דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות
דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות הם תשלומי חובה החלים על תושבי ישראל. התשלומים מחושבים לפי הכנסותיו של התושב (אך גם תושב חסר הכנסות חייב בו) ומעמדו, ומועברים למוסד לביטוח לאומי, שאחראי על גביית דמי ביטוח לאומי על פי חוק הביטוח הלאומי וכן על דמי ביטוח בריאות, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.
דמי ביטוח לאומי הם מקור עיקרי למימון פעילותו של המוסד לביטוח לאומי.[1] מקורות נוספים: העברה תקציבית מתקציב המדינה לפי חוק הביטוח הלאומי לענפים מסוימים כגון ילדים ואזרחים ותיקים, תקבולים לפי הסכמים וחוקים אחרים למימון גמלאות המשולמות שלא לפי חוק הביטוח הלאומי ופיצויים מצד שלישי לפי חוק הביטוח הלאומי.
דמי ביטוח בריאות מהווים כשליש ממימון הוצאות ביטוח בריאות בישראל. כשני שלישים מועברים מתקציב המדינה.[2]
חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה על כל תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה ובכללם שכיר, עצמאי, בלתי מועסק (למעט עקרת בית), מי שפרש בפרישה מוקדמת, מעסיק של נערים עובדים, וכן עובד זר בישראל, אף שאינו תושב.
חובת תשלום דמי ביטוח בריאות חלה על כל תושב ישראל מגיל 18 ואילך (למעט עקרת בית). במקרים מיוחדים (לדוגמה: עולה חדש, תורם איברים) ניתן פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לזמן מוגבל.[3]
זכאות למשלמי דמי ביטוח
| ביטוח | הסבר |
|---|---|
| ביטוח בריאות | כל תושב במדינת ישראל זכאי למלוא שירותי הבריאות הקבועים בסל שירותי הבריאות, באמצעות קופת החולים בה הוא חבר. לפיכך כל תושב שמלאו לו 18 שנים, חייב להירשם כחבר בקופת חולים, לפי בחירתו. |
| ביטוח לאומי | תשלום דמי ביטוח לאומי מקנה זכות לקבלת קצבאות ותשלומים שונים מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לכללים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. במוסד לביטוח לאומי פועלים ענפי ביטוח שונים (אמהוּת, ילדים, אזרחי ותיקים ושאירים, סיעוד, נפגעי עבודה, אבטלה ועוד). עובד שכיר תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, מבוטח בכל הענפים. עובד שכיר בלבד זכאי לביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בעת פשיטת רגל של המעסיק ובעת פירוק תאגיד. עובד עצמאי אינו זכאי לביטוח זה. לעובד שכיר יש גם יתרון של אי־פגיעה בזכויות אם המעסיק לא שילם את דמי הביטוח הלאומי של עובדיו, בעוד זכויותיו של עובד עצמאי יפגעו עקב אי־תשלום, שכן חובת התשלום חלה עליו בלבד. עובד זר בישראל מבוטח בארבעה ענפים: נפגעי עבודה, נפגעי פעולות איבה, פשיטת רגל ואמהות.[4] |
הגדרות ותעריפים
הגדרות, הסברים ותעריפים שבשימוש בערך:
| שם | תעריף בש"ח לשנת 2023 | הסבר |
|---|---|---|
| גיל הזכאות | גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק ללא קשר להכנסות (נכון ל־2023: 70 שנים[5]). | |
| גיל פרישה | גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק מותנה בכך שההכנסות מעבודה אינן עולות על הסכום המזכה בקבלת קצבה (נכון ל־2023: גיל הפרישה לגברים הוא 67 שנים.גיל הפרישה לנשים עולה בהדרגה מ-62 ל-65 שנים, ונקבע בהתאם לתאריך הלידה[6]). | |
| גיל מרבי לביטוח אבטלה | גיל 67 לנשים וגברים | |
| תושב ישראל מעל גיל 62 | משמש לבדיקת זכאות לקצבת אזרח ותיק: תושב ישראל שנולד בישראל או שעלה לישראל לפני גיל 60–62 ועונה על תנאי הזכאות. | |
| בעל שליטה בחברת מעטים | עובד בעל שליטה בחברה שבה הוא עובד, אינו מבוטח בענף אבטלה מכוח עבודתו בחברה (כמו עצמאי) ואינו משלם דמי ביטוח לענף אבטלה. | |
| תקרת ההכנסה המרבית לתשלום | 47,465 ש"ח | דמי ביטוח ישולמו עד תקרה זאת. הכנסות גבוהות מתקרה זאת יהיו פטורות מתשלום דמי ביטוח |
| שיעור מופחת | עד 7,122 ש"ח | דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות מתבססים על שתי מדרגות הכנסה ברוטו: המדרגה הראשונה - שיעור מופחת היא עד 60% מהשכר הממוצע במשק או עד תקרת הכנסת העובד למי שמשתכר פחות ממלוא השיעור המופחת. |
| שיעור מלא | מ־7,122 ש"ח | המדרגה השנייה - שיעור מלא היא מ-60% מהשכר הממוצע במשק ועד תקרת הכנסת העובד או תקרת ההכנסה המרבית לתשלום - הנמוך מביניהם. |
| 50% מהשכר הממוצע במשק | 5,935 ש"ח | משמש לקביעה מיהו עובד עצמאי:
|
| 15% מהשכר הממוצע במשק | 1,781 ש"ח | |
| 25% מהשכר הממוצע במשק | 2,968 ש"ח | משמש לקביעת דמי ביטוח לאומי לתושב ישראל שהכנסותיו הן אך ורק הכנסות שלא מעבודה, כגון שכר דירה: הכנסה של עד 25% מהשכר הממוצע במשק יחויב כמי שאינו עובד ומעבר לו שיעור מופחת ושיעור מלא. |
| 5% מהשכר הממוצע במשק | 594 ש"ח | משמש לחישוב פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לעולה חדש וכן עציר או אסיר לתקופת זמן של עד שנה. הכנסה של עד 5% מהשכר הממוצע במשק תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח. הכנסה מ־5% מהשכר הממוצע במשק ומעלה תהיה חייבת בתשלום דמי ביטוח. |
שיעור דמי הביטוח
דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות הם מיסי חובה ומחושבים כמס פרוגרסיבי, בהתאם להכנסת המבוטח, בעיקר הכנסת עבודה.
ביטוח לאומי
דמי ביטוח לאומי מושפעים ממעמדו של המבוטח (עצמאי, שכיר, בעל הכנסה שלא מעבודה ועוד) ומקבוצת הגיל שלו.
שיעור דמי הביטוח נקבע לפי הענפים שהאדם מבוטח בהם.
לשכיר דמי הביטוח מורכבים מחלק העובד וחלק המעסיק; עצמאי ומי שאינו שכיר ואינו עצמאי חייב בדמי ביטוח עבור עצמו.
ביטוח בריאות
דמי ביטוח בריאות מעובד שכיר, עובד עצמאי, חבר קיבוץ, מקבל פנסיה מוקדמת:
מחלק השכר שהוא עד 60% מהשכר הממוצע במשק ניכוי של % 3.1
מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע במשק ניכוי של % 5.
דמי ביטוח בריאות מעובד במשק בית 1% משכרו של העובד.
שכיר
עובד שכיר מגיל 18 ומעלה שקיימים בינו לבין המעסיק יחסי עובד-מעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח.[7]
חישוב דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעובד שכיר מחושב משכרו החודשי ברוטו של העובד (כולל זקיפות מס) ומורכב מחלק המנוכה ממשכורתו של העובד וחלק המשולם על ידי המעסיק.
הוא מתבסס על שתי מדרגות הכנסה: המדרגה הראשונה: שיעור מופחת והמדרגה השנייה: שיעור מלא.
| שיעור דמי ביטוח לעובד שכיר מגיל 18 ועד גיל פרישה[8]: | ||||||
| שיעור מופחת | שיעור מלא | |||||
| חלק עובד | חלק מעביד | סה"כ | חלק עובד | חלק מעביד | סה"כ | |
| ביטוח לאומי | 0.40% | 3.55% | 3.95% | 7.00% | 7.6% | 14.6% |
| ביטוח בריאות | 3.10% | 0% | 3.1% | 5.00% | 0% | 5% |
| סה"כ | 3.50% | 3.55% | 7.05% | 12.00% | 7.6% | 19.6% |
| שיעורי דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על פי סוגי עובדים[9]: | מופחת | מלא | ||||||
| מגדר | סוג עובד | עובד | מעסיק | סה"כ | עובד | מעסיק | סה"כ | |
| כולם | שכיר תושב ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה | 3.5% | 3.55% | 7.05% | 12% | 7.6% | 19.6% | |
| בעל שליטה בחברת מעטים | 3.49% | 3.51% | 7% | 11.79% | 7.38% | 19.17% | ||
| כולם | מעל "גיל הזכאות" בשנה בה הגיע לראשונה לגיל של "תושב ישראל מעל גיל 62" | 3.1% | 0.48% | 3.58% | 5% | 2.12% | 7.12% | |
| בעל שליטה בחברת מעטים | 3.1% | 0.47% | 3.57% | 5% | 2.06% | 7.06% | ||
| כולם | מתחת ל"גיל פרישה" בשנה בה הגיע לראשונה לגיל של "תושב ישראל מעל גיל 62" | 3.24% | 0.82% | 4.06% | 7.28% | 2.95% | 10.23% | |
| אישה | בין "גיל פרישה" לבין "גיל מרבי לבטוח אבטלה" בשנה בה הגיעה לראשונה לגיל של "תושב ישראל מעל גיל 62" | 3.12% | 0.55% | 3.67% | 5.35% | 2.47% | 7.82% | |
| כולם | בין "גיל מרבי לביטוח אבטלה" לבין "גיל הזכאות" בשנה בה הגיע לראשונה לגיל של "תושב ישראל מעל גיל 62" | 3.11% | 0.52% | 3.63% | 5.14% | 2.31% | 7.45% | |
| כולם | מקבל קצבת נכות מעבודה או מקבל קצבת נכות כללית לו פטור שנתי מתשלום דמי ביטוח | 3.1% | 0.48% | 3.58% | 5% | 2.12% | 7.12% | |
| בעל שליטה בחברת מעטים | 3.1% | 0.47% | 3.57% | 5% | 2.06% | 7.06% | ||
| אישה | בין "גיל פרישה" לבין "גיל מרבי לביטוח אבטלה" שאינה מקבלת קצבת אזרח ותיק | 3.38% | 3.28% | 6.66% | 10.07% | 7.12% | 17.19% | |
| כולם | בין "גיל מרבי לביטוח אבטלה" לבין "גיל הזכאות" שאינו מקבל קצבת אזרח ותיק | 3.37% | 3.25% | 6.62% | 9.86% | 6.96% | 16.82% | |
| כולם | בעל שליטה בחברת מעטים | 3.37% | 3.24% | 6.61% | 9.86% | 6.9% | 16.76% | |
| כולם | עובד שטרם מלאו לו 18 שנה, מקבל קצבת אזרח ותיק או מי שאינו זכאי לה | 0.48% | 0.48% | 2.12% | 2.12% | |||
| בעל שליטה בחברת מעטים | 0.47% | 0.47% | 2.06% | 2.06% | ||||
| כולם | חייל בשירות סדיר שקבל אישור לעבוד כשכיר, תורם איברים לו פטור שנתי מתשלום דמי ביטוח | 0.4% | 3.55% | 3.95% | 7% | 7.6% | 14.6% | |
| בעל שליטה בחברת מעטים | 0.39% | 3.51% | 3.9% | 6.79% | 7.38% | 14.17% | ||
שוטר וסוהר
| שיעור מופחת | שיעור מלא | |||||
| חלק עובד | חלק מעביד | סה"כ | חלק עובד | חלק מעביד | סה"כ | |
| מגיל 18 עד "גיל פרישה" | 3.49% | 3.07% | 6.56% | 11.79% | 5.48% | 17.27% |
| בין "גיל פרישה" ל"גיל הזכאות" שלא מקבל קצבת אזרח ותיק | 3.37% | 2.77% | 6.14% | 9.86% | 4.84% | 14.7% |
חייל בשירות קבע[10]
דמי ביטוח עבור מי שמשרת בצה"ל בשירות קבע משולמים על-ידי אוצר המדינה לפי בסיס שכרו של חייל הקבע.
האוצר מנכה משכרו של החייל את חלקו בדמי הביטוח, כפי שמנוכה משכרו של עובד שכיר.
שיעור הניכוי מושפע ממצבו המשפחתי של החייל וממעמדה של בת הזוג.
חייל בשירות קבע מבוטח רק בחלק מן הענפים: אימהות, ילדים, נכות, סיעוד, זקנה ושאירים.
עובד בחופשה ללא תשלום
דמי הביטוח עבור עובד בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים ישולמו על ידי המעסיק, שרשאי לגבות תשלום זה מהעובד.החל מהחודש השלישי מי שנמצא בחופשה ללא תשלום ואינו עובד כשכיר ו/או כעצמאי, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו בשיעור המינימום לחודש[11] - כמי שאינו עובד.
עצמאי[12]
חוק הביטוח הלאומי מגדיר "עובד עצמאי" כמי שעונה על אחד מאלה:
- מי שעוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בממוצע בשבוע.
- מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% מהשכר הממוצע במשק
- מי שעוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית עולה על 15% מהשכר הממוצע במשק.
עובד עצמאי מגיל 18 ועד גיל פרישה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
חישוב דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות[7] לעובד עצמאי מחושב משכרו השנתי ברוטו של העובד (כולל זקיפות מס).
הוא מתבסס על שתי מדרגות הכנסה: המדרגה הראשונה: שיעור מופחת והמדרגה השנייה: שיעור מלא.
שיעור דמי ביטוח משכרו ברוטו של עצמאי:
| שיעור מופחת | שיעור מלא | |
| ביטוח לאומי | 2.87% | 12.83% |
| ביטוח בריאות | 3.10% | 5.00% |
| סה"כ | 5.97% | 17.83% |
קיבוץ ומושב שיתופי
המועסק בקיבוץ ומושב שיתופי מסורתי:
דמי ביטוח לאומי של חבר וכן של מועמד ועובד חוץ המועסק בקיבוץ או במושב שיתופי, מחושבים על פי אחוז מ"בסיס הנקבע במשק" או שכר מינימום - הגבוה מביניהם.
הוא אינו מבוטח בענף תאונות אישיות ונכות כללית לפיכך דמי ביטוח לאומי נמוכים יותר.
גם מתנדב ושוהה בהכשרה מקצועית בקיבוץ או במושב שיתופי חייבים דמי ביטוח המחושבים כאחוז מ"בסיס שנקבע במשק".
המועסק בקיבוץ מתחדש:
דמי ביטוח לאומי של חבר, מועמד או מועסק בקיבוץ מתחדש יהיו כשל עובד שכיר.
עובד משק בית[13]
עובד במשק בית נחשב מי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק או בעבודות ניקיון בבניין משותף,
מי שעוסק בטיפול בילדים, במבוגרים, בקשישים או באנשים סיעודיים, נהג פרטי, שומר ומי שמועסק בצורה משותפת על ידי קבוצת הורים
בשמירה על ילדים, גם אם ההעסקה היא מחוץ לבית.
| פירוט | עובד | מעסיק | סה"כ |
| מגיל 18 עד גיל פרישה | 2% | 5.25% | 7.25% |
| מ"גיל פרישה", שאינו מקבל קצבת אזרח ותיק, עד ל"גיל הזכאות" | 1% | 5.25% | 6.25% |
| עובד הזכאי לקצבת אזרח ותיק | 2% | 2% | |
| תושב זר או תושב חו"ל או מי שמתגורר ביהודה ושומרון ואינו תושב ישראל | 2% | 2% |
עובד שהוא תושב זר
תושב זר המועסק בישראל, כולל המועסק בסיעוד או מבקש מקלט חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי.
תושב זר המועסק בסיעוד או במשק בית
שיעור דמי ביטוח לאומי של תושב זר המועסק בסיעוד הוא 2% ומוטל על המעסיק בלבד.
מקבל גמלת סיעוד המעסיק מטפל שהוא עובד זר עשוי להיות פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בתנאים מסוימים.
תושב זר בענפים אחרים
שיעור דמי ביטוח לאומי מתבסס מתבסס על שתי מדרגות הכנסה: המדרגה הראשונה: שיעור מופחת והמדרגה השנייה: שיעור מלא.
| פירוט | שיעור מופחת | שיעור מלא | |
| תושב זר המועסק בישראל למעט מי שמועסק ביהודה ושומרון (לא כולל מזרח ירושלים) | חלק עובד | 0.04% | 0.87% |
| חלק מעסיק | 0.59% | 2.65% | |
| סה"כ | 0.63% | 3.52% | |
| תושב זר המועסק ביהודה ושומרון (לא כולל מזרח ירושלים) וכן תושב יהודה ושומרון (לא כולל מזרח ירושלים) שאינו אזרח ישראלי | חלק עובד | 0.03% | 0.61% |
| חלק מעסיק | 0.56% | 2.49% | |
| סה"כ | 0.59% | 3.1% | |
| תושב זר ממדינה שישראל חתמה עימה אמנה לביטחון סוציאלי, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי אך לא דמי ביטוח בריאות. להלן שיעור דמי ביטוח לאומי: | חלק עובד | 0.4% | 7% |
| חלק מעסיק | 3.55% | 7.6% | |
| סה"כ | 3.95% | 14.6% |
בעל הכנסה שלא מעבודה[14]
תושב ישראל שהכנסותיו הן אך ורק הכנסות שלא מעבודה, (כגון שכר דירה, תגמולים לנפגע פעולות איבה או לניצול שואה) חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי באופן עצמאי.
זאת אם לא קבל פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
הכנסה של עד 25% מהשכר הממוצע במשק פטורה מתשלום דמי ביטוח והמבוטח יחויב בתשלום דמי ביטוח מינימלי[15] - כמי שאינו עובד.
הכנסה גבוהה מ־25% מהשכר הממוצע במשק תחויב בשיעור מופחת.
הכנסה הגבוהה מהשיעור המלא תחויב בשיעור מלא.
| מ־25% מהשכר הממוצע במשק ועד גובה השיעור המופחת | שיעור מלא | |
| ביטוח לאומי | 4.61% | 7.00% |
| ביטוח בריאות | 5% | 5.00% |
| סה"כ | 9.61% | 12.00% |
גמלאי בפרישה מוקדמת
מגימלתו של גמלאי שעדיין לא הגיע ל"גיל פרישה" ומקבל פנסיה מוקדמת, ינוכו דמי ביטוח.
| שיעור מופחת | שיעור מלא | ||
| חלק עובד | ביטוח לאומי | 0.39% | 6.76% |
| חלק מעביד | ביטוח בריאות | 3.1% | 5% |
| סה"כ | 3.49% | 11.79 |
לא עובד
תושב ישראל מגיל 18 ואילך, שאינו עובד כלל, למעט אישה שאינה עובדת (עקרת בית), הנשואה למבוטח תושב ישראל או ידועה בציבור שלו,
חייב בתשלום מינימלי לביטוח לאומי וביטוח בריאות, עד לתקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי.
| תאריך | סטטוס | ביטוח לאומי | ביטוח בריאות | סה"כ |
|---|---|---|---|---|
| 1.1.2023 | לא עובד[16] | 82 ש"ח | 112 ש"ח | 194 ש"ח |
| סטודנט ותלמיד ישיבה[17] | 27 ש"ח | 112 ש"ח | 139 ש"ח |
ריבית
חוב בדמי הביטוח הלאומי יגרום לחיוב ריבית והצמדה בנוסף לקרן, לפי משך הזמן המצטבר של החוב. חובות בדמי הביטוח מקוזזים מקצבאות ותשלומים שונים המועברים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. חוב ממושך בדמי הביטוח עשוי לגרור פגיעה בזכויות של המבוטח. עם זאת, זכויותיו של שכיר אינן נפגעות עקב אי־תשלום דמי הביטוח על ידי מעסיקו.
הקלות ופטורים
דמי ביטוח יחושבו עד תקרת ההכנסה המרבית לחישוב דמי ביטוח. בעלי הכנסות חודשיות גבוהות יותר מתקרת ההכנסה המרבית לביטוח לאומי אינם משלמים דמי ביטוח על חלק ההכנסה שמעל התקרה.
פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי[18]:
- אישה הנשואה למבוטח, או ידועה בציבור שבן זוגה מבוטח, שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה.
- מקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור של 100% לצמיתות, או מקבל קצבת נכות כללית בשיעור של 75% ומעלה לצמיתות או באופן זמני לתקופה רצופה של שנה לפחות: פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי מהקצבה ומהכנסה שלא מעבודה בתקופה שבה הוא מקבל את הקצבה. אם הוא עובד כשכיר - מעסיקו חייב לשלם עבורו דמי ביטוח לאומי לענפים נפגעי עבודה, אמהות ופשיטת רגל, וכן חלה חובת תשלום דמי ביטוח בריאות. אם הוא עובד כעצמאי - עליו לשלם דמי ביטוח לאומי לענפים נפגעי עבודה ואמהות, וכן לשלם דמי ביטוח בריאות.
- חייל בשירות סדיר, שאינו עובד לא כשכיר ולא כעצמאי.
- תושב ישראל השוהה במדינת אמנה, ששילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה: מי שיש לו הכנסה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל בתקופה ששילם למדינת האמנה. אך חייב תשלום דמי ביטוח בריאות בתקופה הזאת. מי שאין לו הכנסות, ישלם דמי ביטוח בריאות בשיעור מינימלי.
- עולה חדש, עציר או אסיר בעלי הכנסות עד לכ־5% מהשכר הממוצע במשק
- מי שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי או מגוף ציבורי אחר (פרט למקבל דמי אבטלה עבור חודש מלא).
- בני 18 העתידים להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי עד גיל 21
- תלמידי מוסד על תיכוני (עד כיתה י"ב) שהם מעל גיל 18, תלמידי מכינה קדם צבאית ומתנדבי שנת שירות העתידים להתגייס לצה"ל או לשרת בשירות לאומי עד גיל 21, מותנה בהיעדר הכנסה.
- חייל משוחרר, מסיים שירות לאומי או שירות אזרחי תקופה של עד חודשיים מיום שחרורו
פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות[19]:
- מי שהגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת אזרח ותיק, פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על תשלומי הפנסיה. ניכוי דמי ביטוח בריאות בתעריף מופחת יבוצע בקצבת אזרח ותיק.
- אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה ובעלה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים ומשולמת לה פנסיה מוקדמת, בכפוף להצהרה על-כך.
- אלמנה גמלאית המקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת שאירים או קצבה לבני משפחה של מי שנפטר מתאונת עבודה.
- גמלאי נכה המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית בשיעור 75% לפחות לצמיתות, או קצבת נכות זמנית בשיעור 75% לפחות לתקופה של 12 חודשים רצופים, או קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות.
הפסקת תשלום דמי ביטוח לאומי
תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי גם כאשר הוא שוהה בחו"ל.
ישראלי המהגר למדינה זרה רשאי להפסיק את תשלום דמי הביטוח במקביל להפסקת הביטוח. אם ישוב לישראל, ידרש לתקופת אכשרה לחידוש זכאותו לביטוח בריאות, או לתשלום סכום קצוב.
סכומים ותקרות היסטוריים
| מהשכר הממוצע במשק | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שכר ממוצע במשק (מלא) | 25% | 60% | 50% | 15% | 5% | תקרת ברוטו לביטוח לאומי | |
| 1 בינואר 2020 | 10,551 ש"ח | 2,638 ש"ח | 6,331 ש"ח | 5,276 ש"ח | 1,583 ש"ח | 528 ש"ח | 45,075 ש"ח |
| 1 בינואר 2020 עד 31 בדצמבר 2021 | 10,551 ש"ח | 2,638 ש"ח | 6,331 ש"ח | 5,276 ש"ח | 1,583 ש"ח | 528 ש"ח | 44,020 ש"ח |
| 1 בינואר 2019 | 10,273 ש"ח | 2,568 ש"ח | 6,164 ש"ח | 5,137 ש"ח | 1,541 ש"ח | 514 ש"ח | 43,890 ש"ח |
קישורים חיצוניים
- אתר המוסד לביטוח לאומי, דמי ביטוח | ביטוח לאומי, באתר www.btl.gov.il
- שיעור דמי ביטוח לאומי כחלק מההכנסה, לפי מעמד, בראיה היסטורית, אתר המוסד לביטוח לאומי
- אורי קנדל, אופיר פינטו, רענן סוליציאנו-קינן, אי-תשלום דמי ביטוח לאומי בישראל: ניתוח פרופילים ומאפיינים של חייבים, ביטחון סוציאלי 108, אוקטובר 2019