הארמייה השנייה (מצרים)
ארמיית השדה השנייה (בערבית: الجيش الثاني الميداني) היא ארמייה של צבא מצרים שהוקמה ב-1968 ומפקדתה נמצאת באסמאעיליה.
בדרך כלל, מפקד על הארמייה קצין בדרגת לוטננט גנרל שיש לו לפחות 34 שנות ותק בשרות הצבאי. הארמייה מדווחת ישירות למטה הכללי של הצבא המצרי.
מלחמת יום הכיפורים
סדר הכוחות
- מפקד הארמייה - לִואא' סעד א-דין מאמון
- ראש מטה הארמייה - מייג'ור גנרל תיאסיר עאקד
- מפקד הארטילריה הארמיונית - מייג'ור גנרל מוחמד עבד אל-חלים אבו ע'זאלה
- קצין תיאום לוגיסטיקה בנקודות הצליחה - לִואא סאלח אמין.[1]
סדר הכוחות מצפון לדרום היה:
בקו הקדמי - במטרת צליחת תעלת סואץ
- דיוויזיית חי"ר 18, בפיקוד בריגדיר גנרל פואד עזיז ע'אלי, כללה שלוש חטיבות אורגניות:
- חטיבת חי"ר 90
- חטיבת חי"ר 134
- חטיבה ממוכנת 136
- חטיבת שריון 15 - חטיבה עצמאית בפיקוד קולונל תחסין שנאן, תגברה את דיוויזיה 18.[2]
הדיוויזיה פעלה בגזרת קנטרה. בגזרה זו היו ערב הקרב 130 טנקי T-62 מצרים.[3]
- דיוויזיית החי"ר השנייה,[4] בפיקוד בריגדיר גנרל חסן אבו סעדה,[4] כללה שלוש חטיבות אורגניות:
- חטיבת חי"ר 4
- חטיבת חי"ר 120
- חטיבה ממוכנת 117
- חטיבת שריון 24 (מדיוויזיה ממוכנת 23 שהתמקמה על הגדה המערבית של תעלת סואץ בגזרה זו) תגברה את הדיוויזיה המצרית השנייה. הדיוויזיה פעלה בגזרת גשר פירדאן. ערב הקרב היו בגזרה זו כ-120 טנקים מצרים.[3]
- דיוויזיית חי"ר 16, בפיקוד בריגדיר גנרל עבד ראב אל-נבי חאפז, כללה שלוש חטיבות:
- חטיבת חי"ר 16
- חטיבת חי"ר 112
- חטיבה ממוכנת 3
בקו העורפי - עתודה בצד המערבי של תעלת סואץ
- דיוויזיית שריון 21, בפיקוד בריגדיר גנרל איברהים עוראבי, כללה שלוש חטיבות:
- חטיבת שריון 1
- חטיבת שריון 14 (פעלה מ-7 באוקטובר תחת פיקוד דיוויזיה 16 בגדה המזרחית של תעלת סואץ)
- חטיבה ממוכנת 18
כל חטיבות הדיוויזיה חצו את תעלת סואץ מזרחה עד 13 באוקטובר והן התייצבו ב-15 באוקטובר מדרום וממערב לאגם תמסח, בעורפה של דיוויזיה 16.[5]
- דיוויזיה ממוכנת 23, בפיקוד בריגדיר גנרל אחמד עבוד אל-זומר, כללה שלוש חטיבות:
- חטיבת שריון 24
- חטיבה ממוכנת 116
- חטיבה ממוכנת 118
השתתפות במלחמה
הארמייה השנייה השתתפה במבצע בדר שפתח את המלחמה ובו כבשה מצרים את קו בר-לב ואת הגדה המזרחית של תעלת סואץ. הארמייה השנייה הייתה אחראית על הגזרה הצפונית של זירת הלחימה לאורך תעלת סואץ; מהים התיכון ועד חלקו הצפוני של האגם המר הגדול (על הגזרה הדרומית הייתה אחראית הארמייה השלישית). בחלקה הראשון של המלחמה פיקד על הארמייה לִואא' סעד א-דין מאמון וב-17 באוקטובר 1973 החליף אותו (לטענת המצרים, בשל התקף לב של מאמון)[6] לִואא' עבד אל-מנעם ח’ליל. לטענת הרמטכ"ל המצרי, סעד א-שאזלי, מאמון התמוטט נפשית ופיזית בצהרי יום 14 באוקטובר, בעת שנודעו לו תוצאות המתקפה המצרית הכושלת.[7]
לאחר צליחת תעלת סואץ על ידי צה"ל ב-15 וב-16 באוקטובר, הייתה הארמייה השנייה מעורבת בלחימה בשתי גדות התעלה: היא נכשלה במשימתה לכבוש מחדש את ראש הגשר הישראלי, אך הצליחה לבלום את ההתקפות הישראליות בגדה המערבית של תעלת סואץ בכיוון איסמעיליה. בין הקרבות בהן השתתפו יחידות מהארמייה השנייה היו:
סדר הכוחות בהווה
החל מינואר 2019, מפקד על הארמייה, רפיק רפאת ערפאת. הארמייה כוללת:
- שתי דיוויזיות חי"ר
- שתי דיוויזיות שריון
- דיוויזיה ממוכנת
- אגד ארטילרי
- חטיבת הנדסה
- גדוד אווירי
קישורים חיצוניים
- אמנון רשף, היערכות האויב המצרי ב-15 באוקטובר, מהלכיו ופעולותיו ב-18-15 באוקטובר 1973, באתר חטיבה 14, 7 ביולי 2011