דגל אוגנדה

בתקופה הקולוניאלית עשו הבריטים שימוש בנס כחול מושחת בסמל המושבה, שאותו ענדו כתג החיילים האוגנדים בשירות הממלכה המאוחדת, כמפורט בתקנות משנת 1865. אף שלממלכת בוגנדה, הגדולה מבין הממלכות בשטחי מושבת אוגנדה, היה דגל משלה, הבריטים העדיפו שלא להפגין העדפה לממלכה זו או אחרת, ועל כן בחרו בסמל העגור שיתנוסס במרכז הנס הכחול ועל פני דגלים רשמיים נוספים.

במהלך תקופת שלטונה של המפלגה הדמוקרטית טרם הכרזת העצמאות הוצע עיצוב לדגל אוגנדה, אשר כלל שלושה פסים אנכיים בצבעים ירוק–כחול–ירוק, שביניהם שני פסים אנכיים צהובים צרים, ולאורך הפס הכחול, צללית עגור צהוב. בבחירות למועצה המחוקקת שהתקיימו ב-25 באפריל 1962, כחצי שנה טרם הכרזת העצמאות, זכתה קואליציה בראשות מפלגת הקונגרס העממי של אוגנדה (Uganda People's Congress). מפלגה זו דחתה את העיצוב של קודמתה לדגל אוגנדה והציעה במקומו את עיצובו הנוכחי של הדגל, בהתבסס על דגלה שלה – שלושה פסים אופקיים בצבעים שחור, צהוב ואדום. הדגל, שעוצב על ידי שר המשפטים של אוגנדה, גרייס איבינג'ירה, אושר על ידי הממשל הבריטי טרם קבלת העצמאות, ומיום 9 באוקטובר 1962, יום העצמאות של אוגנדה, הפך דגל זה לדגלה הלאומי.

דגל אוגנדה מורכב משישה פסים אופקיים שווים בצבעים שחור, אדום וצהוב – צבעי מפלגת הקונגרס העממי של אוגנדה. הצבע השחור בדגל מסמל את עמי אפריקה, שצבע עורם שחור, הצהוב מסמל את השמש הזורחת מעל ראשיהם והאדום את האחווה ביניהם. במרכז הדגל, על גבי שני הפסים האמצעיים, עיגול לבן, ובתוכו עגור כתר לבן-לחיים, הציפור הלאומית, עומד ופניו אל התורן. העגור נבחר בשל אופיו העדין, ומאחר שהיה במרכזו של תג היחידה של החיילים האוגנדים. רגלו המורמת של העגור מסמלת את התקדמותה של המדינה.

מעמדו החוקי של דגל אוגנדה מעוגן ב"חוק הדגל הלאומי והסמל" משנת 1962. החוק מפרט את עיצוב הדגל, אך אינו מפרט את מידותיו. הוא מסמיך את השר הממונה לתקן תקנות בעניין הנפת הדגל, ואוסר על פגיעה בכבוד הדגל, עברה שהעונש המרבי עליה הוא שנתיים מאסר.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל דגלים וסמלים

• סמל אוגנדה
• המנון אוגנדה

מדיה וקבצים בנושא דגל אוגנדה בוויקישיתוף

• אוגנדה, באתר דגלי העולם (באנגלית)
• חוק הדגל הלאומי והסמל 1962 (אורכב 07.11.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר המכון למידע משפטי של אוגנדה
• דגל אוגנדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)