אלקטרה (אוריפידס)

כמה שנים קודם לתחילת עלילת המחזה, בתחילתה של מלחמת טרוייה, מנהיג צבא יוון העתיקה, אגממנון, נדרש להקריב את בתו איפיגניה לאלה ארטמיס, על מנת שזו תאפשר לרוחות לנשוב ולספינות הצי היווני להפליג. האלה ארטמיס הצילה את איפיגניה והביאה אותה לטאוריס. קליטמנסטרה אשת אגממנון מעולם לא סלחה לו, ועם שובו מטרויה היא ומאהבה אייגיסתוס רצחו אותו.

אלקטרה, בתם של קליטמנסטרה ואגממנון, נישאה לחקלאי פשוט בשל חששה שאם תישאר בחצר המלוכה ותינשא לאציל, יגדלו ילדיה וילמדו את מה שאירע, הם ינסו לנקום את מותו של אביה על ידי הרג אימה.

אלקטרה נותרת בתולה כיוון שלבקשתה החקלאי לא מימש את נישואיהם.

אחיהן של אלקטרה ואיפיגניה - אורסטס נשלח לפוקיס וגדל בבית המלוכה שם, יחד עם בן מלך פוקיס - פילאדס.

אורסטס וחברו פילאדס מגיעים לארגוס בכוונה לנקום את מותו של אביו של אורסטס. הם מגיעים לביתה של אלקטרה כאשר הם מחופשים, במטרה להשיג מידע. הם טוענים כי הם שליחים של אורסטס, אולם המשרת הזקן שהבריח את אורסטס בילדותו מזהה אותו ומגלה לאלקטרה את זהותו.

אלקטרה רוצה לעזור לאחיה לנקום באמה ובמאהבה אייגיסתוס את רצח אביה.

המשרת הזקן מפתה את קליטמנסטרה לבוא לבית אלקטרה כשהוא מספר לה שנולדה לה נכדה. אורסטס הורג את אייגיסתוס וחוזר עם הגופה. עם שובו אורסטס משנה את דעתו ומחליט שלא להרוג את אמו. בינתיים קליטמנסטרה מגיעה אל אלקטרה ואלקטרה רוצחת אותה.

בסוף המחזה מגיעים אחיה של קליטמנסטרה - קסטור ופולידאוסס שהפכו לאלים, ומספרים שקליטמנסטרה אכן קיבלה את העונש המגיע לה, אולם האחים חטאו בכך שרצחו את אמם, ועליהם לטהר את עצמם בשל המעשה.

המחזה תורגם לעברית בידי אהרן שבתאי ויצא לאור בהוצאת שוקן. בשנת 1964 הוא הוצג בתיאטרון הקאמרי^[1]

תרגומים לאנגלית

• אדוארד פ. קולריג', 1891: טקסט מלא.
• גילברט מורי, 1911.
• ארתור ס. ויי, 1912.
• אמילי טאונדנס ורמיול, 1958.
• ג'. דיווי, 1998.
• ג'. מורווד, 1998.

מדיה וקבצים בנושא אלקטרה בוויקישיתוף

• אלקטרה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)