הנס כריסטיאן ארסטד

הנס כריסטיאן ארסטדדנית: Hans Christian Ørsted;‏14 באוגוסט 17779 במרץ 1851) היה פיזיקאי וכימאי דני אשר הושפע על ידי ההלך המחשבתי אשר התווה עמנואל קנט. ידוע בעיקר בשל גילויו את הקשר בין תופעות החשמל והמגנטיות – תופעת האלקטרומגנטיות.

הנס כריסטיאן ארסטד
Hans Christian Ørsted
לידה14 באוגוסט 1777
רודקובינג, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה9 במרץ 1851 (בגיל 73)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעיפיזיקה, כימיה
מקום מגוריםדנמרק
מקום קבורהבית הקברות אסיסטנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורטJacob Baden, יוהאן וילהלם ריטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורטChristopher Hansteen, Carl Holten עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית קופלי (1836)
  • חבר זר של החברה המלכותית (12 באפריל 1821)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • עמית החברה המלכותית של אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוגInger Birgitte Ørsted (17 במאי 18149 במרץ 1851) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאיםKaren Scharling, Albert Nicolai Ørsted עריכת הנתון בוויקינתונים
הערותתמונתו על שטרות של 100 כתרים דניים, בנייני המחלקה לכימיה והמוסד למדע מתמטי באוניברסיטת קופנהגן קרויים על שמו, הלוויין הדני הראשון אשר שוגר בשנת 1999, יחידת ההשראות המגנטית במערכת cgs, ארסטד
תרומות עיקריות
חקר הקשר בין תופעות החשמל והמגנטיות – תופעת האלקטרומגנטיות. היה הראשון שייצר את האלומיניום.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסלו של ארסטד, קופנהגן

ראשית דרכו

ארסטד החל את התעניינותו במדע עוד בתור ילד קטן, כשעבד עם אביו בבית המרקחת שברשותו. הוא ואחיו רכשו את רוב השכלתם על ידי לימוד עצמי עד לשנת 1793 בה עזבו את ביתם לטובת לימודים אקדמאיים באוניברסיטת קופנהגן. הנס סיים בהצטיינות את לימודיו.

בשנת 1801 זכה ארסטד במלגת נסיעות ובמענק אשר איפשרו לו לבלות שלוש שנים ברחבי אירופה. בגרמניה, פגש ביוהאן ריטר, פיזיקאי אשר האמין בקיומו של קשר בין חשמל למגנטיות. הקשר זה נראה סביר להנס ארסטד שכן זה האחרון האמין בשלמות הטבע והיה אך טבעי בעיניו כי קיים קשר בין רוב תופעות הטבע.

ארסטד המשיך בלימודי הפיזיקה שלו, בין היתר בהשפעת השיחות עם ריטר, ובשנת 1806 היה לפרופסור באוניברסיטת קופנהגן והמשיך את מחקריו בתורת החשמל ובאקוסטיקה. בהשפעתו, פיתחה האוניברסיטה תוכנית לימודים מקיפה בפיזיקה ובכימיה ובנתה מעבדות נוספות.

תרומתו

שעה שהתכונן לאחת מהרצאותיו ב-21 באפריל 1820, פיתח ארסטד ניסוי אשר תוצאותיו הפתיעו אותו; בעת שהכין את הציוד, הבחין כי מחט של מצפן סטתה מכיוונה עם שינויי הזרם הזורם בסוללה בה השתמש. הדבר סיפק לו הוכחה כי שדות מגנטיים מתפשטים במרחב בדומה לאור או לחום, מכאן הסיק על קיומו של קשר בין חשמל למגנטיות. כעבור שלושה חודשים החל במחקר אינטנסיבי של התופעה ופרסם את ממצאיו בדבר היווצרות שדות מגנטיים סביב תיילים המוליכים זרם. תוצאות אלו הניבו מחקר מקיף בקרב הקהילייה המדעית, ובין היתר דרבנו את מחקריו של אנדרה מרי אמפר. בשנת 1825 תרם משמעותית לכימיה כאשר הצליח להפיק לראשונה אלומיניום.

נוסף על עבודתו כמדען, היה ארסטד סופר ומשורר אשר פרסם מספר יצירות, ביניהן "ספינת האוויר" בהשראת טיסות הכדור הפורח של עמיתו אטיין גספרד רוברט.

בשנת 1820 זכה במדליית קופלי של החברה המלכותית הבריטית על "תגליותיו האלקטרו-מגנטיות"[1].

מותו והנצחתו

ארסטד נפטר בשנת 1851 ונקבר בבית הקברות בקופנהגן. סדרת שטרות דניים אשר נכנסה למחזור בשנת 1936 כללה את תמונתו על שטרות של 100 כתרים דניים. כיום, בנייני המחלקה לכימיה והמוסד למדע מתמטי באוניברסיטת קופנהגן קרויים על שמו, כמו גם הלוויין הדני הראשון אשר שוגר בשנת 1999. כמו כן, יחידת ההשראות המגנטית במערכת cgs קרויה על שמו.

חברת תשתיות החשמל הדנית, שינתה בשנת 2018 את שמה מדונג לארסטד. Ørested.dk.

ב-14 באוגוסט 2009 בחרה גוגל לאזכר את יום הולדתו של ארסטד באמצעות לוגו דודל באתר הבית שלה[2].


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות