אליהו מני (שופט)

מני נולד ב-23 בדצמבר 1907^[1] בחברון למשה מני וללאה בת אדוארד אשכנזי, יוצאי עיראק. אביו נמנה עם משפחת מני, מהוותיקות בעיר חברון, נכד לרב אליהו מני. סיים לימודיו בבית המדרש העברי למורים בירושלים ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת ליברפול. בשנת 1932 הוסמך באנגליה כעורך דין וכנוטריון. בשבע שנות שהותו באנגליה שימש מורה בתלמוד תורה, ועמו גם הרב איסר יהודה אונטרמן.

בשובו לארץ ישראל (1933) עסק בהוראת משפט אנגלי בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים.^[2] בסוף שנת 1933 הומלץ לקבל רישיון עריכת דין על ידי המועצה המשפטית הממשלתית.^[3] הקים משרד פרטי לעריכת דין, בשותפות עם גיסו צבי עלי בקר, ופעל גם לגאולת שטח בהר טוב עליו הוקמה תעשיית המלט "שמשון". בשנים 1942–1948 שימש קונסול בפועל של מקסיקו לארץ ישראל, עבר הירדן, סוריה ולבנון. בתקופת המצור על ירושלים שירת במשמר העם.

ב-15 ביולי 1948 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.^[4][5] ב-1 בדצמבר 1952 מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, וכן השופט המוסמך היחיד בארץ לדיון בערעורים בנושאי מס הכנסה ותביעות כנגד משרד הביטחון.^[6]

בשנת 1956 מונה על ידי הממשלה לעמוד בראש ועדת מני שחקרה את מאבקי השבת בירושלים ואת פרשת מותו של פנחס סגלוב.

מועמדותו לבית המשפט העליון נידונה כבר בשנת 1953, אך נפסלה עקב גילו הצעיר וניסיונו המועט. בשנת 1959 סירב מני שתוצג מועמדותו לשם מינוי שופט ממוצא ספרדי לבית המשפט. ב-7 בפברואר 1962 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון^[7] והיה לשופט הראשון ממוצא ספרדי בבית משפט זה.^[8] מני סיפר אחר כך שחווה גזענות עקב היותו ספרדי משאר חבר השופטים, ביניהם מנה את השופט משה זילברג. בבחירות 1968 לנשיאות ישראל ובבחירות 1973 לנשיאות ישראל הוצע כמועמד לתפקיד נשיא ישראל על ידי אריה (לובה) אליאב.^[9] ב-23 בדצמבר 1977 סיים את כהונתו כשופט בית המשפט העליון עם הגיעו לגיל פרישה.^[10] באותה שנה שימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשיעית.

בראשית שנות הארבעים נישא מני לצפורה גמזו (אחותו של מבקר הספרות חיים גמזו), ילידת רוסיה שעלתה ארצה בילדותה, בשנת 1924. שתי בנותיהם הן השופטת מוסיה ארד (נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס) ורעיה, אשתו של ישראל טילן.

• אליהו מ. מני, באתר הרשות השופטת
• דוד תדהר (עורך), "אליהו משה מני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3137
• נח סביר, השופט מני, מעריב, 7 בפברואר 1962
• א. ח. אלחנני, בין השורות | אליהו מני – שופט ביה"ד העליון, דבר, 6 בפברואר 1962
• ישראל הראל, אליהו מני – משופט נודד לביהמ"ש העליון ולמועמד לנשיא, מעריב, 8 במרץ 1973