ג'ים מקמילן
ג'יימס "ג'ים" מקמילן (באנגלית: James "Jim" McMillian; 11 במרץ 1948 – 16 במאי 2016) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1970–1981. בעונת 1971/1972 זכה באליפות ליגת ה-NBA כשחקן לוס אנג'לס לייקרס, ולאורך 9 עונותיו בליגה העמיד ממוצעים כוללים של 13.8 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים למשחק.[1]
 | |
| מקמילן במדי וירטוס בולוניה | |
| לידה | 11 במרץ 1948 רייפורד, קרוליינה הצפונית |
|---|---|
| פטירה | 16 במאי 2016 (בגיל 68) וינסטון סיילם, קרוליינה הצפונית |
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 1.96 מטרים |
| מספר | 5, 14 |
| מכללה | אוניברסיטת קולומביה |
| דראפט | בחירה מספר 13, 1970 לוס אנג'לס לייקרס |
| קבוצות כשחקן | |
| 1970–1973 1973–1976 1976–1978 1978–1979 1979–1981 | לוס אנג'לס לייקרס באפלו ברייבס ניו יורק ניקס פורטלנד טרייל בלייזרס וירטוס בולוניה |
| הישגים כשחקן | |
| זכייה באליפות ה-NBA (1972) זכייה באליפות הליגה האיטלקית (1980) | |
קריירת מכללות
מקמילן נולד בעיר רייפורד שבקרוליינה הצפונית, ובנערותו למד ב"תיכון תומאס ג'פרסון" אשר בברוקלין, ניו יורק. בשנת 1966 החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה, ובין השנים 1967–1970 שיחק בקבוצת הכדורסל שלה – "קולומביה ליונס". בכל 3 העונות הוביל את קלעי הליונס, עם ממוצע כולל של 22.8 נקודות למשחק, ובעונת 1967/1868 הוליך את הקבוצה להעפלתה השלישית אי פעם לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen).[2] בעת סיום לימודיו היה הקלעי המוביל בתולדות הקבוצה, עם 1,758 נקודות בסך הכול.[3]
קריירת משחק מקצועית
בדראפט ה-NBA 1970 נבחר מקמילן בבחירה ה-13, על ידי לוס אנג'לס לייקרס.[4] בעונת 1971/1972 קלע 18.8 נקודות בממוצע למשחק, כשחקן חמישייה קבוע לצדם של ג'רי וסט, וילט צ'מברלין, גייל גודריץ' והאפי היירסטון, וסייע ללייקרס לזכות באליפות ה-NBA השישית של המועדון; בפלייאוף 1972 המשיך להצטיין מקמילן כקלעי השלישי של קבוצתו, אחרי וסט וגודריץ', עם ממוצע 19.1 נקודות למשחק. בעונה העוקבת קלע 18.9 נקודות למשחק והעפיל על הלייקרס פעם נוספת לגמר ה-NBA, אולם הפעם הפסידה קבוצתו בסדרת הגמר מול ניו יורק ניקס, בתוצאה 1–4.
לקראת עונת 1973/1974 הועבר בטרייד לבאפלו ברייבס, בתמורה לאלמור סמית'.[5] ב-3 עונותיו בבאפלו היה אחד השחקנים הבולטים של הברייבס, לצדם של בוב מקאדו ורנדי סמית', אשר הובילו את הקבוצה ל-3 העפלות רצופות לחצי גמר המזרח בפלייאוף. לאורך התקופה רשם מקמילן ממוצעים של 16.4 נקודות ו-6.4 ריבאונדים בממוצע למשחק. ב-3 בנובמבר 1973 קלע שיא קריירה של 48 נקודות בהפסד קבוצתו מול גולדן סטייט ווריורס.[6]
בספטמבר 1976 נמכר לניו יורק ניקס, במדיה שיחק במשך שתי עונות.[7] בדצמבר 1978 חתם על חוזה בפורטלנד טרייל בלייזרס, אך כבר לאחר 23 משחקים שוחרר מהקבוצה ועזב את ליגת ה-NBA.
בפברואר 1979 חתם על חוזה בקבוצת וירטוס בולוניה האיטלקית. באותה עונה זכה עם הקבוצה באליפות ליגת העל האיטלקית, והעפיל עמה לבית הגמר בטורניר גביע אירופה לאלופות. בעונת 1979/1980 הוביל את בולוניה לגמר גביע אירופה, עם 19.7 נקודות בממוצע למשחק, אולם בשל פציעה לא השתתף במשחק הגמר עצמו, בו הפסידה קבוצתו מול מכבי תל אביב בתוצאה 79–80.[8] בסיום אותה עונה פרש מקמילן ממשחק, בגיל 33.
ב-16 במאי 2016 נפטר מקמילן, כתוצאה מאי-ספיקת לב, בגיל 68.[3][9]
קישורים חיצוניים
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- ג'ים מקמילן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)