אמרת כנף

לעיתים נוצרת אמרה באופן מפורש ומודע כעצם בעל חיים עצמאיים שנועד להיחרט בזיכרון. כזו היא אמרתו של קאטו הזקן הרומי, "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו", שבה סיים כל נאום שלו (קרתגו הייתה אויבתה המושבעת של רומי באותה עת). פעמים אחרות נאמרה (או נכתבה) אמרת הכנף במסגרת רחבה יותר, ורק לאחר מכן הוענקו לה חיים עצמאיים. דוגמה לכך היא הספר "מכתם לעגנון - אסופת פתגמים מתוך כתביו", שבו ליקט אורי סלע מתוך כתביו של ש"י עגנון משפטים הראויים להפוך לאמרות.

מאות אמרות כנף מקורן במחזותיו של ויליאם שייקספיר. עשרות מהן נתרמו על ידי המלט, אחד המחזות הנודעים ביותר של שקספיר ובכלל. ביניהן: "להיות או לא להיות, זו השאלה", "מילים, מילים, מילים", "אל המנזר לכי", ועוד.

בספרו של הסופר הצ'כי ירוסלב האשק, החייל האמיץ שווייק, קובע הגיבור, שווייק, להיפגש עם דמות אחרת בקפה 'הגביע' "בשש אחרי המלחמה", ביטוי שהפך לאמרת כנף.

בסרט שליחות קטלנית אומרת דמות "המחסל" את המשפט "אני אחזור" (I'll be back), שהפך לאמרת כנף, וכמעט לסמל המסחרי של השחקן ארנולד שוורצנגר. לאחר הצלחת הסרט, ניסו התסריטאים והבמאים של רבים מסרטיו הבאים לתת לו "אמרת כנף" כזו שתסמל את הסרט כולו, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף הצליחו.

בסרטי ג'יימס בונד אומרת הדמות ג'יימס את המשפט החוזר בכמעט כל הסרטים: "השם הוא בונד, ג'יימס בונד", והפך לאחד מהמשפטים הידועים בקולנוע.

בעולם הקומיקס של מארוול נמצאת אמירת הכנף "הנוקמים התאחדו!" ("!Avengers Assemble") אשר נאמרת כל פעם כשחבורה יוצאת לקרב. המשפט עצמו הופיע בסרט "הנוקמים: סוף המשחק", לאחר שקפטן אמריקה מזמן את המיולניר לידו, ופותח את הקרב הסופי נגד ת'אנוס.

המשפט מסרט הפולחן "הנסיכה הקסומה" (1987) "שלום! שמי הוא איניגו מונטויה, הרגת את אבי, היכון למות!" ("!My name is Inigo Montoya. You killed my father. Prepare to die.") הפך למטבע לשון וקיימות עליו פרודיות רבות. ובשנת 2002 בחר בו מכון הסרטים האמריקאי כאחד מסרטי האהבה הגדולים בכל הזמנים.

ישנו שפע ספרי אמרות, שהאמרות מקובצות בהם על פי קטגוריות אחדות:

• לפי נושאים, למשל: אהבה, כישרון, כעס וכו'. דוגמה לכך הוא ספרו של אדיר כהן, "ספר הציטטות הגדול", שיצא לאור בשנת 1996, ובו 560 עמודים של ציטטות המקובצות לפי נושאים.
• לפי אומרן, למשל אמרות המיוחסות לאיינשטיין, לצ'רצ'יל וכו'. לעיתים יוצא ספר אמרות שמכיל ציטוטים של אישיות אחת שהרבתה באמרות שפר. כזה הוא מארק טוויין, למשל.

חלק ניכר מהפעילות של איסוף אמרות עבר בשנים האחרונות אל האינטרנט, אך עדיין יוצאים לאור גם ספרי אמרות (שהם מרכיב בסיסי בקטגוריה הקרויה "ספרי מתנה").

לעיתים מיוחסת לאדם אמרה שאותה לא אמר. להלן מבחר דוגמאות לכך:

• האמרה "אם אין לחם, שיאכלו עוגות" מיוחסת למארי אנטואנט, כאמרה שמעידה על חוסר רגישותו של המעמד הגבוה בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית למצוקותיו של העם, כאשר למעשה בספרו של ז'אן-ז'אק רוסו שיצא לאור ב־1766, כשאנטואנט הייתה בת 10, ארבע שנים לפני נישואיה ללואי ה־16, ניתן למצוא את המשפט S’ils n’ont plus de pain, qu’ils mangent de la brioche", היינו, "אם אין להם לחם, שיאכלו בריוש", כך שהביטוי היה בשימוש לפני זמנה^[1]. יש טוענים כי משפט זה נאמר לראשונה על ידי דוכסית של טוסקנה בסביבות 1760 או מוקדם יותר, ואומץ שנים מאוחר יותר על ידי אחותה של מארי אנטואנט, מריה קרולינה, מלכת נאפולי^{[דרוש מקור]}.
• "הגם אתה, ברוטוס?", מילותיו האחרונות של יוליוס קיסר על בגידת חברו ומי שלפי השמועות הלא-נכונות היה בנו הבלתי חוקי מרקוס יוניוס ברוטוס, הושמו בפיו על ידי שייקספיר במחזהו "יוליוס קיסר".
• האמירה המפורסמת של שרלוק הולמס לעוזרו: "אלמנטרי, ווטסון יקירי" (Elementary, my dear Watson) לא נזכרת בשום מקום בספרים המקוריים של ארתור קונאן דויל.
• אמרתו של וולטר "אינני מסכים עם אף מילה מדבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם" לא נמצאת בשום מקום בכתביו, ולמעשה נטבעה בספר עליו שנכתב על ידי הסופרת אוולין ביאטריס הול.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אמרת כנף

• ויקיציטוט - מאגר ציטוטים אינטרנטי רב־לשוני חופשי המופעל על ידי קרן ויקימדיה
• הוצא מהקשרו

• אורי סלע, "כנפיהן של אמרות", בספרו מלה בסלע, כתר הוצאה לאור, 1990.

אוספים של אמרות כנף:

• איתן בן-נתן (ליקט תרגם וערך), אוצר הציטטות : מן ההגות והספרות העולמית לדורותיה ומן המקורות העבריים העתיקים והחדשים, הוצאת מאגנס, 2008.
• ישראל דוידזון, אוצר המשלים והפתגמים מספרות ימי הבינים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ז (1956).
• אדיר כהן, ספר הציטטות היהודי הגדול, כנרת 2003
• דוד שחם, ציטטות לכל עת, כתר 2007, (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )
• שמוליק קלוסקי, שירים הם פתגמים