דני ליטני

ליטני נולד בחיפה בשם דניאל ליטוֹבְסקי, אמו הייתה ילידת ברית המועצות ואביו יליד פולין^[1]. הוריו התגרשו כשהיה ילד והוא עבר עם אמו לירושלים, בעקבות עבודתה במשרד הסעד^[1]. אחר כך גדל כילד חוץ בקיבוצים עין השופט ושער העמקים^[2]. בגיל שש החל לנגן בפסנתר, ובהמשך למד לנגן גם באקורדיון ובגיטרה. בגיל 17 חזר לחיפה. בתקופה זו נחשף למוזיקת בלוז וסול אמריקאי, והקים עם חבריו בחיפה את להקת "הכרישים"^[2]. בצבא שירת בחיל התותחנים למרות שניגש למבחנים ללהקה צבאית, החליט לוותר ולשרת כחיל קרבי^[2].

זמר

לאחר תום שירותו הצבאי, הקים את להקת "הרווקים".

אחרי מלחמת ששת הימים הפכו "הרווקים" ללהקה מקצועית שהופיעה עד סוף העשור בתוכנית שביים שמעון ישראלי שכללה שירים ומערכונים. לימים, שינו את שם הלהקה ל"הנמר הנוראי"^[3].

בתחילת דרכו ליטני התוודע לשירים ולמוזיקה של בוב דילן שהשפיעו עליו מאוד ובמידה רבה עיצבו את סגנונו בהמשך דרכו. במאי 1971 אף פגש בדילן בעת שביקר בישראל, במסיבה בתל אביב^[2]. בדצמבר 1971 נפגשו שוב בעת שדילן צפה במופע "איש חסיד היה" שעלה בניו יורק, בו השתתף ליטני^[4]. אחרי המופע נשמרו קשרי ידידות עם דילן בחודשים שליטני שהה בניו יורק^[2].

בשנת 1970 הקליט ליטני, לראשונה כסולן, לחן שלו ל"שלושה מתוך שלושה מיליונים". באותה שנה גם השתתף בערב משירי ז'אק ברל, מהמופע בלט במיוחד הביצוע של ליטני לשיר "בנמל באמסטרדם"^[5].

בתחילת שנות ה-70 הוא הלחין כמה לחנים למילים של לאה גולדברג (כדוגמת "ולא היה בינינו אלא זוהר", "יום בו יקום" ו"נחל שלי") ומסר אותם לזמרת צילה דגן, שהייתה אז בתחילת דרכה. שירים אלה, שעובדו על ידי אלברט פיאמנטה, נחשבו לחדשניים ולרעננים מבחינת הצליל והסגנון, והיו כרטיס הכניסה שלה לעולם הפופ הישראלי^[6].

באמצע שנות ה-70, הופיע ושר בשני מופעים סאטיריים של יהונתן גפן: "זה הכול בינתיים בינתיים זה הכול" מ-1974^[7], ו"מכתבים למערכת" מ-1976.

בשנת 1974, הקליט סדרת דואטים עם הזמרת סנדרה ג'ונסון במסגרת תוכנית רדיו של שירי עם אמריקאים.

בשנת 1976, הקליט עם להקת שמיים את האלבום "שמיים"^[8], אך האלבום הופיע רק 4 שנים מאוחר יותר, בשנת 1980.

שנה לאחר שהוקלט, יצא באמצע 1978 תקליט הסולו הראשון של ליטני, "יחס חם". המוזיקאי האמריקאי פרד פילד הפיק מוזיקלית את מרבית שירי האלבום, פרט ל-2 שירים שעיבד מתי כספי: "לא טוב היות האדם לבדו" ובראש אחד".

ב-1979, יצא ליטני במופע יחיד בשם "זמן ביניים", בו הופיע בשירים של יהודה עמיחי, יהונתן גפן, רחל שפירא, נתן זך ושירים משלו^[9]. בנוסף באותה שנה, הקליט לפסקול הסרט "דיזנגוף 99" את השיר "עד איזה גיל", שהלחין ועיבד למילים של יהונתן גפן.

ביולי 1992, יצא אלבום הסולו השני של ליטני "תקופת החיץ", בהפקתו המוזיקלית של עדי רנרט. באלבום הופיעו שישה שירים אותם כתב מאיר אריאל עבור ליטני, כשאחד מהם נכתב על ידי ליטני ואריאל במשותף).

ב-1994 יצא אלבומו השלישי של ליטני, "מין OUT".

בפברואר 1996 הוציא את האלבום הכפול "דני ליטני" שכלל חידושים בלוזיים לקלאסיקות ישראליות דוגמת: "לוח וגיר", "לא ידעתי שתלכי ממני", "עד סוף הקיץ", ו"זה קורה". האלבום שהופק מוזיקלית על ידי קן ברג'ס, זכה לשבחים ולהצלחה מסחרית מפתיעה. מבין כל שירי האלבום יוצא הדופן היה השיר :דניאלה (מילים: אסי דיין, לחן: נפתלי אלתר) שכן זהו השיר היחידי באלבום שבוצע במקור על ידי ליטני עצמו, בסרט "החיים על פי אגפא".

ב-1999 הצטרף ליטני להרכב בשם "ארבע על ארבע" עם דני רובס, יואל לרנר ואורי הרפז.

ב-2001, יצא ליטני במופע משותף עם דני רובס ובמופע משותף עם גיטריסט הבלוז רוני פיטרסון^[10].

ב-2007, יצא במופע יחד עם הגיטריסט האמריקאי באקי באקסטר, שכלל ביצועים לשירים של דילן לצד שירים מקוריים של ליטני עצמו^[11].

בפברואר 2008 יצא אלבום האוסף הכפול "סיכום ביניים", המתעד את יצירתו משנות ה-70 ועד הסינגל "ונישן קצת", שכתב והלחין בנו, רון ליטני, ויצא במקביל לתחנות הרדיו.

באוקטובר 2020 הוציא את שיר המחאה "הזריחה" שכתב יאיר לפיד והלחין רמי קליינשטיין. ב-2023 הוציא שני שירים חדשים: הראשון, "אם הכל חולף", היה לראשון מאז הניתוח שעבר; השני - "איפה שתלכי אני אבוא" - הופק בטכנולוגיית בינה מלאכותית ונכתב על ידי לאה שבת^[12], כשאת תפקיד ליטני בשיר מבצעים ישי רזיאל (מפיק השיר) וברוך פרידלנד.

אופי הופעותיו

ליטני ידוע בהופעותיו האינטימיות והוא הרבה להופיע עם אמנים בסגנונו כמו רוני פיטרסון ואפרים שמיר. ליטני מנגן בעיקר בגיטרה ומפוחית. הוא מבצע גרסאות כיסוי לשירים של אומנים מישראל ומחוצה לה. ביניהם, שלום חנוך, בוב דילן, להקת הנח"ל, יהונתן גפן ומאיר אריאל.

קריירת משחק

במקביל להקמת להקת הרווקים, שיחק כניצב בתיאטרון חיפה בהצגות "ימים של זהב", "הוא הלך בשדות", "הרשלה מאוסטרופולי" ו"ריצ'רד השלישי".

בשנת 1968, שיחק ושר במופע "איש חסיד היה"^[13]. בין נובמבר 1971 ועד במאי 1972 השתתף בגרסה האנגלית של המופע שעלתה בברודוויי^[14]. ב-1990 השתתף בהפקה נוספת של המופע^[15].

ב-1980 השתתף ליטני כשחקן וזמר בתוכנית הטלוויזיה המוזיקלית "אלוף בצלות ואלוף שום", מחזמר על פי חיים נחמן ביאליק.

בשנים 1982–1983 השתתף ליטני כשחקן וזמר במחזמר "קשר אייר" שכתב יונתן גפן ועלה בתיאטרון בית ליסין בבימוי איציק ויינגרטן^[16].

ב-1992 השתתף כשחקן וזמר בסרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא". הוא גם שר בסרט את "במקום הזה", שהוקלט אחר כך מחדש לאלבומו הבא^[17].

ב-1993 יצא לאקרנים הסרט "גולם במעגל", בו שיחק ושר^[18].

ב-2001 שיחק בסרט "אינג'יל" בבימויו של ארנון צדוק^[19].

קריירת דיבוב

ליטני השתתף רבות בדיבוב סרטי הנפשה לעברית. קריירת הדיבוב שלו החלה במקביל לראשית תחום הדיבוב בישראל, כשדיבב את באלו בסרט "ספר הג'ונגל" של חברת וולט דיסני, שהיה סרט ההנפשה הראשון באורך מלא שדובב לעברית. ליטני דיבב דמויות בסרטים נוספים, לרבות העורב הקפדן ב"דמבו הפיל המעופף", השף לואי ב"בת הים הקטנה", סוס הים ב"עליסה בארץ הפלאות", פיט ב"בן המלך והעני", ג'ון הקטן ב"רובין הוד" והמושל רטקליף ב"פוקהונטס".

ב-1967, עבר לתל אביב, עִברת את שמו ל"ליטני" והכיר את דרורה חבקין, בעת שעבדה על המוזיקה למופע "הנמר הנוראי". הם ניהלו רומן בעת שהייתה נשואה לדב נשרי. אחר כך עברו לגור ביחד ברחוב בן יהודה בתל אביב, היא התגרשה רשמית רק שנתיים אחר כך בקיץ 1969^[20]. הם נפרדו במאי 1973^[21]. זמן קצר אחר כך התחתן עם השחקנית יהודית (ג'ודי) רוזנברג^[22], לבני הזוג נולדו שני ילדים. ב-1990 התגרשו והוא נישא לענת איתה נולדו לו שני ילדים נוספים ליאם ומאי^[2].

ב 2010, פורסם כי ליטני סובל ממחלה שגורמת לו פגיעה בשמיעה, אך הוא ממשיך לעסוק במוזיקה^[23]. ב-20 בינואר 2022 ערך את הופעת הפרידה שלו מהבמה, לפני שיעבור ניתוח להחזרת השמיעה באמצעות שתל^[24]. לאחר הניתוח עבר תהליך החלמה שבסופו עבר הליך נוסף^[25], ומאז אינו יכול לשיר יותר בעצמו.

• זה הכול בינתיים בינתיים זה הכול (מבוסס על מופע עם יהונתן גפן) (1974)
• מכתבים למערכת (מבוסס על מופע עם יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, חיים רומנו ודני פאר) (1976)
• הבזאר הגדול (1978) - שירי המחזמר.
• יחס חם (אלבום הבכורה של ליטני) (1978)
• שמיים (להקת שמיים עם דני ליטני) (1980) - הוקלט בשנת 1976.
• תקופת החיץ (1992)
• מין-אאוט (1994) (מין-out)
• דני ליטני – בלוז 1 (1996) - חידושים לשירים ישנים.
• דני ליטני – בלוז 2 (1997) - חידושים לשירים ישנים.
• יחס חם (מהדורה חדשה) (2007)
• סיכום ביניים (אוסף כפול) (2008)

מדיה וקבצים בנושא דני ליטני בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דני ליטני(הקישור אינו פעיל, 2020)

• דני ליטני, ברשת החברתית פייסבוק
• דני ליטני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• דני ליטני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דני ליטני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• דני ליטני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• דני ליטני, באתר שירונט
• דני ליטני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דני ליטני, באתר Discogs (באנגלית)
• דני ליטני, באתר Tab4u
• דני ליטני, באתר סטריאו ומונו
• דני ליטני, דף שער בספרייה הלאומית
• דני ליטני, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• דני ליטני, בארכיון הבימה
• יוסי חרסונסקי, ⁨ליטני: צעיר לנצח הממשיך להיות ילד של החיים גם בגיל 44, מעריב, 28 באוגוסט 1987
• יעקב בר-און, ‏דני ליטני עדיין נהנה מהחיים. או לפחות משתדל, באתר מעריב השבוע, 19 בנובמבר 2013
• רותי זוארץ, ‏יחס חם - דני ליטני ממשיך להופיע למרות כל הקשיים: "לא מאמין באלוהים או באדם", באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2014
• דודי פטימר, ‏דני ליטני: "לא סובל את השירים המוכרים שלי, שרתי אותם אלף פעם", באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2017
• תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – דני ליטני (הגרסה הארוכה), סרטון בערוץ "מפעל הפיס", באתר יוטיוב (אורך: 01:13:04)
• יואב גינאי משוחח עם דני ליטני בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
• דני ליטני באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן