הוראת ההיסטוריה בישראל

ההיסטוריה היא מקצוע הומניסטי מובהק הפותח פתח להבנת האדם ומעשיו על ציר הזמן. הוראת היסטוריה תורמת לחינוך החברתי של האדם ופיתוח זיקותיו הלאומיות והכלל-אנושיות. החשיבה ההיסטורית יכולה לפתח את יכולת התלמידים להבחין בין עיקר וטפל ולמצוא את הדומה ואת השונה בין אירועים היסטוריים שונים.

תוכנית הלימודים בישראל בהיסטוריה לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי^[1] קובעת את מטרות ההוראה המרכזיות במקצוע כדלקמן:

• הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם
• פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד ההיסטוריה
• טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית
• טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות, תרבויות ואורחות חיים של האחר
• טיפוח ערכים מוסריים כלל אנושיים הומניסטיים וטיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים האלה

מחלוקת אחת בהוראת היסטוריה נוגעת לשאלת אופן ההוראה של המקצוע. מצד אחד עומדים אלה המבקשים להדגיש בהוראה את מקומם של העובדות ההיסטוריות כאמצעי לחזק את הזהות של התלמידים (בעיקר הלאומית) ומצד שני עומדים אלו המדגישים בהוראת ההיסטוריה את חשיבות ההבנה של תהליכים היסטוריים ושל פיתוח יכולות התלמיד לחשיבה מורכבת ורבת-פנים.

קשורה למחלוקת זו, אם כי לא זהה לה, היא המחלוקת על תוכנם של ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים במערכת. ספרי לימוד שונים עמדו במרכזה של מחלוקת, עם דעות לכאן ולכאן, בנוגע לתכנים הנלמדים בהם. היו אף שרי חינוך שהתערבו באופן ישיר בהחלטה אילו ספרים ילמדו במערכת ומה יהיה תוכנם. המעורבות הזו חיזקה את הדיון בשאלה האם ההחלטות בנוגע להוראת המקצוע צריכות להתקבל על ידי אנשי המקצוע (היסטוריונים, מורים ומעצבי תוכניות לימודים) או על ידי אנשי הדרג הפוליטי.

מחלוקת נוספת בתחום זה היא על השמטת חלקם ההיסטורי של יהודים שמוצאם אינו אירופי בהיסטוריה ולפעמים גם עיוות או מחיקת עובדות שמציגה אותם בצורה מזלזלת בתוכן הנילמדת במסגרת החינוך.^[2]

כל כיתות ו'-י"א בישראל מחויבות ללמוד היסטוריה. המקצוע אף נכלל בתעודת הבגרות בהיקף של שתי יחידות לימוד - כאשר הלימודים לרוב פרושים על פני שנתיים: כיתה י' וכיתה י"א והתלמידים ניגשים בסוף כל שנה ליחידת לימוד אחת.

במסגרת הרפורמה ללמידה משמעותית הוחלט כי החל משנת תשע"ו ייבחנו התלמידים בבחינה אחת, לרוב בכיתה יא', שתהווה 70% מציון הבגרות. במהלך כיתה י' או יא' מבצעים התלמידים עבודה פנים בית ספרית המהווה 30% מציון הבגרות. במשך כשנתיים העבודה נכתבה במסגרת הנושא "מלחמת העולם השנייה והשואה", ומשנת תשפ"א ייבחנו התלמידים על מלחמת העולם השנייה והשואה בבחינת הבגרות, ואילו על הנושאים "ערים וקהילות בימי הביניים" או "בית שני", שעד אז נכללו בבחינת הבגרות, תיכתב העבודה הפנימית. זאת ועוד, לראשונה יורשו התלמידים להשתמש בחומר פתוח בבואם לענות על פרק "מלחמת העולם השנייה והשואה" בבחינת הבגרות כאשר הם יקבלו שעה לצורך מענה על השאלות שבפרק הספציפי. בתום שעה יכניסו התלמידים את חומר העזר לתיקם ויקבלו את שאר פרקי הבחינה - "לאומיות וציונות", "המאבק על הקמת מדינת ישראל" ו"סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל". משך הבחינה על כל פרקיה, החל משנת תשפ"א - 3 שעות, כאשר עד אז עמד על שעתיים וחצי.

• בחינת הבגרות בהיסטוריה
• היסטוריה
• ההיסטוריוגרפיה של הציונות
• זיכרון השואה בישראל

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל היסטוריה
	פורטל תולדות עם ישראל

• אבנר בן-עמוס (עורך), היסטוריה, זהות וזיכרון, דימויי עבר בחינוך הישראלי, 2002.
• אייל נווה, אסתר יוגב, היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול, תל אביב: הוצאת בבל, 2002.
• יצחק קונפורטי, זמן עבר : ההיסטוריוגרפיה הציונית ועיצוב הזיכרון הלאומי, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2006
• אריה קיזל, היסטוריה משועבדת: ניתוח ביקורתי של תוכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה כללית 1948 - 2006, הוצאת מכון מופ"ת, 2008
• אייל נווה, עבר בסערה - מחלוקות על סוגיות היסטוריות בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "קו אדום", ומכון מופ"ת, 2017.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: לשם מה ללמד היסטוריה

• תולדוט, אתר ההיסטוריה
• מיכאל הד: לשם מה ללמד היסטוריה (בשלהי המאה העשרים?)
• צבי לם: פולמוס ספרי הלימוד ומדיניות החינוך בישראל
• אריה קיזל, המשבר בהוראת ההיסטוריה בישראל, 14 במאי 2009
• על הוראת היסטוריה בתיכון: דיון, ישראל 1, אביב תשס"ב, 2002
• אדיר ינקו, מעט שעות, פחות מזרחים והתעלמות מהעולם: מה כוללים שיעורי ההיסטוריה בבית הספר?, באתר ynet, 14 באוגוסט 2018
• ההיסטוריה במסמכים - מארכיון המדינה למערכת החינוך, קובץ פרסומים ותעודות להוראת סוגיות היסטוריות באתר ארכיון המדינה