הגברת הראשונה
הגברת הראשונה (באנגלית: The First Lady) הוא כינוי הניתן לאשת ראש מדינה, כמו נשיא או מושל מדינה.
בארצות הברית הגברת הראשונה אינה בהכרח אשת הנשיא, אלא, במקרה שהנשיא אינו נשוי, מקובל שאחת מקרובותיו ממלאת את הפונקציה של הגברת הראשונה (מארחת וכו'). כך למשל בתקופת נשיאותו של נשיא ארצות הברית של ג'יימס ביוקנן, שהיה רווק, הייתה הארייט ליין אחייניתו "גברת ראשונה".
הראשונה בנשות נשיאי ארצות הברית שזכתה לתואר "הגברת הראשונה" הייתה דולי מדיסון בשנת 1849 בנאום שנישא בהלווייתה על ידי הנשיא זאכרי טיילור. ככל הנראה היה זה השימוש הראשון במונח זה.
התואר משמש, באופן לא רשמי, גם את נשות ראש ממשלת הממלכה המאוחדת[1] ונשיא צרפת[2].
המושג בתחום התרבות
בעקבות השימוש הפוליטי במונח, החל במהלך המאה ה-20 שימוש תרבותי במונח[דרוש מקור]. שימוש זה החל בארצות הברית ובהדרגה נפוץ לשפות אחרות ומדינות אחרות. כך לדוגמה הזמרת אלה פיצג'רלד זכתה בכינוי "הגברת הראשונה של השיר" (First Lady of Song), אריתה פרנקלין זכתה בכינוי "הגברת הראשונה של מוזיקת הנשמה" (First Lady of American Soul), והלן הייז זכתה לכינוי "הגברת הראשונה של התיאטרון האמריקאי".
בעקבות הדוגמה האמריקאית הפך הכינוי מקובל גם בישראל, ושושנה דמארי הפכה ל"גברת הראשונה של הזמר העברי"[3], ומספר נשים זכו לתואר "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי": גילה אלמגור, זהרירה חריפאי[4], ליא קניג, חנה רובינא וחנה מרון[5].
