ג'סר א-שורור

אזור העיר מיושב זה 10,000 שנה. כ-8 ק"מ מדרום לעיר מצוי תל קרקור אותו נהוג לזהות עם העיר הקדומה קרקר, לידה התחולל קרב קרקר במאה ה-9 לפני הספירה. ראשיתה של העיר עצמה נמצאת בתקופה ההלניסטית עת הוקמה במקום עיר בשם סלוקיה אד בלום (Seleucia ad Belum). הרומאים קראו למקום ניאקובה (Niaccuba) ובנו במקום גשר אבן מעל נהר העאסי. מתקופות אלו כמעט ולא נשמרו שרידים בעיר, למעט חלק קטן מהגשר הרומי ששופץ כליל במאה ה-15 על ידי הממלוכים ומשמש עד היום כאחד משני גשרי העיר מעל הנהר. מהתקופה העות'מאנית המוקדמת נותרו בעיר מספר מבנים, כולל חאן שיירות שנבנה בשנים 1660-1675 ושופץ בשנים 1826-1827. מפעל יבוש הביצות בשנות ה-50 והקמת מיזמים חקלאיים בשנות ה-60 הביאו לפיתוח העיר והאזור שסביבה.

אוכלוסיית העיר, שהיא מוסלמית סונית ברובה, נחשבת כשמרנית וכבעלת עבר של עימותים מול מפלגת השלטון החילונית והלאומנית, מפלגת הבעת'. ב-1980 הופצצה העיר מן האוויר על ידי מטוסי חיל האוויר הסורי לאחר התקוממות של תנועת האחים המוסלמים בעיר, התקוממות שדוכאה סופית בטבח חמאת ב-1982.

ג'סר א-שורור במלחמת האזרחים הסורית

בתחילת יוני 2011, לאחר מספר חודשים של עימותים אלימים בין מפגינים סורים בערים ברחבי סוריה ובין כוחות הביטחון של סוריה, החלו אירועים אלימים גם בג'סר א-שורור. על פי גרסת התקשורת הסורית, "כנופיות חמושות" תקפו את כוחות הביטחון הסוריים, הרגו כ-120 חיילים ואזרחים והשתלטו על העיר. תושבי העיר טענו כי אנשי כוחות הביטחון הם שירו בחבריהם בעת שאלו סירבו לירות על מפגינים וחלקם אף ניסו לערוק לשורות המתקוממים. התקשורת העולמית דיווחה כי רוב תושבי העיר נטשו אותה; חלקם להרים שמסביב וחלקם נמלטו אל מעבר לגבול הטורקי הסמוך בעת שכוחות גדולים של הצבא הסורי כיתרו את העיר במטרה להשתלט עליה.^[1]

ב-12 ביוני תקף הצבא הסורי את העיר באמצעות מסוקים וכ-150 כלי רכב קרביים משוריינים (כולל טנקים) ודיווח כי השתלט על העיר.^[2]

ב-25 באפריל 2015 נכבשה העיר שכונתה "המאחז האחרון של אסד במחוז אידליב" על ידי כוחות המורדים בהנהגת שלוחת אל-קאעידה בסוריה - ג'בהת א-נוסרה. ב-3 במאי, לכל המאוחר, נכבש מתחם בית החולים "אלווטני" הסמוך במתקפה שכללה טנקים, ושימוש במשאית תופת.