הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1840

מועמדים דמוקרטים

• מרטין ואן ביורן, נשיא ארצות הברית מניו יורק

ואן ביורן, הנשיא היוצא, הועמד לבחירה בבולטימור במאי 1840. המפלגה סירבה להעמיד לבחירה מחודשת את ריצ'רד ג'ונסון, אבל לא הסכימה על מועמד אחר בפעם היחידה בתולדות ארצות הברית. בחבר האלקטורים ההצבעה הדמוקרטית לסגן הנשיא התחלקה בין ג'ונסון, ליטלטון טאזוול וג'יימס פולק.

מועמדים וויגים

• ויליאם הריסון, סנאטור לשעבר מאוהיו
• הנרי קליי, סנאטור מקנטקי
• ווינפילד סקוט, גנרל צבא ארצות הברית מניו ג'רזי.

שלוש שנים לאחר שואן ביורן נבחר ב-1836, הוויגים התכנסו בוועידה הלאומית עם רצון להסכים על מועמד אחד. המפלגה בחרה בגנרל בדימוס הפופולרי, ויליאם הנרי הריסון, שהיה המועמד הכי מוצלח בפעם הקודמת. הריסון, אף על פי שהיה אריסטוקרט ובעל עבדים, נחשב לנציג פשוטי העם. המפלגה בחרה בסנאטור לשעבר ג'ון טיילר להיות סגנו.

הריסון נולד בווירג'יניה אבל נחשב לצפוני בגלל שבא מאוהיו, ולכן הוויגים הזדקקו לדרומי שיאזן את המצב. הם גם חיפשו תומך קליי כדי לאחד את המפלגה. טיילר נבחר אחרי שכמה תומכי קליי דרומיים סירבו להצעה. טיילר היה גם הסגן של יו ווייט ושל ווילי מנגום בבחירות הקודמות.

מועמדים אנטי-מייסונים

בתקופתו של ואן ביורן, המפלגה האנטי-מייסונית המשיכה להתפורר, כשמנהיגיה עברו למפלגה הוויגית. מנהיגי המפלגה נפגשו בספטמבר 1837 והסכימו להקים מחדש את המפלגה. האספה הלאומית השלישית של המפלגה האנטי-מייסונית נערכה בפילדלפיה בנובמבר 1838. הצירים החליטו לתמוך בויליאם הריסון כמועמד לנשיאות ובדניאל ובסטר כסגנו. כשהוויגים בחרו בטיילר להיות סגנו של הריסון, האנטי-מייסונים לא העמידו מועמד אחר והפסיקו לתפקד.

קמפיין

בתקופה זאת, של מיתון (שכונה "הבהלה של 1837"), ואן ביורן לא היה פופולרי, והריסון, בדומה לאנדרו ג'קסון ב-1832, הציג את עצמו כגיבור מלחמה וכאיש עממי. בניגוד לכך, הריסון הציג את ואן ביורן כסנוב עשיר שחי על חשבון העם. אף על פי שהריסון היה עשיר ומלומד, העם תפס אותו כנציג השכבות החלשות, וכאדם צנוע שהתגורר בבקתת עץ, והתמיכה בו הגיעה לכל חלקי המדינה.

הריסון נמנע מלדבר על נושאים חשובים מכיוון שהמפלגה הוויגית הייתה קואליציה רופפת עם מעט עניינים משותפים. הוויגים ניסו לנצח בבחירות ללא התייחסות לעניינים שנויים במחלוקת כמו העבדות או הבנק הלאומי, ובמקום זאת תקפו את ממשל ואן ביורן באמצעות טכניקות חדשות.

קמפיין "בקתת העץ"

הריסון היה המועמד הראשון שניהל מסע בחירות. הוא עשה זאת באמצעות הסלוגן "טיפקאנו וטיילר גם". טיפקאנו התייחס לניצחונו הצבאי של הריסון על אינדיאנים בנהר טיפקאנו באינדיאנה ב-1811. הדמוקרטים, לעומת זאת, צחקו על הריסון והציגו אותו כ"סבתא", זקן שהיה מבוגר מכדי להיות נשיא. הם רמזו שהוא היה סנילי, וטענו שהוא צריך בקבוק סיידר חזק, פנסיה של 2,000 דולר לשנה, ושיישב בבקתת העץ שלו.

הסלוגן "בקתת עץ וסיידר חזק" הפך לסלוגן הוויגי, שהציג את הריסון כפשוט עם. ואן ביורן היה הסנוב שהיה מנותק מהעם. זאת אף על פי שהריסון בא ממשפחה עשירה ואילו ואן ביורן ממשפחה עניה יותר. ואן ביורן היה מזוהה עם המנהל הציבורי, ואילו הריסון עבר לגור בבקתת עץ.

המיתון נחשב לחולשה העיקרית של ואן ביורן והציבור האשים אותו על כך.

תוצאות

הריסון ניצח אצל המתיישבים במערב ואצל הבנקאים במזרח. חוסר האהדה לואן ביורן השתקף כשהריסון ניצח בניו יורק, מדינתו של ואן ביורן, ובטנסי, שם אנדרו ג'קסון ניהל מסע לטובת ואן ביורן.

מעטים מהאמריקנים הופתעו כשואן ביורן השיג 60 אלקטורים לעומת 234 להריסון. אולם רבים מהם הופתעו מהמאבק הצמוד בספירת הקולות. מתוך 2.4 מיליון קולות, ההפרש היה רק 146,000 לטובת הריסון. בהתחשב בתנאים, מפתיע שהדמוקרטים זכו לתמיכה כזאת.אף על פי שבספירת הקולות הכללית, הריסון הוביל רק ב-6 אחוזים, הניצחון האלקטורלי שלו היה סוחף, והוא ניצח בצפון, מערב ובדרום ארצות הברית.

למרות ניצחונו של הריסון, הוא כיהן זמן קצר ביותר בתור נשיא. אחרי שנאם את נאום ההשבעה הארוך בהיסטוריה (שעה, ארבעים וחמש דקות, במזג אוויר קריר וללא מעיל), הריסון שירת בתפקיד כחודש לפני שמת מדלקת ריאות ב-4 באפריל 1841.

בחירת האלקטורים לפי מדינות

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1840 בוויקישיתוף

• הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1840, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)