ונכלא בטירת וארטבורג. עם זאת, הוא נמלט כעבור שנה והמשיך במלחמה נגד אביו יחד עם דיזמן. בתקופה זו, ב-1284, מת דודם תיאודוריק מלנדסברג, וארבע שנים לאחר מכן, ב-1288, מת גם היינריך המהולל, אביו של אלברכט. מקרי המוות הללו הגבירו את המחלוקות המשפחתיות.

עם מות אביו, הפך אלברט למרקיז מייסן, בעוד שאחיינו פרידריך טוטה - בנו של תיאודוריק מלנדסברג - ירש את מרקיזות לוסאטיה, שנמכרה על ידי בנו של אלברכט דיזמן ב-1303. זמן קצר לאחר מכן תפס פרידריך את אביו אלברט בקרב. על ידי הסכם רוכליץ (1 בינואר 1289), אלברכט השיג את חירותו לאחר ויתור על חלקים נרחבים מאדמותיו. הוא שמר על מייסן לעצמו, אך מאוחר יותר מכר אותה לפרידריך טוטה. כאשר, לאחר מותו (1291) בני דודיו פרידריך ודיזמן השתלטו באופן שרירותי על אדמותיו, נאלץ אלברכט - אשר סבל מקשיים כלכליים - למכור את תורינגיה בשנת 1293 למלך הגרמני אדולף מנסאו; בחוזה, נקבע כי המלך יוכל להשתלט על האדמות לאחר מותו של אלברכט. במכירה, אלברכט כלל את מייסן ואוסטרלנד כשטחים שלו, למרות העובדה שהם היו בידי בניו. הודות לכך, יורשו של אדולף, אלברכט הראשון, מלך גרמניה, הצליח להשתלט על האדמות הללו, בטענה שחוזה המכר לגיטימי וחוקי.

קוניגונדה מאייזנברג מתה ב-31 באוקטובר 1286. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1 באוקטובר 1290, התחתן אלברכט בשלישית עם אליזבת מאורמונדה, יורשתו של נורדהלבן ואלמנתו של הרטמן ה-11 מלובדהבורג-ארנסהאוק. באותה שנה, אפיץ, בנו של אלברכט על ידי קוניגונדה, קיבל לגיטימציה רשמית על ידי הקיסר וקיבל את התואר אדון טנברג. הוא רצה להפוך את אפיץ ליורשו בתורינגיה, אך שני בניו הגדולים התנגדו לתוכנית.

ב-11 באפריל 1291 אחותו המלאה הצעירה של אפיץ, אליזבת, התחתנה עם היינריך השלישי מפרנקנשטיין; הנישואים היו קצרי מועד וללא ילדים. ^[2] אליזבת מתה ב-28 בספטמבר 1293. ^[3] שלוש שנים מאוחר יותר (9 באוקטובר 1296), התחתן אפיץ עם אחותו של גיסו היינריך השלישי, שנקראה כנראה גם אליזבת. נישואים אלה, כמו אחותו, היו ללא ילדים.

ארבע שנים מאוחר יותר (24 באוגוסט 1300) התחתן בנו הבכור של אלברכט שהיה בחיים, פרידריך, עם אליזבת מלובדבורג-ארנשאוגק, בתה של אמו החורגת; זה גרם לפיוס הסופי בין האב לבן. חמש שנים מאוחר יותר (27 ביוני 1305) מת אפיץ מטנברג, בן שלושים וחמש. מותו של בנו האהוב היה מכה איומה לאלברכט. הוא מעולם לא התאושש מהאובדן.

שנתיים לאחר מכן, ב-1307, מסר אלברכט את רוזנות תורינגיה ורוזנות פלטין של סקסוניה לבנו פרידריך בתמורה לקצבה. הוא מת שבע שנים מאוחר יותר בארפורט, בן שבעים וארבע.

ביוני 1255 התחתן אלברכט עם מרגרטה מסיציליה, בתם של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואיזבלה מאנגליה. לאלברכט ומרגרטה היו חמישה ילדים:

• היינריך, הלורד של פליסנרלנד (1256–1282), ירש את הפליסנרלנד ב-1274; התחתן עם הדוויג, בתו של הנריק השלישי הלבן.
• פרידריך הראשון, מרקיז מייסן (1257–1323).
• דיטריך, מרקיז לוסטיה, שנקרא דיזמן (1260–1307).
• מרגרטה (1262 - אחרי 17 באפריל 1273).
• אגנס (1264–1332), התחתנה עם היינריך הראשון, דוכס בראונשווייג-גרובנהאגן.